היום תורו של טומי לבחור, והוא התרגש מאוד כי עבר הרבה זמן מהפעם האחרונה שהוא בחר דמות, קדן עזרה לו עם המקום ובחרה בצרפת.

תעקבו אחרינו גם באינסטגרם:

https://www.instagram.com/kaden_and_tommy

לערוץ היוטיוב שלנו:

https://youtube.com/@kaden_tommy?si=02k5I9pGRLervSkU

לבקשות לסיפורים וליצירת קשר:

https://linktr.ee/Kaden_and_Tommy

הסיפור כפי שיצא מהבוט:

פעם, בארץ היפה של צרפת, סוניק הקיפוד מצא את עצמו בהרפתקה בלתי צפויה. בעודו דוהר באזור הכפרי הציורי, הוא התפעל מהגבעות והכרמים המתגלגלים שנפרשו לפניו. הרוח הקרירה טשטשה את פרוותו הכחולה התוססת בעודו ממהר, נעליו האדומות היחודיות השאירו פסי אור בעקבותיו.

כשסוניק זינק ברחובות פריז, הוא לא יכול היה שלא להבחין בציוני הדרך המפורסמים שחולפים על פניו. מגדל אייפל ניצב על רקע שמי הלילה, אורותיו מנצנצים כמו כוכבים. סוניק חלף על פני הלובר, האדריכלות המפוארת שלו מעידה על מאות שנים של היסטוריה. בחיוך שובב, הוא אפילו זינק בין ההמונים הסואנים בשאנז אליזה, תוך שזירה ללא מאמץ בין תיירים מבוהלים למקומיים כאחד.

אבל ההרפתקה של סוניק רק התחילה. ככל שהעז אל לבה של צרפת, הוא נתקל בכל מיני מראות וקולות מוזרים. הוא דהר דרך כפרים מוזרים, שבהם קוטג'ים צבעוניים עמדו לאורך רחובות מרוצפים. הוא זינק מעל פלגים מגששים ותחם דרך יערות עבותים, הצמחייה העבותה מטשטשת לכדי שטיח תוסס של צבעים.

אבל לא רק הנוף הדהים את סוניק - אלא גם האנשים. בכל מקום שאליו הגיע, הוא נתקל בפרצופים ידידותיים ובחיוכים חמים. ילדים הריעו כשהוא חלף על פניו, וצחוקם הדהד באוזניו. נראה שאפילו החיות חשו באנרגיה חסרת הגבולות שלו, והצטרפו לתעלוליו המשעשעים בעודו מתקרב בין שדות וכרי דשא.

כמובן, בהיותו סוניק, הוא לא יכול היה לעמוד בפני הדחף להעמיד את מהירותו במבחן. הוא דהר מול רכבות, עלה על פניהן ללא מאמץ כשהן רעמו לאורך הפסים. הוא אתגר את עצמו לזנק מעל קתדרלות מתנשאות וסמטאות צרות, תוך שהוא דוחף את גבולות הזריזות שלו בכל גבולות.

אבל בתוך כל ההתרגשות, סוניק מעולם לא שכח את נימוסיו. הוא עצר כדי לעזור לנוסעים אבודים למצוא את דרכם ולתת יד לנזקקים. בין אם זה היה חילוץ חתלתול תקוע מעץ או סיוע לזוג קשישים עם המצרכים שלהם, סוניק תמיד היה שם כדי לתת יד.

כשהלילה חלף, סוניק סוף סוף מצא את עצמו בחזרה למקום שבו התחיל, מתחת לאורות הנוצצים של מגדל אייפל. באנחה מרוצה הוא התיישב מתחת לשמים זרועי כוכבים, המהום העדין של העיר מרגיע אותו לתרדמה שלווה. וכשהוא נסחף לישון, הוא לא יכול היה שלא לחייך, בידיעה שלכל מקום שיובילו אותו הרפתקאותיו, הוא תמיד ימצא בית בלב האנשים שפגש בדרך.

וכך, כשחלומות על הרפתקאות חדשות רקדו בראשו, סוניק עצם את עיניו ונתן לקצב המרגיע של צרפת לסחוב אותו לעולם של אפשרויות אינסופיות.