הרב קשתיאל לערב שבועות התשפד - התורה מתקיימת מתוך ענווה
חג הביכורים נקרא גם חג הקציר. חכמי הפנימיות אומרים שזמן הקציר הוא כאשר לשיבולת נופל הראש כי הגרעינים מכבידים. זמן המלאות הוא גם זמן הרכנת ראש.
אדם זקוף קומה לא יכול לקבל תורה ואז נשאר ריק.
התורה ניתנה במנוד ראש, בכפיפת ראש. אז אדם מתמלא מתורה. זה עיקר הברכה בקבלת תורה להרכין ראשו.
לשמוע בדבר ה'. זו היתה מעלת משה שהיה מוכן להקריב היה בעל חוש מוסרי גבוה נלחם במצרי, ואחר כך בעברית הרשע ואחר כך עם רועי מדיין ובכל זאת הלך אל הר האלוהים חורבה, לשמוע את דבר ה'. לא סמך על עצמו רצה לינוק מוסר מהתורה.
רק תורת ה' מחכימת פתי. רגשותינו אינם מדוייקים צריכים את הדרכת התורה
גם דוד עם רמה אישיותית גבוהה שהיה מוכן למסור את נפשו מול גלית, ועוד..גם הוא לא סמך על עצמו רוצה לשמוע דבר ה'.
ענוות תלמיד חכם היא כמו השיבולת בכפיפותה, מנוד הראש . זה הקישוט היפה לשבועות.
אמרתי לתלמידים, בחורף רואים מפה את החרמון, בחורף זה נמשך חודשים. אם כך באביב יש הרבה צמחייה..אבל באמת החרמון בקיץ יבש. בגלל הגובה, הגבהות שלו הוא יבש. כל המים יורדים ממנו, הוא יודע הכל, סומך על שיקול דעתו, הוא ברמה גבוהה, לא זקוק לשלג שבא לו. השלג לא יעזור.
סיני ההר הנמוך זכה שיקבלו עליו את התורה. אם אנחנו סיני נזכה לברכה, לשמחה בתורה 'פיקודי ישרים משמחי לב'. כתוב שיש ארבעה ראשי שנים, שבועות הוא יום הדין על קבלת התורה.
מתפללים שנזכה להרכין ראשינו מפני התורה שנשכיל להאיר את עינינו.
בשבועות צריך לכוון טוב טוב בתפילה לשלום המדינה. בהחלטות החשובות שואלים את התורה. את מוסר התורה 'שלח אורך ואמיתך לראשיה שריה ויועציה' להתפלל על הדעת.
לכוון ב'והאר עינינו' כך כתוב ביסוד ושורש העבודה. ספר שהיה צמוד לרב קוק.
נתפלל שהתורה תשהה בתוכנו שנספוג אותה בצורה מלאה וטובה.
התורה נמשלה למים. היה מנהג לזרוק מים בשבועות. מים יורדים למקום נמוך כך התורה נשארת ומתברכת אצל אדם שמרכין ראשו לקבל תורה.
שנזכה להביא ביכורים בשמחה למקדש בקרוב ושקרנו של עם ישראל תעלה.