עשו מחנה בין-קיבוצי, על יד רמת רחל. עשו מחנה בין-קיבוצי. מה עושים במחנה? משחקים גם. אחד המשחקים זה היה מחניים. מי משחק מחניים? אני. ובאו לשחק מולי… זה לא נעים להגיד, אבל נפלו אחד אחרי השני. ויגור… יגור ניצחה.

כדורגל לא כל כך שיחקתי. אבל מה שכן, ליגור היה מגרש כדורגל גדול. היה שם מגרש כדורגל… מגרש נוח מאוד, בלי אבנים. אבל לשם זה היה קשה להגיע, זה רחוק. אז רק שהייתה איזה תחרות, או של יגור, או של עמק בתור מארחים, היינו מגיעים למגרש.

ככה כל המשחקים היו במגרש, אם נקרא לזה ככה, שליד בית ספר. והדבר הזה היה מלא אבנים. לא מפונה… מגרש מלא אבנים. ושמה על האבנים האלה היינו רצים. ומכיוון שאני הייתי רץ הרבה פעמים יחף, אז או שפעם האצבעות נפגעו או שפעם העקב.

אני זוכר… אחד… היה משחק שעוד אהבנו… איך האמריקאים קוראים לזה? בייסבול. שיחק… היינו משחקים מדי פעם במשחק הזה. אחד מכה בכדור ו… רצים לתחנות, ואחרים עומדים מסביב ומסתכלים. פעם עבר אחד מחברי יגור… הגיע לשם ורואה משחקים. ‘אז תנו לי פעם אחת להרביץ’. נתנו לו… וכששיחקנו עמדו מלא ילדים מסביב להסתכל במשחקים. בקיצור נתנו לו איזה מקל, זה היה ענף כזה של דקל. וזורקים לו את הכדור והוא צריך להרביץ. הוא נותן ‘עוף’ [תנופה חזקה]… בכדור – הוא לא פגע. אבל המקל… עף לו מהיד. ועמדו המון ילדים מהצד ומסתכלים. ופתאום אנחנו שומעים צריחות של אחד הילדים… הוא כבר לא ביגור מזמן… צריחות של אחד הילדים. תפס את הראש… הסתבר שהמקל פגע לו בפנים.