הרב קשתיאל לראש חודש אלול:

אלול נתפס כתחילת השנה ולא כסיומה של השנה.

למרות שאומרים שהעולם נברא ב-א' תשרי.

זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון.

בלשון ר' צדוק: אם הקב''ה ברא את העולם ב-א' תשרי אז מה הוא עשה באלול?

באלול עסק הקב''ה בסיבה למה לברוא את העולם.

הקב''ה לא חסר לו כלום, אבל ברא העולם בשביל הצימאון.

נוצר דבר מחוץ לקב''ה בשביל הגעגוע.

לדוד ה' אורי וישעי - אחת שאלתי. הצימאון. אל תסתר פניך ממני. הורני ה' דרכך.

הצימאון יש לו יתרון שהוא עוד לפני המעשה ולא מוגבל בתבניות של המעשה.

במעשה נממש רק חלק.

ההגשמה היא אמצעי לצימאון הבא.

ישמח לב מבקשי ה'.

הרב בעולת ראיה: העיקר לבקש את ה' ולא למצוא אותו.

מנהג לומר באלול כל יום עשרה פרקי תהילים.

תהילים - ספר צימאון, לא מתגלה בו דוד כאיש עשיה. כאיש פרגמטי. זה בספרים אחרים.

צימאון, כאב.

הצימאון - המטרה.

הגאולה השלמה במהרה בימינו: צימאון.

כך הרמב''ם בסוף הל' מלכים.

הפילוסופים אמרו שאדם צמא לכח, שליטה ועוד...

אך הצימאון הוא הצימאון לה' - אין לו קץ ואין לו תכלית ולעולם לא יושלם.

חבלי משיח: שחושבים לפעמים שמגיעה התשובה לצימאון, אך לא...

יש חושבים היום שצמאים לשקט, לפסטורליה, לרווחה חומרית,

אך לא לזה נברא העולם.

עם ישראל חלוצים לעניין זה בעולם.

אני לדודי ודודי לי.

העולם כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לעם ישראל.

זאת מטרת הבריאה.

הצימאון הוא הפיתרון, ולא השאלה.

מסל'ש: כל העולם נועד לברר מה עניין הצימאון - שהוא הצימאון לה'.

הרמ''ק בתומר דבורה: להיות צמא למידות האינסופית של הקב''ה.

ולכן בימי הסליחות חוזרים הרבה על י''ג מידות.

שאי אפשר להידבק בו שהוא אש אוכלה אלא במידותיו.

מטרת ימי אלול שהצימאון יגרום לנו לידבק במידותיו.

הרב חרל''פ כותב שבימי אלול צריך ללמוד תומר דבורה שעוסק במידותיו של הקב''ה.

בלווית הרמ''ק אמר האר''י שהרמ''ק מת בעטיו של נחש, שלא חטא.

אל רחום והחנון, ארך אפים ורב חסד.

העולם סביבנו כמרקחה. ואנו שמים לנגד עינינו מידותיו.

הרמב''ם במו''נ: כל מי שרוצה לעסוק בענייני עם ישראל צריך לעסוק במידותיו, שהם חסד. מידות כלפי הציבור.

בימי אלול: להתרחק ממחשבות ולשון הרע ונקמנות - להידבק במידותיו של ה'.

השלכת השעיר - הרב חרל''פ. כי כל העוונות באשמתו. באשמת רשעי העולם המוציאים אותנו מדעתנו ובלבלבים אותנו. ישראל צדיקים.

כל ייסורי עם ישראל - ייסורי משיח.

מתי אבוא ואראה פני אלוקים, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו יצפנני בסוכו, אם תבוא עלי מלחמה בזאת אני בוטח.

מנהגי סליחות, תהילים, צדקה - למטרה אחת: להתמקד בצימאון העיקרי. כולנו צמאים להידבק במידותיו של רבונו של עלם. בשבילם נברא העולם.

והרב קשתיאל מספר שביקר משפחה שכולה בצפון. האבא, הרב אלישע לונשטרן מחריש. הקימו בית מדרש לבעלי בתים לזכרו. ליד חדרה. וכשהגיע אמרה לו האלמנה תודה רבה, ולא ייאמן כמה צמאון לה' וללימוד התורה היה שם. כך ישראל. נשארה עם ששה ילדים. הגדול תכף בר מצווה. ודיבורם רק איך צריך להמשיך ולעבוד ה' בשמחה.

עוד סיפר הרב על מידותיו של מפקד האוגדה, איציק כהן, שמקפיד להתפלל במניין ומלא באמונה לה'.

צריך להתמקד במעלות העליונות של עם ישראל.

יש לנו כל כך הרבה מה לראות טוב על עמנו ולהתחבר לזה.

לדברים הנפלאים.

אנחנו מתחננים לפני שה' בשעות שאנו מתדבקים במידותיו - יחזיר לנו כמים פנים לפנים. עוד יותר יישב על כסא רחמים, ינהג כלפינו ברחמנות ויגאלנו בקרוב.

ישועות ונחמות, בשורות טובות וחודש טוב.

הרב קשתיאל לפרשת ראה וחודש אלול:

בתחילת הפרשה מופיע עיקרון הבחירה החופשית:

אני נותן לך ברכה וקללה - בחר.

נושא מעמד הר גריזים והר עיבל - הדגשת נושא הבחירה החופשית הפרטית והכללית.

בשביל זה עוברים את הירדן

ובשביל זה נכנסים לארץ.

לממש את הבחירה החופשית.

על כל ההרים הרמים והגבעות העמידו העמים עבודה זרה. אותה צריך להרוס ולשבר.

למרות שבפרשת עקב כבר דיברה התורה על ניתוץ עבודה זרה.

עוד דיבור בפרשה על הבחירה החופשית: נדרים ונדבות, צדקה, ומסיימת הפרשה: איש כמתנת ידו.

העבודה הזרה היא ההפך מהבחירה החופשית.

בע''ז אדם מעריץ את הכוחות הקבועים: ההר, הפסל, העץ, השמש.

יש מנח של אדם בעבודה זרה שהאדם לא זז.

יש תחושה שחוקי הטבע הקבועים הם בעלי עוצמה.

התורה מלמדת אותנו שאם תעריץ עוצמות כאלו גם תהיה כזה: מקובע ונוקשה.

חז''ל מלמדים אותנו: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהיה קשה כארז.

צריך אדם להיות מסוגל להשתנות, לתת, לוותר.

עיר עבודה זרה - מחריבים את כולה.

יותר מסוכן כאשר ציבור שלם מעריץ את החד משמעיות והקביעות.

הקב''ה ברא את העולם מתוך חופש.

מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית.

הבוחר בעמו ישראל.

תודעה שהוא כל הזמן בוחר.

פותח ידיך, לעולם חסדו.

אנחנו מעריצים לא את החוק, כי אם את הבחירה. האהבה.

במעמד הברכה והקללה: הסתכל על ההרים,

מה יהיה בהר הזה? - תלוי בבחירתך!

כל פעם שיש צמצום של הבחירה החופשית של האדם אנחנו נלחמים בה.

כך נלחם הרמב''ם באיסלם, על עיקרון ה'מכתוב'. או בתפיסה שמי שנולד במזל מסויים כך גורלו וכו'.

אנחנו מתפללים - מאמין שבמעשיו ובבחירתו משתנים דברים.

חודש אלול מעלה על נס את התשובה, היכולת לשנות גם את העבר! אפילו שנראה שהעבר הוא הדבר הכי קבוע...

בחודש אלול מרבים בתפילות, סליחות ובקשות.

"שומע אל הרינה ואל התפילה".

תשובה, תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה, שגם יכולה להשתנות.

בפרשתנו האיסור ללכת לידעוני חובר חבר וכדו'.

הרש''ר הירש: כל הקוסמים ומגידי העתידות קובעים לאדם מה יקרה וסוגרים לו את הבחירה החופשית.

גם נבואות לא נכונות בפרשתנו.

הרב קשתיאל שמע השבוע את הרב אבינר שהתבדח על כל מי שמתיימר היום לומר שיודע מה הולך לקרות. (מלחמת חרבות ברזל).

סיפר על שכנה שלו שעובדת בבית משוגעים - שם כל אחד אומר שהוא המשיח.

(אותה בדיחה על כמה משוגעים שאחד אומר שהוא המשיח, ושני אומר לו: לא נכון זה אני, ושלישי אומר שאלוקים דיבר איתו הבוקר שהוא המשיח, ורביעי אומר: לא נכון, לא דיברתי איתך...)

הקב''ה נותן לנו לבחור. אם נתפלל הוא יענה. אבל אנחנו בוחרים אם להתפלל.

כל המלחמה של האיסלאם נגדנו - נגד הבחירה החופשית. אצלם אלוקים בעל קשיחות.

בתפיסתנו הקב''ה מלא ענווה וחסד.

בשורות טובות ושבת שלום.

- על מהותו של 'ט"ו באב'.

- הקשר לשבט בנימין ולמלחמה מולו.

- על הקשר בין אחדות השבטים.

- מה תפקידם של השבטים?

- מהיא מהות האהבה?

.

.

הרב קשתיאל בסיום בבא מציעא ירושלמי:

בתנא דבי אליהו שאלה מידת הדין את הקב''ה מתי אתה נושא פנים ומרחם על עם ישראל ומתעלם ממני?

ענה הקב''ה בשעה שישראל מתאספים אגודות אגודות ועסוקים התורה.

כשעם ישראל כנושא חברתי עוסקים בתורה.

מה שהכי מעסיק את אליהו הנביא היא שהתורה איננה עניין אישי.

התורה היא הקשר הציבורי שלנו, בחיים הציבוריים של עם ישראל.

כשזה מתעורר כל הביקורת וכל הדינים נעלמים.

עם ישראל חוזר למהות שלו.

בבבא מציעא בבבלי: ר' חייא שאוסף את עם ישראל ללימוד תורה - התפילות שלו הכי מתקבלות.

כשהתורה הופכת לנחלת הציבור, לנחלת הרבים.

במוצאי שבת אוספים את הזכויות של עם ישראל. ובעיקר: את זכות השבת.

בשבת מתגלה האמת, סביב מה עם ישראל מתאסף: לקריאה בתורה, לדרשה וכדו'.

מופיע בפוסקים שאסור לקבוע סעודה בזמן דרשת שבת.

ולכן אליהו הנביא ממהר לאסוף זכויותיהם במוצאי שבת.

אנחנו בשבוע שחל בו ט' באב - מה עיקר הצער על החורבן?

הרי התורה לא נעלמה כשנחרב בעת המקדש.

אלא שעבודת ה' הציבורית חסרה.

בבית המקדש נאספים לכך, והאווירה הציבורית של עם שעובד ה' היא שהכי חסרה. המהות הלאומית.

מגילת איכה מתחילה בשממון הציבורי.

פרק שלם בתהילים, של אסף המשורר, שמתאר שליבו בוכה כשנזכר ברגלים: קול רינה המון חוגג.

אנחנו מנסים תמיד לחדש עשייה ציבורית של תורה. לימודים וסיומים וכדו'

בהל' ת'ת יו''ד רמ''ו: אם יש אדם שלא מבין מה שלומדים, אבל הוא חלק מהחבורה - שימשיך לבוא. כי הוא חלק מההוייה הציבורית של לימוד תורה. שכר פסיעות בידו.

ש': אבל אנחנו בהתקדמות גדולה?

ת': הר הבית משקף מה מצבנו ושיש לנו עוד מה להתקדם.

ש': מה עוד יש לנו לעשות?

ת': הנושא זה הטהרה שלנו. של כל העם. ממה עם ישראל מתלהב. מנסים לחזק תורה ותפילה בציבוריות הישראלית. שהאומה תעשה זאת.

ברוך ה' נאספים אגודות אגודות וזה מזכיר לנו שזה נושא לאומי שלנו. בהוויתנו. ולא רק נושא אישי.

יש עניינים לאומיים שמורגשים שיש כח לאומי, בהגנה על הארץ למשל, ואנחנו רוצים עוד.

יש אנשים בגילאים מופלגים שמתדנבים היום למילואים - זה מראה שזה עניין לאומי.

הרב קשתיאל סיפר על שלושה מבוגרים כאלו שפגש השבוע:

בן גילו בהנדסה קרבית שנמצא בעזה, ובא לבקר אותו.

בן 64 במילואים בצנחנים. היה בהר דוב כל החורף.

וגם בקורס קציני מילואים, חותן של בן דוד של הרב, לוי שמו, סיים קורס בגיל 86. בנו, אייל לוי, נהרג לפני 30 שנה בלבנון.

הרב קשתיאל לט' באב:

הרמב''ם: עיקר התענית לעשות תשובה.לתקן חטא אבותינו. מי שמתענה ואף בוכה ולא עושה תשובה - לא עוזרת תעניתו.

משל למי שפרצו לביתו, והוא רק בוכה ולא מתקן הפירצה בגדר.

בחציו השני של תשעה באב - י''ג מידות רחמים. דרשו ה' בהמצאו... וישוב אל ה' וירחמהו.

מה החטאים של תשעה באב שעלינו לתקן?

1.חטא המרגלים שמאסו בארץ חמדה. ה' מביא לנו את ארץ ישראל על מגש של כסף - ועלינו לאהוב אותה ולהתיישב בה.

2.על מה אבדה הארץ - על עוזבם את תורתי. יש לעשות על כך תשובה. להרבות באהבת תורה, לימוד תורה.

הגמ' או' שאחרי ט''ו באב מתארכים שוב הלילות - כדי שיעסקו יותר בתורה. לא איברי לילה אלא לגירסא.

בית שני נחרב על שנאת חינם - לכל אחד יש את הכח לאהוב. אלא שאנחנו טועים שחושבים שהאהבה היא כח מסחרי. כמו הון שמחליט אדם מתי למכור אותו ולקבל תמורה.

קמצא = לקמוץ.

אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו.

אהבה היא מצב תמידי. מציאות. כמו לנשום או לחיות. לא אמצעי עיסקי. פשוט לאהוב.

באיכה: נחפשה דרכנו ונחקורה ונשובה .

ר' צדוק הכהן מלובלין כותב שאחרי תשעה באב יש שבעה ימים לעכל זאת ואז מגיע יום האהבה.

גם בתורה וגם בישראל - לפעמים אוהבים עם כל מיני תנאים ו''תלוי'' וכו'.

צריך אהבה שאינה תלויה בדבר.

מח' אחרונים:

ר' שלמה זלמן אויערבך: פטורים בט' באב מלימוד תורה

הרב עובדיה: רק אסור ללמוד דברים משמחים.

אבל כולם מסכימים שיש לעשות תשובה.

תנא דבי אליהו: בשעה שנאספים אגודות אגודות ללימוד תורה מנצחת מידת הרחמים.

הגמ' או' שמי ששולח לחבריו דברי תורה - בזכות זה מתבטלים גזרות קשות. לְזַכּוֹת עמי הארץ בתורה.

והיום קל להפיץ ולהגיע להרבה אנשים.

שלח לחמך על פני המים.

חובתנו להרבות תורה ואהבת תורה.

גם הארץ כולה מחכה לנו.

יש עוד הרבה מקומות להגיע אליהם בע''ה.

יגן ה' על ירושלים ועל עמו, ולא ייתן שיפריעו לתהליך הגאולה.

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ. שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעֲמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם. תִּרְדֹף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי ה'!

-הרב קשתיאל מספר שסביו, ניצול שואה, היה צועק זאת בליל הסדר והבית היה רועד!

כך יהא למי שמעז להפריע לעם ישראל ולגאולה. ה' יראה להם את זרועו החזקה וידו הנטויה.

בשורות טובות ישועות ונחמות.

.