Streetwise Hebrew

You can't be in the Start-up Nation and not know how to talk tech in Hebrew. Guy teaches us how to say "attachment," "text message," and "chat" in Hebrew, and how to conjugate the verb לסמס. Things are about to get geeky!

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Telefon nayad, telefon cellulari – Cellphone – טלפון נייד, טלפון סלולרי

Titkasher elay la-nayad – Call me on my cellphone – תתקשר אליי לנייד

Pelephone – Cellphone – פלאפון

"Talpeni, talepni" – Call (Imp. fem) – טלפני, טלפני

"Mitkasher elayich at lo ona" – I am calling you, you don't answer – מתקשר אלייך את לא עונה

Telefon Kavi – Home phone, landline – טלפון קווי

Titkasheri elay rega lakavi – Call me on my landline for a sec. – תתקשרי אליי רגע לקווי

Mekoovan – Online – מקוון

Sheroot mekoovan – Online service – שירות מקוון

"Ba-boker kibalti email katsar ve-nechmad" – In the morning I got a short and nice email – בבוקר קיבלתי אימייל קצר ונחמד

Imeylim, meilim – Emails – אימיילים, מיילים

Doar electroni (doel) – Email – דואר אלקטרוני, דואל

"Lo sholchim misron bi-nhiga" – You don't send a message while driving – לא שולחים מסרון בנהיגה

Misron – SMS, message – מסרון

"Ata shloe'ach hoda'ah" – You're sending a message – אתה שולח הודעה

Lesames le-mishehu – To send an sms to someone – לסמס למישהו

Lehistames – To sms one another – להסתמס

Histamasnoo kama sha'ot – We chatted via sms for a few hours – הסתמסנו כמה שעות

Lishloach hoda'ah – To send a message – לשלוח הודעה

Shalachti lo hoda'ah – I sent him a message – שלחתי לו הודעה

Yisoom, yisoomon, aplikatsya – Cell phone application – יישום, יישומון, אפליקציה

Yisoomonim le-telefonim chachamim – Smart phone applications – יישומון לטלפונים חכמים

Leyasem – To implement – ליישם

Eich lehorid shirim – How to download songs – איך להוריד שירים

Patschan – Hacker – פצחן

Lefatse'ach – To crack – לפצח

Tsroofa – Attachement – צרופה

Mirshetet – Internet – מרשתת

Blog – Yoman reshet – בלוג

Lechotet – To chat – לצ'וטט

Playlist and Clips:

Shlomo Artzi – Talpeni, talpeni (lyrics)

Doda – Erev Avood (lyrics)

HOT TV – Commercial

Miri Messika – Af Ahat (lyrics)

Misron – Sms

Sarit Hadad – Hoshevet Alecha (lyrics)

Eich lehorid shirim

Ep. no. 155 about lehorid, to download

Ep. No. 208 about limsor, to pass HEB

Making your Hebrew sound truly conversational is an important but tricky skill. How do you start a new topic, for instance? How do you urge someone to get to the point? What sounds do you make when you nod attentively? And how do you show shock, excitement, or enthusiasm?

Today we work on all those little things you do naturally in your own language, but which you have to learn in your new one.

Listen to the all-Hebrew version of this episode

New Words and Expressions:

Aha – אהה

Nachon – נכון – right

Nu, nu kvar – נו, נו כבר – come on

Walla – וואלה – really, wow

Az ma chadash – אז מה חדש? – so what's new?

Ma od bikasht – מה עוד ביקשת? – what else did you ask for?

Az ma od – אז מה עוד? – so what else?

Az ma od kore itach – אז מה עוד קורה איתך? – so what else is happening with you?

Ma kore im – מה קורה עם – what's happening with

Ma kara im – מה קרה עם – what happened to

Ma im – מה עם – what's with…

Ma im eli, ma im tal, tagid, ma im shai – מה עם אלי, מה עם טל, תגיד, מה עם שי?

Ma im ha-chaver – מה עם החבר? – what's with the boyfriend?

Ma im ha-tiyul – מה עם הטיול? – what's (happening) with the trip?

Tagid, tagidi, tagidu – תגיד, תגידי, תגידו – say, tell

Chutz mi – חוץ מ – apart from

Chutz mi-ze – חוץ מזה – apart from that

Ma chutz – מה חוץ? – what else?

Tagidi, ma chutz mize – תגידי, מה חוץ מזה? – tell me, what (else) apart from that?

Az kacha – אז ככה – so here's how it is

Lo yode'a, lo yoda'at – לא יודע, לא יודעת – I don't know

Tachles ein chadash – תכל'ס אין חדש – actually there's nothing new

Ma od – מה עוד? – what else

Ein harbe – אין הרבה – nothing much

Al ta'amini lo, hu lo yavo – אל תאמיני לו, הוא לא יבוא – don't believe him, he's not going to come

Lo ta'amini ma kara – לא תאמיני מה קרה – you (f.) won't believe what happened

Ata lo ta'amin ma kara – אתה לא תאמין מה קרה – you (m.) won't believe what happened

Leha'amin – להאמין – to believe

Lo, laaaa – לא, לאאא – no

Ani lo ma'amin, ma'amina – אני לא מאמין, מאמינה

WOW, yow, yu – וואו, יואו, יו – wow

Playlist and Clips:

Eric Berman – Ma Od Bikasht, אריק ברמן – מה עוד ביקשת (lyrics)

Shlomo Artzi – Tagidi, שלמה ארצי – תגידי (lyrics)

Ha-ofarim – Chutz Mi-ze Ha-kol Beseder, העופרים – חוץ מזה הכל בסדר (lyrics)

Dafna Armoni – Ohevet Otcha, Ozevet Otcha, דפנה ארמוני – אוהבת אותך, עוזבת אותך (lyrics)

Sexta – Cinderella, סקסטה – סינדרלה (lyrics)

The Hebrew word יד means hand, but also so much more. Let's find out its other meanings, idioms, and expressions Israelis often use. And what's yad2? Guy gives us a hand with the lesson.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Yad, yadayim – Hand, hands – יד, ידיים

Ten / tni li yad – Give me a hand – תן לי יד

Ani lo rotse latet le-zeh yad – I don't want to collaborate with this – אני לא רוצה לתת לזה יד

Bishvilech ha-yare'ach etslo ba-yadayim – For you the moon is in his hands – בשבילך הירח אצלו בידיים

Ani yad rishona – I am the first owner of the car – אני יד ראשונה

Eize yad ha-oto? – What ownership is the car? – איזה יד האוטו

Oto yad rishona – First hand car – יד ראשונה

Oto yad shniya – Second hand car – יד שנייה

Al yedey – By – על ידי

Al yedey mi? – By whom? – על ידי מי

Al yedey David – By David – על ידי דויד

Al yedey ha-yeled – By the child – על ידי הילד

Leyad / Al yad – Near – ליד / על יד

Ba-bayit leyad ha-mesila – At the house near the railroad tracks – בבית ליד המסילה

Rechev yadani – Manual car – רכב ידני

Teivat hiloochim yadanit – Manual gearbox – תיבת הילוכים

Suzuki swift yadanit – Manual Suzuki Swift – סוזוקי סוויפט ידנית

Yadit, yadiyot – Handle, handles – ידית, ידיות

Yadit ha-delet – The door handle – ידית הדלת

Avodat yad – Handmade / handicraft – עבודת יד

Lalechet Yad be yad – To walk hand in hand – ללכת יד ביד

lilchots yadayim – To shake hands – ללחוץ ידיים

Lechitsat yad – Handshake – לחיצת יד

Lakachat et atsmecha bayadaim – Pull yourself together – לקחת את עצמך בידיים

Leharim yadayim – Put your hands up – להרים ידיים

Lo leharim yadayim – Don't give up – לא להרים ידיים

Lishloach yadayim – To grope – לשלוח ידיים

Im yad al halev – With hand on heart – עם יד על הלב

Playlist and Clips:

The Idan Raichel Project – Bo'ee (lyrics)

Lea Shabbat – Yare'ach Ba-shamaiym (lyrics)

Yad2 Campaign

Rivka Zohar – Ha-bayit leyad ha-mesila (lyrics)

Teivat hiloochim yadanit – Manual gear

Yadiyot – Handles

Avodat Yad – Handmade

Ofra Haza – Yad Be-Yad (lyrics)

Ninet Tayeb – Be-sof Ha-olem (lyrics)

Yehudit Ravits – Lakachta et Yadi be-Yadcha (lyrics)

It's elections day in Israel, in case you hadn't noticed, so today we'll talk about voting in Hebrew. Guy also tells us how it's connected to the word for finger - אצבע.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Lehatsbi'a – To vote – להצביע

Etsba, etsba'ot – Finger, fingers – אצבע, אצבעות

Lehatsbi'a al mashehu – To point at something – להצביע

"Ein lachem adayin zchut hatsba'a" – You still don't have the right to vote – אין לכם עדיין זכות הצבעה

"Aval yesh lachem zchut hashpa'a" – But you do have the right to influence – אבל יש לכם זכות השפעה

Hatsbaa le-mishehu – Voting for someone – הצבעה למישהו

Le-mi / avoor mi ata matsbi'a – Whom do you vote for? – למי / עבור מי אתה מצביע

Hatsba'a ba bchirot – Vote in the elections – הצבעה בבחירות

Hatsba'a al hahachlata – Vote on a decision – הצבעה על ההחלטה

Lehatsbi'a al mashehu – Pointing at something – להצביע על משהו

"Ani rotse lehatsbi'a al ha-gormim ha-hashuvim" – I want to highlight the key factors – אני רוצה להצביע על הגורמים החשובים

Hatsbaa chashait – Secret ballot – הצבעה חשאית

Neged – Against – נגד

Be'ad – For – בעד

Aval be-hatsba'ah – You need to raise your hand first – אבל בהצבעה

Matsbi'a – Voter (m.) / He is voting – מצביע

Matsbi'ah – Voter (f.) / She is voting – מצביעה

Sovev oto al ha-etsba haktana shelo – He has him wrapped around his little finger – סובב אותו על האצבע הקטנה שלו

Be eser etsbaot – On his own, without getting any help – בעשר אצבעות

Notnim lo etsba, hu rotse et kol hayad – You give him a finger, he wants the whole hand (Give someone an inch and they'll take a mile) – נותנים לו אצבע, הוא רוצה את כל היד

Itsboo'a – Fingering (music) – איצבוע

Etsba'on – Thimble – אצבעון

Playlist and Clips:

Uzi Hitman – Eser Etsbaot (lyrics)

Ruti Navon – Bein Ha-etsba'ot (lyrics)

Yinon Magal

Ep. No. 304 about neged HEB

Lior Peleg, our beloved editor and technical producer, is leaving us. As a tribute to him, we'll explore his full name and learn some cool stuff about it, especially about Or, light.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Peleg, plagim – Brook, stream – פלג, פלגים

"Ve-haya ke-ets shatul al palgei mayim" (Psalms 1:3) – "And he shall be like a tree planted by the rivers of water" – והיה כעץ שתול על פלגי מים

Ha-peleg ha-matoon – The moderate stream – הפלג המתון

Or, orot – Light – אור, אורות

"Ha-or shelcha me'ir, adayin zoher" – Your light, me'ir, is still shining- האור שלך, מאיר, עדיין זוהר

Ha-ner shelcha, Meir, adayin bo'er- Your candle, Meir, is still burning – הנר שלך, מאיר, עדיין זוהר

Le'ha'ir – To light – להאיר

"Et chadar ha-ambatia, moomlatz le'hair be-menorat tikra" – "It is advisable to illuminate the bathroom with a ceiling lamp." – את חדר האמבטיה מומלץ להאיר במנורת תקרה

"Chalon echad haya mu'ar" – One window was lit – חלון אחד היה מואר

Hu choshev she-hu mu'ar – He thinks he's enlightened – הוא חושב שהוא מואר

Lehadlik et ha-or – To turn on the light – להדליק את האור

Ata yachol lehadlik et ha'or? – Could you turn on the light? – אתה יכול להדליק את האור

Tadlik, tadliki, tadliku – Turn on the light (imperative) – תדליק, תדליקי, תדליקו את האור

Lechabot et ha-or – To turn off the light – לכבות את האור

Techabeh, techabi, techabu et ha-or – Turn off the light (imperative) – תכבה, תכבי, תכבו את האור

Hu mechabe et ha-or – He turns off the light – הוא מכבה את האור

Lekabel or yarok – To get the green light – לקבל אור ירוק

Hotsaa la'or – Publishing house – הוצאה לאור

Lehotsi la'or sefer – To publish a book – להוציא לאור ספר

Motsi la-or – Publisher – מוציא לאור

Oru einav – His eyes lit up, he was glad – אורו עיניו

Playlist and Clips:

Diane Kaplan – Al Palgei Mayim

King James Bible – Psalm 1

Psalm 1 – Automated machine reading (Italian)

Ehud Banai – Blues Kna'ani (lyrics)

Leha'ir – To light

Shlomo Artsi – Leyad Ha-bayit she-garti bo (lyrics)

Sarit Haddad – Shir Eres (lyrics)

Aviv Geffen – Or Ha-yare'ach (lyrics)

We might not be as polite as the Brits, but we still enjoy talking about the weather while waiting for our favorite Tel Avivi bus. Host Guy Sharett shares some useful structures and words you can use with the really nice old lady with the red coat and funny hat that speaks to you relentlessly.

Words and expressions discussed:

Mezeg avir – מֶזֶג אָוִויר

Mezeg – מֶזֶג

Avir – אָוִויר

Mezeg ha-avir – מֶזֶג הָאָוִויר

Mizug avir – מִיזוּג אָוִויר

Tachazit mezeg ha’avir –תַּחֲזִית מֶזֶג הָאָוִויר

Lachzot –לַחְזוֹת

Ha-chazai moser et ha-tachazit –הַחַזַּאי מוֹסֵר אֶת הַתַּחֲזִית

Chazai, chaza’it –חַזַּאי, תַּחֲזִית

Me’unan –מְעוּנָן

Achshav me’unan –עַכְשָׁיו מְעוּנָן

Ve-yom chadash matchil, me’unan chelkit im geshem ka-ragil – וְיוֹם חָדָשׁ מַתְחִיל, מְעוּנָן חֶלְקִית עִם גֶּשֶׁם כַּרָגִיל

Me’unan chelkit – מְעוּנָן חֶלְקִית

Chelek – חֶלֶק

Ad machar ba-tsohorayim –עָד מָחָר בַּצָהָרַיִים

Tsafuy –צָפוּי

Geshem mekomi –גֶּשֶׁם מְקוֹמִי

Be’ikar bi-tsfon ha-aretz –בְּעִיקָר בִּצְפוֹן הָאָרֶץ

Acahar kach –אָחָר כָּךְ

Ya’alu ha-temperaturot be-hadraga –יַעֲלוּ הַטֶּמפֵּרַטוּרוֹת בְּהַדְרָגָה

Ve-lo tsafuy geshem –וְלֹא צָפוּי גֶּשֶׁם

Aliya –עֲלִייָה

Yerida –יְרִידָה

Bahir – בָּהִיר

Le-lo shinuy mashma’uti ba-temperaturot – לְלֹא שִׁינוּי מַשְמָעוּתִי בַּטֶמְפֵּרָטוּרוֹת

Bi-yerushalayim ad 23 ma’alot ha-yom – בִּירוּשָלַיִם עָד 23 מַעֲלוֹת הַיּוֹם

Playlist and clips:

Ch. 2 TV – Weather forecast

Gali Atari – Od Yom (Lyrics)

Aviv Geffen - Achshav me’unan (Lyrics)

Gazoz – Shir Avoda (Lyrics)

Adi Talmor, Galey Tsahal Radio – News Bulletin (Weather forecast at the end)

Robert Ulinsky, Galey Tsahal Radio - The Mythical Weatherman

It is Memorial Day in Israel. So today we discuss the ins and outs of זיכרון, the Hebrew word for memory. What's the difference between לזכור and להיזכר, if both of them mean 'to remember'? And what does a secretary have to do with it?

Guy helps jog our memory.

Listen to the All Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Hu zachar – He remembered – הוא זכר

Ani zocher ota – I remember her – אני זוכר אותה

Hu achal – He ate – הוא אכל

Hu katav – He wrote – הוא כתב

Hu Halach – He went – הוא הלך

Hu zocher mashehu/mishehu – He remembers something/someone – הוא זוכר משהו/מישהו

Zachur li – I remember ("it's remembered to me") – זכור לי

"Im tizkeri oti, Sivan" – "If you remember me, Sivan" – אם תזכרי אותי, סיוון

Tizkor! – Remember this, you owe me one – תזכור

Tizkor, ah? – Remember that, okay? – ?תזכור, אה

Tizkor she- – Remember that – תזכור ש

Lech tizkor – Go remember – לך תזכור

Wow, lech tizkor akhshav – Wow, try to remember now – וואו, לך תזכור עכשיו

Mi zocher? – Who can remember these things? – ?מי זוכר

"U-khshitorarti nizkarti ba-chalom" – "And when I woke up, I suddenly remembered the dream" – וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום

Nizkar be-mashehu – He got reminded of something – נזכר במשהו

Ah nizkarti – Oh, now I remember – אה, נזכרתי

Ani zocher otach – I remember you – אני זוכר אותך

Nizkarti bach – I suddenly thought about you – נזכרתי בך

Lizkor et – To remember – לזכור

Lehizakher be- – To be reminded of -להיזכר ב

Zikaron, zichronot – Memory, memories – זיכרון, זכרונות

"Adam tsover zichronot kmo nemalim" – A person accumulates memories, like ants – אדם צובר זכרונות כמו נמלים

Zichrono li-vracha, Zal (acronym) – May his memory be a blessing – זכרונו לברכה, ז"ל

Yizkor am israel – May the people of israel remember – יזכור עם ישראל

Yom hazikaron lasho'a ve-lagvura – Holocaust Remembrance Day ("Holocaust and Heroism Remembrance Day") – יום הזיכרון לשואה ולגבורה

Yom hazikaron lechalaley maarchot Israel u-lnifge-ey peulot haeiva – Memorial day ("Memorial Day for the Fallen Soldiers of Israel and Victims of Terrorism") – יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה

Lehazkir – To remind – להזכיר

Tazkir li – Remind me – תזכיר לי

Mazkir/mazkira – Secretary – מזכיר/מזכירה

Zachir – Catchy, memorable – זכיר

Shir zachir – Catchy song – שיר זכיר

Tizkoret – Reminder – תזכורת

Playlist and Clips:

Yigal Bashan – Sivan (Lyrics)

Uzi Chitman – Ratsiti She-teda (Lyrics)

Avraham Tal – Adam Tsover Zichronot (Lyrics)

Yizkor – Dan Caner

Lots of Hebrew learners find it hard to discern between 'speak,' 'talk,' and 'tell' when they talk with their Israeli friends, colleagues, classmates, and flatmates.

It's time, once and for all, for Guy to imprint it on our memories. Don't worry, it's not difficult!

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ledaber – To speak – לדבר

Medaber – Speaking – מדבר

"Ratsiti ledaber itcha al hakol" – I wanted to talk to you about everything – רציתי לדבר איתך על הכל

Ani medaber im – I am talking to – אני מדבר עם

Hu amar – He said – הוא אמר

"Az ma ratsinoo lehagid be'etsem" – So what did we actually want to say? – אז מה רצינו להגיד בעצם

"Tagid li eich la'atsor et ha-dma'ot" – Tell me how to stop the tears – תגיד לי איך לעצור את הדמעות

Tagid / tagidi / tagidoo li – Tell me (imperative) – תגיד / תגידי / תגידו לי

Emor / imri / imroo – Tell (archaic imperative) – אמור, אמרי, אמרו

"Slicha, ata yachol lehagid li eifo ha orez?" – Excuse me, could you please tell me where the rice is? – סליחה, אתה יכול להגיד לי איפה האורז

"Rak al tagid she-" – Just don't say that… – רק אל תגיד ש

Hu diber romanit kshe-hu haya katan – He spoke Romanian when he was little – הוא דיבר רומנית כשהוא היה קטן

Hu diber im Eyal etmol – He spoke to Eyal yesterday – הוא דיבר עם אייל אתמול

Hu amar – He said, he told – הוא אמר

Mi amar lecha / lach? – Who told you? – מי אמר לך

Daber, daber – You can talk – דבר, דבר

Efshar ledaber im Benny? – May I speak to Benny? – אפשר לדבר עם בני

Mi amar? – Who said so? – מי אמר

Zot omeret – This is to say – זאת אומרת

Ma zot omeret? – What does it mean? – מה זאת אומרת

Playlist and Clips:

Nasreen Qadri – Ratsiti Ledaber Itcha (lyrics)

Shlomo Artsi – Ma Ratsinoo Lehagid (lyrics)

Ofra Haza – Le-orech Ha-yam (lyrics)

Maya Buskila – Rak Al Tagid Li (lyrics)

Ha-yehudim – Kach Oti (lyrics)

Roni Daloomi – Mi Amar (lyrics)

Dori Ben-Ze'ev – Radio, Daber Elai (lyrics)

Matsav is a word Israelis use as much as they possibly can. It means situation, state, or condition, but it can be used in lots of different idioms: ma ha-matsav?; yesh matsav; Ha-matsav; matsav cherum etc.

Guy Sharett takes us through the 'matsav' of the matsav family.

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Matsav, Matsavim – מַצָּב, מַצָּבִים

Ma ha-matsav – מָה הַמַּצָּב

Yesh matsav – ein matsav –יֵשׁ מַצָּב, אֵין מַצָּב

Yesh matsav le – יֵשׁ מַצָּב לְ-

Yesh matsav le-od kisé? – ?יֵשׁ מַצָּב לְעוֹד כִּיסֵא

Yesh matsav le-sukar? – ?יֵשׁ מַצָּב לְסוּכָּר

Uveneinu achshav ein matsav – וּבֵינֵינוּ עַכְשָׁיו אֵין מַצָּב

Ein matsav le – אֵין מַצָּב לְ

Ein matsav le shesh me'ot – אֵין מַצָּב לְ-600

Yesh matsav she… – ...יֵש מַצָּב שֶ

Yesh matsav she-tavi li café? – ?יֵשׁ מַצָּב שֶׁתָּבִיא לִי קָפֶה

Yesh matsav she-ata tavo elay – ?יֵשׁ מַצָּב שֶׁאַתָּה תָּבוֹא אֵלַיי

Matsaviyut – מַצָּבִיוּת

Mi be-matsav le café – מִי בְּמַצָּב לְקָפֶה

Ani be-matsav – אֲנִי בְּמַצָּב

Ani lo be-matsav – אֲנִי לֹא בְּמַצָּב

Ha-matsav – הַמַּצָּב

Daber iti al ha-matsav – דַּבֵּר אִיתִי עַל הַמַּצָּב

Ha-matsav ha-bitchoni – המַצָּב הַבְּטְחוֹנִי

Ha-matsav ha-kalkali – הַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי

Ha-matsav ha-chevrati – הַמַּצָּב הָחֶבְרָתִי

Ha-mtsav kashé – הַמַּצָּב קָשֶׁה

Hu be-matsav kashé – הוּא בְּמַצָּב קָשֶׁה

Ma ze, hamatsav kashé? – ?מַה זֶה, הַמַּצָּב קשה

Matsav tisa – מַצָּב טִיסָה

Matsav cherum – מַצָּב חֵירוּם

Matsav ruach – מַצָּב רוּחַ

Komediat matsavim – קוֹמֵדְיַית מַצָּבִים

Playlist and Clips:

Israeli Educational TV short program about Hebrew slang

Ron Shoval – Dai Maspik (Lyrics)

Ani be-matsav – Efo Ha-yeled (Lyrics)

Shlomo Artzi – Daber Iti Al Ha-matsav (Lyrics)

Shalom Hanoch – Ha-matsav Kashe (Lyrics)

Be'etsem, which means 'actually,' is comprised of preposition 'be' -בְּ plus the word etsem, which is an 'object,' 'essence,' or 'gist'… but also a 'bone.' What? Guy Sharett explains all.

And what is, be'etsem, the difference between small talk and networking?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Be'etsem – Actually – בעצם

Etsem (Pl. atsamim) – Object, gist, bone – עצם

Zehu etsem ha'inyan – This is the gist – זהו עצם העניין

"Ve-himshichu lichyot be-osher va-osher ad etsem hayom ha-ze – And they lived happily ever after till this very day – והמשיכו לחיות באושר ועושר עד עצם היום הזה

Abam, etsem bilti mezuheh – UFO – עצם בלי מזוהה, עב"מ

Abamim – UFOs – עב"מים

Shem etsem, shmot etsem – Noun, nouns – שם עצם, שמות עצם

Atsmi – Myself – עצמי

Chaim mi-shel atsmi – A life of my own – חיים משל עצמי

Sherut atsmi – self service – שירות עצמי

"Ein be'etsem zman" – Actually, there's no time – אין בעצם זמן

"Shikarti kshe-amarti shehakol kol kach nifla, ki shum davar be'etsem lo haya nachon" – I lied when I said everything was so wonderful, because actually nothing was true – שיקרתי כשאמרתי שהכל כל כך נפלא כי שום דבר בעצם לא היה נכון

Playlist and Clips:

Kaveret – Po Kavor Ha-kelev (lyrics)

Ha-nasich ve-ha-nesicha

TV2 – UFOs in Israel

Ben Artsi – Hayim Mi-shel Atsmi (lyrics)

Jirafot – Ein Be'etsem Zman (lyrics)

Mashina – Az Lama Li Politika Achshav (lyrics)

Ma ze be'etsem networking?

Ep. no. 61 about acronyms

Ep. no. 419 about unidentified