המקורות שסופקו הם:

חדושי הרא"ה על כתובות | ספריית ספריא - קטעים מתוך הפירוש של הרא"ה על מסכת כתובות.

מאמר בנושא האם משמרת הבית נתחבר על ידי הרשב"א - פורום מורשת מרן - דיון וראיות לגבי זהות מחבר הספר "משמרת הבית".

מס' 35 אלול תשס"ט יו"ד הלכות תערובות סימן צח - דרשו - קובץ שאלות, מבחנים ומראי מקומות בהלכות תערובות (יורה דעה).

משנתו, פועלו ומורשתו התורנית של רבי אהרן הלוי (הרא"ה): ניתוח היסטורי, הלכתי ופרשני של עמוד התווך בחכמי ברצלונה - סקירה היסטורית והלכתית על פועלו של הרא"ה.

נותן טעם בר נותן טעם – עולמות - שיעור ומראי מקומות בנושא נותן טעם בר נותן טעם (נ"ט בר נ"ט) בהלכות תערובות.

ספר החינוך – ויקיפדיה - ערך ויקיפדיה על "ספר החינוך", חיבורו וזהות מחברו.

ערוך השולחן, יורה דעה א׳ | ספריית ספריא - קטעים מתוך הספר "ערוך השולחן" על הלכות שחיטה.

קווים לדמותו של הרשב"א - BeitChabad.com - בית חבד - מאמר ביוגרפי על הרשב"א, חיבוריו והשפעתו.

רא"ה – ויקיפדיה - ערך ויקיפדיה על רבי אהרן הלוי (הרא"ה).

רבי אהרן הלוי – ויקישיבה - ערך מתוך האתר "ויקישיבה" על רבי אהרן הלוי.

שולחן ערוך - ויקיפדיה - ערך ויקיפדיה על החיבור "שולחן ערוך" מאת רבי יוסף קארו.

שולחן ערוך השלם | סטים של ספרי קודש שחייבים בכל בית - דף מתוך חנות ספרי קודש המציע מהדורות שונות של ה"שולחן ערוך".

מדובר בתמלול של שיעור מיוחד שמסר הרב אליהו זיני, ראש ישיבת "אור וישועה" בחיפה.

פרטי המקור הם:

נושא השיעור: תכלית הבריאה והבחירה החופשית (חלק שני), המבוסס על לימוד הספר "דרך ה'" של הרמח"ל.

קהל היעד ומקום: השיעור נמסר בישיבה בחיפה בפני משפחות של עולים חדשים מצרפת.

תאריך: ח' בשבט תשע"ו (18 בינואר 2016).

תמלול:

https://docs.google.com/document/d/1PrlyoyY7-aVRD3vXFMq7uH3sl_m3v2OzdryW5yi2WAM/edit?usp=sharing

שיעור מקורי:

https://www.youtube.com/watch?v=hiNhWWbPUko

המקור המרכזי שסופק הוא טקסט המסכם את "פועלו ומשנתו התורנית של רבי מאיר בן שמעון המעילי: המאור הגנוז של חכמי נרבונה".

בסופו של טקסט זה מצורפת רשימה של 6 מקורות ביבליוגרפיים וקישורים שעליהם הוא מסתמך:

ויקיפדיה בעברית - הערך "מאיר בן שמעון המעילי".

Encyclopedia.com - הערך "Meir ben Simeon Ha-Me'ili".

ויקיפדיה בעברית - הערך "ספר המאורות".

Liverpool University Press - מאמר/ספר בשם "Daggers of Faith: Thirteenth-Century Christian Missionizing and Jewish Response".

UC Press E-Books Collection - ספר אלקטרוני בשם "Daggers of Faith".

סרטון יוטיוב של פרופ' צחי וייס - שיעור בשם "The Beginning of Kabbalah | Lesson 4 - The Opposition to the Sefirot".

המקור המרכזי שסופק הוא טקסט מקיף תחת הכותרת "מנהיגות, הלכה ומסורה: פועלו ומשנתו התורנית של רבי מאיר הלוי אבולעפיה (הרמ"ה) בתקופת המעבר של יהדות ספרד".

בסופו של טקסט זה מצורפת רשימה של 11 מקורות מידע וקישורים, שעליהם מבוסס התוכן:

מאיר הלוי אבולעפיה | מקורות מתוך ספריית ספריא.

רבי מאיר הלוי אבולעפיה – ויקישיבה.

פולמוס הרמב"ם - ויקיפדיה.

מאיר הלוי אבולעפיה - ויקיפדיה.

תור הזהב בספרד - ישיבת הר ברכה.

ארבעה טורים – ויקיפדיה.

טור אבן העזר - ויקיטקסט.

חברותא - בבא בתרא - תורת אמת.

אגרות קודש - מכתב ר - אתר Chabad.org.

בעלי המסורה - יד יצחק בן־צבי.

מעיל לספר תורה אשכנזי: מסורת והמשכיות - רונית גור תשמישי קדושה.

המקור המרכזי שסופק הוא קטעים מתוך החיבור "משנתו התורנית, פועלו הציבורי ומורשתו של רב מימון הדיין: חוליה מקשרת בין דורות".

בסופו של מקור זה, מופיעה רשימה ביבליוגרפית של 15 מקורות, מאמרים, קישורים ואתרי אינטרנט שעליהם מתבסס המידע בטקסט:

הערך "מיימון הדיין" מתוך ויקיפדיה.

ביוגרפיה של הרמב"ם (Rambam - Maimonides) מתוך אתר Chabad.org.

המאמר "20 עובדות ש(כנראה) לא ידעתם על הרמב"ם" מתוך אתר בית חב"ד.

מקורות על יוסף אבן מיגאש מתוך ספריית ספריא.

הערך "רבי מיימון בן יוסף" מתוך אתר ויקישיבה.

הערך על הרמב"ם מתוך האתר Encyclopedia.com.

מחקר על רפורמות התפילה של רבי אברהם בן הרמב"ם, מאת מרדכי עקיבא פרידמן בהוצאת Brill.

הערך על הרמב"ם מתוך Family Wiki.

הערך "MAIMON (MAIMUN) BEN JOSEPH" מתוך האנציקלופדיה היהודית (JewishEncyclopedia.com).

מסמך אקדמי העוסק בפולמוסים בעידן של רדיפות דתיות (POLEMICS IN THE AGE OF RELIGIOUS PERSECUTIONS).

ספר העוסק בנקודות מבט יהודיות מימי הביניים על רדיפות האלמוחדין, בהוצאת Brill.

צילום של תחילת הטקסט בערבית (באותיות עבריות) של "איגרת הנחמה" לרב מימון, מתוך ויקישיתוף.

המאמר "מסע שורשים בעקבות המִימוּנָה" מתוך אתר תרבות יהודית-ישראלית.

פרסום מאתר ResearchGate של איגרת המיוחסת לרמב"ם בנושא המרת דת וקידוש השם.

תוכן שיעור על הרמב"ם מתוך אתר "אביטה".

המקורות שסופקו הם:

Hora'at Sha'ah: The Emergency Principle in Jewish Law and a Contemporary Application - מאמר אקדמי באנגלית מאת הרב ד"ר אלן יוטר (Alan Yuter), העוסק בעיקרון "הוראת שעה" במשפט העברי, מתוך פרסומי המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה (JCPA).

Jewish Law (Chapter 23) - The Cambridge History of Judaism - פרק מתוך סדרת "ההיסטוריה של היהדות" בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג', מאת אליסה מ. גריי (Alyssa M. Gray), הסוקר את התפתחות המשפט העברי באירופה הנוצרית בין השנים 1000–1500.

SAMUEL BEN ISAAC HA-SARDI - JewishEncyclopedia.com - ערך באנגלית אודות רבנו שמואל הסרדי מתוך "האנציקלופדיה היהודית" (Jewish Encyclopedia).

Sardi, Samuel ben Isaac | Encyclopedia.com - ערך באנגלית על רבנו שמואל הסרדי מתוך האנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica).

משנתו ההלכתית ופועלו הציבורי של רבנו שמואל הסרדי: קודיפיקציה, הגות ומשפט ביהדות ספרד של המאה השלוש-עשרה - מאמר מחקרי מקיף בעברית הדן בהרחבה בחייו, פעילותו הציבורית והכלכלית, פסיקתו ההלכתית, קשריו עם הרמב"ן ויצירתו המרכזית "ספר התרומות".

נתקבלו במערכת / הרב יואל קטן - מכון שלמה אומן - סקירת ספרים תורניים חדשים מתוך מדור "נתקבלו במערכת" (ככל הנראה מכתב העת "המעין"), הסוקרת מגוון חיבורים תורניים והלכתיים מודרניים.

ספר המצוות רמב"ן - ויקיטקסט - דף מתוך אתר "ויקיטקסט" המציג את תוכן העניינים והמבנה של השגות הרמב"ן על "ספר המצוות" של הרמב"ם.

ספר התרומות (HC) [E#13064] - Lulu - עמוד מוצר בחנות הספרים המקוונת Lulu, המציע למכירה הדפסה מחודשת (Reprint) של "ספר התרומות" לרבנו שמואל הסרדי (מדפוס פראג, שס"ה).

שמואל הסרדי - ויקיפדיה - הערך האנציקלופדי אודות רבנו שמואל הסרדי מתוך ויקיפדיה העברית, המפרט את קורות חייו, יצירתו ("ספר התרומות" ו"ספר הזכרונות") וקשריו כ"תלמיד-חבר" של הרמב"ן.

המקור המרכזי שסופק הוא קטעים מתוך המסמך "דבורה הנביאה: מנהיגות, משפט ומשנה תורנית - ניתוח רב-תחומי של דמותה ופועלה".

מסמך זה מאגד בתוכו מידע מתוך רשימה של 13 מקורות וקישורים שונים, המפורטים בסופו:

שופטים ד-ה: דבורה הנביאה | תנ"ך - ממלכתי ליסודי | מרחב פדגוגי

דבורה כשופטת ונביאה | אוצר התורה

שופטים פרק ד': דבורה הנביאה - חלק א | לב לדעת

הערך "שירת דבורה" | ויקיפדיה

הערך "תומר דבורה (אתר מקראי)" | ויקיפדיה

הערך "דבורה הנביאה" | ויקיפדיה

פירוש ומשמעות השם דבורה | אינדקס השמות - מטרנה

שופטים פרק ד' פסוק ה' | מקראות גדולות הכתר

דבורה הנביאה | חיבורים בספריא

משמעות השם דבורה | שאל את הרב - כיפה

מדינת ישראל לאור התורה - פרק שישי - מעמד האשה: הזכות לבחור ולהיבחר

הצופן המספרי של שירת דבורה | מכון הרטמן

דבורה, מרים, רות ואסתר - נשים חזקות ומנהיגות בתנ"ך שנותנות השראה | Novakid

הטקסט מציג מניפסט רעיוני הקורא לכינון פילוסופיה פוליטית יהודית ריבונית המשתחררת מהסתגרות ה"גלות" ומאימוץ דגמים מערביים זרים. הכותב טוען כי המעבר מ"ארבע אמות של הלכה" למדינה עצמאית מחייב את ביטול ההפרדה בין דת למדינה, תוך העמדת הקודש כמקור הבלעדי לכל תחומי החיים הציבוריים. באמצעות שילוב הגותם של הרמב"ם, הרב בן אמוזג והרב זיני, מוסבר כי הריבונות צריכה להישען על מושג ה**"ברית"** ההיסטורית במקום על "אמנה חברתית" חילונית. התהליך דורש יצירת "קדושה קולקטיבית" המרוממת את המערכות הצבאיות, הכלכליות והמשפטיות לרמה של מוסר אלוהי מוחלט. בסופו של דבר, היעד הוא הקמת "חברת מופת" שתממש את ייעודו של עם ישראל כ"ממלכת כהנים" המפיצה אור מוסרי לאנושות כולה.

הטקסט בוחן את הקשר המהותי בין עבודת הקורבנות לבין המוסר האנושי, תוך הדגשה שערכי צדק חברתי אינם יכולים להתקיים בנפרד מהמקור האלוקי. המחבר מבקר את הנטייה המודרנית לאמץ "רוחניות" ומוסר אוניברסלי ללא מחויבות דתית, וטוען כי התבטלות האדם מול האינסוף היא הבסיס ההכרחי להרמוניה חברתית אמיתית. דרך ניתוח ההבדל בין קורבן ה"עולה" לקורבן ה"שלמים", מוסבר כי השלום בין בני אדם דורש תשתית של קדושה ומסירות נפש כלפי הבורא. המאמר אף מציג את המחלוקת בין הפילוסופיה המצמצמת של שפינוזה לבין תפיסתו של הרב בן אמוזג, הרואה במצוות המעשיות תכלית רוחנית עליונה. לסיכום, מודגש כי השגת האלוקות אינה מסתכמת ברעיון מופשט, אלא מחייבת ירידה למעשה וטהרה המרוממים את הקיום האנושי אל מעבר למוסר הטבעי.

להלן רשימת המקורות שסופקו, העוסקים כולם בחייו, הגותו, פרשנותו ותרומתו המדעית והמתמטית של הרלב"ג (רבי לוי בן גרשון):

מקורות בעברית:

רלב"ג – ויקיפדיה: ערך אנציקלופדי מקיף מתוך ויקיפדיה העברית.

האנציקלופדיה המקיפה למשנת הרלב"ג: פילוסופיה, מדע, פרשנות ומנהיגות רוחנית: סקירה מקיפה על משנתו.

מחבר פירוש לתנ"ך, אסטרונום ופילוסוף: הכירו את הרלב"ג: מאמר ביוגרפי והגותי מתוך אתר בית חב"ד (BeitChabad.com).

מלחמות ה' (רלב"ג) - ויקיטקסט: טקסט המקור של ספרו הפילוסופי המרכזי של הרלב"ג מתוך ויקיטקסט.

רלב"ג על התורה, בראשית מ״א:א׳ | ספריית ספריא: קטע מתוך פירוש הרלב"ג לתורה (ספר בראשית) דרך אתר ספריא.

מקורות באנגלית:

Gersonides - Stanford Encyclopedia of Philosophy: ערך אקדמי מקיף מתוך האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד.

Gersonides - Wikipedia: הערך האנגלי בוויקיפדיה על רלב"ג.

Gersonides | Encyclopedia.com: ערך אנציקלופדי העוסק בחייו וביצירתו של רלב"ג.

Levi ben Gershom | Biography | Research Starters - EBSCO: סקירה ביוגרפית מתוך מאגר המידע EBSCO.

Gersonides Definition - Intro to Humanities Key Term | Fiveable: הגדרה ומושגי מפתח מתוך אתר לימודים (Fiveable).

Gersonides: Judaism within the Limits of Reason (review) - ResearchGate: ביקורת ספר (מאת צבי לנגרמן על ספרו של סימור פלדמן) מתוך ResearchGate.

The Mathematics of Levi ben Gershon - MAA.org: מאמר העוסק בעבודתו המתמטית של הרלב"ג, מתוך איגוד המתמטיקה האמריקאי.

The Mathematics of Levi ben Gershon, the Ralbag By Shai Simonson: מאמר אקדמי מאת שי סימונסון המתמקד בתרומותיו המתמטיות של רלב"ג, כולל ניתוח של הערכת פאי (π) בפירושו למקרא.

Ralbag - TheTorah.com: מאמרים על פרשנותו של הרלב"ג, כגון על שיר השירים.

Ralbag's Surprising Take on Ruth's Conversion - TheTorah.com: מאמר מאת מנחם קלנר הסוקר את גישתו המפתיעה של הרלב"ג לגיורה של רות המואביה.

Ralbag on Song of Songs | Sefaria Library: פירושו של רלב"ג לשיר השירים בתרגום לאנגלית מאתר ספריא.

Gersonides (Chapter 16) - The History of Western Philosophy of Religion: פרק מספר אקדמי העוסק בפילוסופיית הדת של הרלב"ג.

“Something of it remains”: Spinoza and Gersonides on intellectual eternity (Chapter 9): פרק מתוך הספר "Spinoza and Medieval Jewish Philosophy" הדן בהשוואה בין שפינוזה לרלב"ג בנושא נצחיות השכל.