רבא ואביי נחלקו האם תכריכים שנרקמו עבור נפטר אסורים בשימוש לאחרים. מחלוקתם היסודית מתמקדת בשאלה האם עצם הייעוד של חפץ לשימוש המת מספיק כדי לאסור על אחרים ליהנות ממנו (הזמנה מילתא או לאו מילתא). הגמרא בוחנת את המקורות שכל חכם משתמש בהם כדי לתמוך בעמדתו ומדוע כל אחד מהם אינו משתמש במקורות שמשמשים את השני.

שמונה מקורות תנאיים מובאים להקשות על כל אחת מהעמדות - ארבעה נגד רבא וארבעה נגד אביי, אך כל קושי מיושב. לאחר המקור האחרון שמובא נגד אביי, הגמרא אינה יכולה ליישב את הקושי באופן ישיר אלא מיישבת אותו על ידי הוכחה ממקור תנאי אחר שהמחלוקת בין רבא ואביי מבוססת על מחלוקת תנאים בין חכמים לרבן שמעון בן גמליאל.

כאשר אדם נהרג על ידי המלך, מה קורה לרכושו? ישנה מחלוקת תנאים האם הרכוש עובר ליורשיו או למלך. סיפור אחאב וסיפור יואב בספר מלכים מובאים לתמוך בצדדים השונים של הוויכוח, אך כל סיפור ניתן להסביר בהתאם לכל צד.