הלימוד השבוע מוקדש ע"י אלישבע גרי לכבוד צוות הדרן!

הדף היום מוקדש לע"נ מולי אנדלמן מהנכדות שלה.

יש מחלוקת בין חכמים ורבי יהודה במשנה לגבי מספר הדיינים בסנהדרין הגדולה - שבעים או שבעים ואחד. בתחילה, הגמרא מציעה שהמחלוקת מבוססת על הבנת המילה "עמך" בבמדבר יא:טז, כשהקב"ה אומר למשה לקחת שבעים זקנים "והתייצבו שם עמך." אולם זה נדחה והם מציעים במדבר יא:יז "ונשאו אתך במשא העם." גם זה נדחה ולבסוף לומדים משמות יח:כב "ונשאו אתך." למרות שההקשר שם הוא סנהדרין קטנה, לומדים את הסנהדרין הגדולה מהסנהדרין הקטנה.

מכיוון שהוזכר סיפור בחירת הזקנים במדבר, מובאת ברייתא המרחיבה על סיפור אלדד ומידד. יש שתי דעות שונות (חכמים ורבי שמעון) להסביר מדוע הם נשארו במחנה ולא הצטרפו לשאר הזקנים. מה הניע אותם לא להצטרף - חשש שלא ייבחרו או ענווה? כיצד התפתח הסיפור, על מה הם התנבאו?

המשנה מסבירה שצריך רוב של שניים כדי להרשיע נאשם - כיצד זה מסתדר עם מספר הדיינים הנדרש?

אם כל הדיינים מסכימים לחייב את בעל הדין, פסק דינם אינו מתקבל כיוון שיש דין שאם בית הדין רוצה להרשיע, הם דוחים את הדין ליום המחרת כדי לאפשר אפשרות למצוא דרך לזכות אותם. אם יש הסכמה פה אחד להרשעה, לא תהיה אפשרות לקיים דין זה.

מהן הדרישות להיות דיין?

רשימה ארוכה של ביטויים בגמרא מוסברת: כאשר הגמרא אומרת ביטוי מסוים, לאיזה רב/נים היא מתייחסת?

כדי להקים בית דין של עשרים ושלושה בעיר, צריך מספר מינימלי של אנשים. דעה אחת אומרת מאה ועשרים - מדוע?