ר' יוחנן קובע שאסור לאינו יהודי ללמוד תורה. הוא רואה בזה חלק מדיני בני נח - או תחת גזל או עריות. זה נלמד מדברים לג:ד שהתורה נחשבת "מורשה", ירושה, וזה מובן או שהיא שייכת באופן בלעדי לעם ישראל, או שזה רמז ל"מאורסה", שאנחנו מאורסים לה'.

סתירה לדברי רבי יוחנן מובאת מאמירתו של רבי מאיר שאינו יהודי שלומד תורה הוא כמו כהן גדול. התירוץ הוא להבדיל בין לימוד שבע מצוות בני נח לבין שאר התורה.

מה המקור בתורה לעמדתו של רבי חנינא בן גמליאל שדם מן החי אסור כחלק ממצוות בני נח?

אם מצווה ניתנה לבני נח ואחר כך נשנתה כשניתנה התורה, זה מראה שהכלל מיועד הן לבני נח והן לעם ישראל. אבל מצווה שניתנה לבני נח ולא נשנתה אחרי מתן תורה, מיועדת ליהודים בלבד. זוהי עמדתו של רבי חנינא. תחילה, הגמרא מקשה על כללים אלה כי הם נראים לא הגיוניים. אחרי הסבר ההיגיון, הם ממשיכים להקשות קושיות ממצוות ממשיות. גם אלה מתורצות.

נח הותר לו לאכול בשר אבל לאדם לא הותר. הגמרא מעלה ארבע קושיות על זה ודרך השאלות עולים כמה עניינים מעניינים כולל, למה הנחש פיתה את אדם וחוה? מה דינו של בשר שנופל מהשמים - האם אפשר להניח שהוא כשר?