https://www.youtube.com/watch?v=GpMPoNrA23Y
"וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ"(בראשית נ טו )
*רש"י בראשית פרק נ פסוק טו – משמעויות המילה "לוּ" *
לוּ ישטמנו – שמא ישטמנו. לוּ מתחלק לענינים הרבה. יש לוּ משמש בלשון בקשה ולשון הלואי, כגון: "לו יהי כדבריך" (לעיל ל לד), "אך אם אתה לו שמעני" (שם כג יג), "ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן" (יהושע ז ז), "במדבר הזה לו מתנו" (במדבר יד ב). ויש לו משמש בלשון אם ואולי, כגון "לו חכמו ישכילו זאת" (דברים לב כט), "לו הקשבת למצותי" (ישעיה מח יח), "ולו אנכי שוקל על כפי" (שמואל ב' יח יב). ויש "לוּ" משמש בלשון שמא: "לו ישטמנו", ואין לו עוד דומה במקרא
פירוש מלבי"ם על הפסוק בפרשה – ולוואי שיחתה יוסף גחלים על ראשנו
ויאמרו לו ישטמנו יוסף – כבר בארתי בספר ארצות השלום מה שכתב החכם: "אם רעב שונאך האכילהו לחם" (משלי כה כא-כב),17 שהנקמה היותר גדולה מאויבו, הוא אם תחת אֵיבָתוֹ והרעה שעשה לו, ישימהו מאוכלי שולחנו ויעשה עמו אך טוב וחסד. שאז יזכור תמיד מה שהוא הֵרָע לעשות. וזהו שכתוב: "כי גחלים אתה חותה על ראשו". ואחי יוסף הרגישו זאת, וטובת יוסף היה בעיניהם כי חותה גחלים על ראשם, ואמרו: הלואי אחר שיוסף ישטמנו בודאי, וא"כ לו ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו, שיעשה עמנו רע בפועל. לא טוב שהוא לנו כמדקרות חרב.