בראש השנה ענבל נזכרה בתכנית המפוארת הזאת.

אנשי ונשות המקצוע ששמעו אותה שאלו - אבל למה השארתם את התקלה בשידור? התכנית הרי מוקלטת! ובכן, כי אצלנו גם תקלה היא נושא שיחה מפואר שחבל לפספס. 

התכנית שודרה לראשונה לפני עשור, ועכשיו לשמחת כולנו, זמינה לראשונה להאזנה 

תבלו!

התכנית שודרה לראשונה ב-24/07/2015

לכבוד ראש השנה הבאנו אותה עם נושא חדש ומהפכני - התחלות. 

דיברנו על התחלה עם בן או בת זוג, על התחלות של ספרים, שירים ומחזות. הלל מיטלפונקט הסביר לנו למה הוא בכלל מתחיל לכתוב הצגות מהסוף. וגם התחלה חדשה במדינה חדשה עם הסטנדאפיסטית, קנדי אבלסון, ידידת התכנית. 

שבוע שני באולפן החדש, וברור שעלינו לישן...
חוץ מזה, 

ענבל, עם זה נגמר זה חבל. אבל בכל זאת צריך לפטר פנים אל פנים. מוסדות הלימוד החרדיים בירושלים גרמו לנו לחשוב מה זה "לא משלנו"? הרי זה לא פרקטי ומשם נזרקנו למקורות שלנו כעם עבדים...

נתן מיהר לקבל את הטענה שהרומן בין ליאם ניסן ופמלה אנדרסון היה מפוברק, נזכרנו במי שזרקו אותנו ואודיה נזכרה ברגע בו היא באמת התפדחה... 

השעה לא התחילה איתנו. אבל אחרי שקיבלנו את בשורת השבת החלל החטוף אילן וייס מבארי, ניסינו להמשיך עם תכנית רגילה. זה כמעט הצליח לנו. 

אודיה מנסה עכשיו, במקצוע שלה, לעשות דברים שהיא לא רגילה, פרידה מרמי הויברגר, ומה לעשות כשהצדק איתנו, למרות שטעינו? 

חם לנו. אבל מה חדש?
ניסינו להבין למה יש מאזינים ומאזינות שמרגישים בנוח לבקש מאיתנו לשנות את נושאי השיחה, תהינו במה מותר האדם מהבהמה בעקבות סיפור של בילי קריסטל הגאון, נתן שמע רופא שאמר שהרפואה המודרנית בעצם לא מרפאה שום דבר, ואודיה נזכרה בביקורים עם בתה הצעירה בטיפת חלב. אל דאגה - הילדה כבר עושה ביי ביי, ואומרת מילה עם משמעות. 

צר לנו, אבל כבד לנו על הלב ורע על הנשמה, וקשה לראות את הסוף. לכן, נשענו על טקסטים של חנוך לוין ודליה רביקוביץ' על אהבה לקראת טו באב, פצ'קה ואודיה סחבו סרוויס בחזרה לארץ מאיטליה, וסמדר ביצעה עבירה קלה כדי להביא איזה בקבוק לארץ. 
סיימנו הכי רחוק מישראל שאפשר - באיסלנד צמצמו את שבוע העבודה ל-4 ימים. שם זו הצלחה מסחררת. אבל מה איתנו?