שינוי טק-טוני

בפרק זה של "שינוי טק-טוני" מבית ה-Geo-Tech Center של MIND Israel, יובל וינרב ודן יכין מארחים את פרופ' יניב ארליך, חוקר ויזם בתחום הגנומיקה החישובית והביוטכנולוגיה. ארליך היה בעבר פרופסור חבר באוניברסיטת קולומביה והמדען הראשי של MyHeritage, וכיום הוא מייסד שותף ומנכ"ל Eleven Therapeutics, המפתחת טיפולי mRNA מתקדמים בטכנולוגיות AI. יחד הם צוללים לעולם ה-Bio-Convergence, המפגש בין ביולוגיה ומחשוב שהופך את הביולוגיה מתחום מדעי לתחום הנדסי. האם AI באמת יקצר תהליכי פיתוח תרופות, או שהביולוגיה האמפירית תמשיך להכתיב את הקצב? כיצד מאיים הבום של ה-AI על מימון הביוטק? ומה המשמעות של מהפכת ריצוף ה-DNA? במהלך השיחה ארליך מציג את הסכנות בתחום הגנטיקה: היכולת לזהות אנשים מגנום אנונימי באמצעות מאגרים גנאלוגיים פתוחים, והפגיעות הייחודית של ישראל. הוא גם מציע מבט מפוכח על איום הטרור הביולוגי. לצד זאת, ארליך ממפה את היתרונות של ישראל בתחום, ובהם מחקר אקדמי ברמה עולמית, יכולות יזמות, מערכת בריאות מתקדמת וחברות ריצוף גנטי מובילות. הוא מצביע גם על החסמים, ובעיקר על המיעוט היחסי של הון זמין ישראלי ומנגנוני מענקים שאינם מותאמים לתחום. לבסוף הוא מציג צעדים להפיכת הביוטק לנכס אסטרטגי לאומי, ביניהם שינויים במודל התמיכות ומנגנוני המימון, והורדת חסמים לניסויים קליניים מוקדמים בישראל.

בפרק זה של "שינוי טק-טוני", מבית ה-Geo-Tech Center של MIND Israel, יובל וינרב מארח את ד״ר אבנר גולוב, סגן נשיא MIND Israel, בכיר לשעבר במטה לביטחון לאומי ומומחה ליחסי ישראל-ארה״ב. בשיחה מקיפה מנתח גולוב את המשבר במערכת היחסים עם וושינגטון ומסביר מדוע ישראל חייבת לעבור מהסתמכות על סיוע ביטחוני אמריקאי למודל של שותפות אסטרטגית וטכנולוגית שוויונית. במהלך הפרק נדונים השינויים בדעת הקהל האמריקאית ויוזמת הברית הטכנולוגית של מיינד ישראל וארגון SCSP האמריקאי, שנועדה לייצר שותפות בין המדינות, תוך הסתמכות על היכולות המשלימות שלהן.

בפרק זה של "שינוי טק-טוני" מבית ה-Geo-Tech Center של MIND Israel, דן יכין מארח את ד"ר ברכה חלף, לשעבר המדענית הראשית של משרד האנרגיה, שותפה מנהלת בקרן Gravity Climate ויועצת של המרכז. יחד הם מנתחים את הקשר ההדוק בין AI, אנרגיה וביטחון לאומי. כיצד מזניק ה-AI את הביקוש העולמי לחשמל, ומה המחיר הכלכלי של השבתת מרכזי נתונים בישראל? עד כמה חשופה ישראל בשל התלות הגבוהה בגז טבעי ומה לימדו אותנו על כך המלחמות האחרונות? במהלך השיחה חלף משרטטת את תמהיל האנרגיה הנדרש לישראל בעשורים הבאים: אנרגיה מתחדשת ואגירה, כורים גרעיניים קטנים (SMR) וההבטחה הגדולה של ההיתוך הגרעיני. היא גם מציגה צעדים מעשיים לחיזוק החוסן הלאומי, החל מניהול הוליסטי של תשתיות קריטיות, דרך הגמשת הרגולציה, ועד למינוף הנכסים הטכנולוגיים של ישראל כדי למצב אותה כשחקן מפתח בבריתות אסטרטגיות ובשרשראות אספקה בינלאומיות.

בפרק זה של "שינוי טק-טוני" מבית מרכז הגאוטק של MIND Israel, יובל וינרב מארח את אבנר וילן, לשעבר COO ב-AI21 Labs ובעל רקע עשיר במערכת הביטחון הישראלית. יחד הם צוללים לשאלות הנוגעות להשפעת הבינה המלאכותית על הביטחון הלאומי של ישראל: מהי "ריבונות בינה מלאכותית" (AI Sovereignty)? האם מדינה קטנה חייבת לפתח LLM לאומי כדי לשמור על עצמאותה? מהן הסכנות בתלות במודלים זרים לאור מקרים קודמים בעולם של הגבלת גישה? מהו היתרון היחסי האמיתי שישראל יכולה לבסס, ואיזה תפקיד גלובלי היא צריכה לשאוף למלא בעידן הבינה המלאכותית?

בפרק הבכורה של הפודקאסט "שינוי טק-טוני" מבית ה-Geo-Tech Center של MIND Israel, מתארחת יודפת הראל בוכריס – מנהלת שותפה ב-Blumberg Capital וחברה בוועדה המייעצת של המרכז. בשיחה באולפני Startup Nation Central בתל אביב, היא מסבירה כיצד הפכה הטכנולוגיה לכלי קריטי של חוסן וביטחון לאומי ומעצב מרכזי של יחסים בין מדינות.

במהלך הפרק מנתחת הראל בוכריס את התחרות הטכנולוגית בין ארה"ב לסין, את מעמדה המשתנה של ישראל בעידן ה-AI וה-Deep Tech, ואת הצורך הדחוף של ישראל לפרוץ דרך בתחומי מפתח כמו חומרה, קוונטום וחומרים קריטיים. לצד זאת, היא מציגה צעדים מעשיים להבטחת יתרונה האיכותי של המדינה – החל משימור והחזרת ההון האנושי וחיזוק האקדמיה, ועד למיצוב ישראל בלב רשת בריתות בינלאומיות עמוקות המבוססות על אמון ושרשראות ערך משותפות.