אודיה הגיעה היום עם שק של מרירויות כמו שמכנה את זה דליה גוטמן. אבל נתן הצליח להוציא אותה מזה, עד שהיא נזכרה שעוברים עכשיו לשעון קיץ. נתן הביא טקסט יפה של מיה טבת דיין על הסיבה בגללה הרבה מאיתנו כל-כך התרגשו מהכבש השישה-עשר. בעקבות העונה השנייה של "ניתוק" (Severance באנגלית) חשבנו על זה שבני המשפחה שלנו לא באמת מכירים אותנו בעבודה, ואולי שם אנחנו הרבה יותר מוצלחים? ובעקבות פרסום אופן מותו של פרופ' דניאל כהנמן שבחר לסיים את חייו, איך נדע מתי כדאי לפרוש (מהחיים ובכלל)

אודיה התאפרה, ולא לכבוד נתן. הסיפור המפורסם של... לא שלום עליכם, לא מנדליי מוכר ספרים נו, של השלישי! 

שני הצדדים של המשפט "אבל אני לא כזה", בעקבות חתונמי העיסוק המוגזם בשאלה אם הוא או היא שעומדים מולי רואים אותי הוא ההוכחה הניצחת לכך שאנחנו יותר מידי עסוקים בעצמנו, והאם יש אמת בטענה שילדים מכירים טוב יותר הוריהם, מאשר ההורים מכירים את ילדיהם. 

תכנית בונוס שלא שודרה ברדיו, אבל בכל זאת הגענו, למרות הכל, ולמרות שאנחנו כידוע, לא כל-כך בעד פורים. 

אז דיברנו קצת על פורים והרבה על האפשרות להשתטות וללכת לאיבוד בתחפושת. גם על נישואי לבנדר. נישואי נוחות שעדיין (או שוב) קיימים, ומציעים איזו פשרה לא רעה, וגם על תעשיית ההיעלמויות ביפן שמקובלת שם, בעיקר אם מישהו או מישהי עשו משהו שיש עימו קלון. 

היום התחיל כשלאודיה היו עניינים עם האוטו החדש של פצ'קה, ובכלל כמה אנחנו נועלים וסוגרים הכל בסיסמאות וקודים, נתן תהה למה אנחנו צריכים לשלם על הפתעות, ומי הוא המבין עניין?

קצת על גל הקור שעבר עלינו, ושיחות על מזג האוויר כחלופה לשיחה על פוליטיקה ומלחמות. בעקבות הסרט "אנונימי לגמרי" על ראשית הקריירה של בוב דילן, נתן מתגעגע לשירים עם סיפור, אודיה בווידוי דרמטי: "בילדותי חפפתי ראש רק פעם בשבוע", נתן תוהה על הפער בין צניעות ליהירות בכיסוי הראש של נשים דתיות, ובעקבות הסרט "יופי מסוכן" עם דמי מור, אודיה קצת כועסת על המוסר הכפול, והוא עדיין כפול, של הוליווד. 

אודיה ונתן נפרדים בדרכם משירי, אריאל וכפיר ביבס, נתן לא יכול יותר לראות את השידורים האינסופיים מהשבת החטופים, אודיה שוב לבד בבית, אז איך היא נתנה לו ליסוע? ומה היא עושה כשהיא לבד...

בהיעדרנו נזכרנו שאודיה איבדה את הקול, והלחץ שמופיע כשאנחנו אמורים לעלות על הבמה, ופרדוקס הספינה של תסאוס, וגם איך אפשר להשתתף בצער?

השבוע - לקט. 

בלי להיכנס לשאלה אם זה אפשרי או לא, אם הוא משוגע או לא, התכנית של טראמפ שלחה אותנו להרהר על שבירת תבניות החשיבה שלנו, כמה ציטוטים שמיוחסים לאיינשטיין, אודיה מצאה חת'כת פלסטיק על האוטו והתקשתה להיפרד. נתן ראה הופעה של אסף אשתר ונפעם. וסיפור על הקדשה של אישה נעלמה לגבר לא ידוע...

על הטיפול המדהים של התצפיתניות אחת בשנייה, אחת הצופות בהצגה של נתן הקיאה בשיא המונולוג, נפרדנו מזאב רווח ז"ל, ואודיה מנסה להבין מה זה אומר "אני לא מכיר בו"???