לכבוד הפרק ה-20 של שיחת קיבוץ, החליטו חן ורעות לגעת באחד הפצעים הכאובים ביותר בחברה הקיבוצית בפרט והישראלית בכלל ,המאבק על נחל האסי. הגיעו לשיחה אלון לוי הבמאי ויוצר הסרט "קו המים" שזכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר של הפורום הדוקמנטרי בישראל.

וחגית בן יעקב שעשתה את התחקיר עבור הסרט הסרט מלווה במשך 4 שנים את המאבק לפתיחת השער וגישה לנחל האסי בחלק שעובר בקיבוץ ניר דוד.

השחקנית דניאל גל (תאג"ד, רוקדים עם כוכבים ועוד)

פגשה לראשונה את חיי הקיבוץ עוד בילדותה, כאשר נסעה להתארח אצל משפחתה באיילת השחר, אבל מעולם לא דמיינה את עצמה גרה שם. כשפגשה את השחקן יואל רוזנקיאר, בן קיבוץ יחיעם, לא רק שהיא התאהבה בו, אלא גם בחרה לעבור יחד איתו לקיבוץ שלו בצפון הרחוק ולהקים שם בית. חלומו של יואל היה בכלל להיות עובד אדמה. בסוף הוא סיים כשחקן.

בשיחה עם רעות וחן, דניאל ויואל דיברו על חיי הקהילה בקיבוץ, על הבחירה החריגה כשחקנים לגור בפריפריה ולא בתל אביב, על הפצעים מהעבר, ועל תחושת השליחות הציונית שמלווה אותם.

חיים אורון ג׳ומס : אני הייתי מצפה מהקיבוץ שיהיה יותר מעורב בענייני המדינה, לא רק בהקשר של יישובי עוטף עזה

ד"ר פז אלניר מנכ"לית יד טבנקין ומרצה במכללת אורנים. חוקרת ומשמרת את נושא התרבות בקיבוצים מקום המדינה ועד היום, ואומרת "התרבות תקבע אם הקהילה תהיה תוססת או גוססת" ומה ההשפעה של אירועי ה7.10 על התרבות והאירועים בקהילות שנפגעו.

רם שפע חבר קיבוץ גבעת חיים איחוד, ראש צוות שיקום של התק״צ והנגב המערבי, לשעבר יו"ר סיעת העבודה. כחלק מתפקידו מנסה רם להבין מתי הזמן הנכון לעסוק בשיקום ובשיבה לקיבוצי העוטף ועל ההיענות הרבה של אנשים להצטרף לקיבוצי העוטף ועל המתח בין הרצון לחזק את הקיבוצים שעברו את האסון לבין הצורך לשמור על הזהות של הקיבוצים.

הפודקאסט מבית יד יערי ויד טבנקין.

ברק פלג בן הקיבוץ הדתי לביא שבגליל התחתון, מאמן קבוצת מ.כ עוטף דרום. מדבר על המעבר לעין הבשור בשביל להקים ולאמן את הקבוצה, על הפרידה מגליל עליון שנגמרה בעלבון, ועל השבר מול הציונות הדתית ולמה הוא חושב שהשינוי יכול לקרות דווקא בעקבות ה7.10

הפודקאסט מבית יד יערי ויד טבנקין

ד"ר עומר עינב הוא היסטוריון ומנהל יד יערי , הוא בן קיבוץ בית אלפא ולמרות שהוא מתגורר בחיפה הקיבוץ לא עוזב אותו.

בפרק הוא יספר על פרויקט התיעוד והארכיון המקיף שהוא מוביל שהתחיל מיד אחרי ה7.10 ועל המפגש עם הקהילות שעברו את הטבח ואיך מגיבים לתיעוד קיבוצניקים ותיקים למול בני נוער ומה חשוב לו שיעבור הלאה לדורות הבאים.

הפודקאסט מבית יד יערי ויד טבנקין

סופי ברזון-מקאי היא פרי אהבתם של מתנדבת ממשפחה אריסטוקרטית באנגליה וקיבוצניק בן בארי. היא גדלה גם בלונדון, אבל היא מרגישה בבית רק בבארי. בסוף השיחה עם חן ורעות, היא הלכה לפנות את הסטודיו הארעי שהקימה לה בתל אביב מאז שהגלריה בבארי שאותה היא מנהלת נשרפה.

אחרי שעות של פחד בממ״ד משהו בה הפסיק לפחד. היא עסוקה בעשייה. בתחרות אדריכלים לבניית הגלריה, בלעמוד בפקקים 40 דק לכיוון כדי לשים את הילדים במסגרות, בלייצג אותנו מול 40 שגרירים באירוע הסברתי של משרד החוץ. לפתע, בעל כורחה, היא נהפכה דמות ציבורית. בוחנת את תפיסותיה, שואלת שאלות פילוסופיות על הקיום, אבל לוקחת אחריות. קיבוצניקית.

ליאת אצילי עזבה את קיבוץ שמרת בין היתר בגלל מקרה האונס המפורסם שהרעיד את המדינה. בעקבות האהבה והזוגיות עם אביב ז״ל שנחשב נעדר ועם שיחרורה מהשבי התבשרה על דבר הירצחו, היא חזרה לקיבוץ והקימה משפחה בניר עוז.

בשיחה עם חן ורעות היא מספרת על השיח שניהלה עם שוביה בדירה שבה הוחזקה, האתגר שבהוראת אזרחות בימים טרופים, המענה שקיבלה מהמדינה והשיח הפתוח עם שר החינוך יואב קיש.

הפודקסט מבית יד יערי ויד טבנקין

חמי רודנר נולד וגדל בקיבוץ גבעת ברנר. אחרי הצבא הוא הגיע לתל אביב, שלפני זה הייתה העיר הגדולה שאליה נוסעים כדי לקנות תקליטים ולהאזין למוסיקה ממקומות אחרים, מאז שהגיע לא עזב. גם תל אביב היא קצת קיבוץ.

בשיחה עם רעות מישור וחן מענית הוא מדבר על המהפכה המוזיקלית שיצאה מהשער הצהוב של גבעת ברנר כשהוא ואסף שריג הקימו את איפה הילד? הצפייה המשותפת עם ילדיו בסרט על בית הילדים וביצוע מחודש ל״החיטה צומחת שוב״ שכתבה דורית צמרת.