אם ה־Self הוא מרכז הנפש, והבודהיזם שולל עצמי קבוע ונפרד — מי בדיוק עובר את תהליך האינדיבידואציה? המתח הזה פותח שיחה על ריקות, אחריות והאופן שבו כאב נעשה לסיפור מוצק.
בפרק החמישי של ״טבורו של עולם״ אני מארח את ד״ר נעמה אושרי — תלמידה ומורה בדרך הזן, מייסדת ״בית אימון הרוח״, חוקרת של המפגש בין חכמת המזרח לחכמת המערב, ומחברת הספרים ״כאור בשולי הענן — רשימות מסע״ ו״סנדלי קש בעשב מתוק — קריאה מחודשת במשל הזן: עשר תמונות רועה ושור״.
השיחה נעה בין יונג לבודהיזם, בין מושג ה־Self לבין רעיון האין־אני, ובין החיפוש אחר מרכז פנימי עמוק לבין האפשרות להרפות מן האחיזה בזהות קבועה, מוצקה ונפרדת.
מהו ה־Self — האם הוא גרעין פנימי נסתר, כוח מארגן או שאלה חיה על עצם הקיום האנושי?
מה היחס בין ה־Self היונגיאני לבין מושג האטמן ההינדי?
כיצד הבודהיזם מערער על הרעיון שיש בתוכנו ״אני״ קבוע, נפרד ועצמוני?
והאם דווקא מתוך ארעיות, ריקות וחמלה יכולה להתגלות דרך חיים עמוקה יותר?
דיברנו על ילדות, אובדן ואמונה; על יונג וספר המתים הטיבטי; על ריקות, שוניאטה ואין־אני; על פסיכדליה, מדיטציה והרחבת תודעה; על שפה, שִׁיּוּם והאופן שבו אנו מארגנים את המציאות; על כעס, חמלה והתמרת התודעה; על 7 באוקטובר, שאלת הרוע והחברה הישראלית; ועל האפשרות להבין את ה־Self לא רק כמרכז פנימי של האדם, אלא גם כזיקה אל האחר, אל העולם, אל הסבל ואל החמלה.
במהלך השיחה הזכרנו את משל האיכר הסיני:
איכר אחד איבד את סוסו, וכל אנשי הכפר אמרו לו: ״איזה אסון״. האיכר ענה: ״מי יודע?״
כעבור זמן חזר הסוס והביא עימו כמה סוסי פרא. אנשי הכפר אמרו: ״איזה מזל טוב״. האיכר ענה שוב: ״מי יודע?״
בנו של האיכר ניסה לאלף את אחד הסוסים, נפל ושבר את רגלו. אנשי הכפר אמרו: ״איזה אסון״. האיכר ענה: ״מי יודע?״
אז הגיעו חיילי הקיסר לגייס את צעירי הכפר למלחמה, אך את בנו של האיכר, שרגלו הייתה שבורה, הם לא לקחו. אנשי הכפר אמרו: ״איזה מזל טוב״. האיכר ענה שוב: ״מי יודע?״
המשל ליווה את השיחה כשאלה על טוב ורע, גורל, קארמה, תנאים ונסיבות — ועל הקושי האנושי להבין בזמן אמת את הסיפור הגדול של חיינו.
אם השיחה נגעה בכם, מוזמנים לעקוב אחרי ״טבורו של עולם״ בפלטפורמה שבה אתם מאזינים, לדרג את הפודקאסט ולשתף את הפרק עם מי שהוא עשוי לדבר אליו או אליה.
אפשר לעקוב גם באינסטגרם ובפייסבוק ולהישאר בקשר דרך האתר:
https://www.nivarvivdugo.com/tabur
לאתר של ד"ר נעמה אושרי - "בית אימון הרוח":
https://naamaoshri.com/
אורחת:
ד״ר נעמה אושרי — תלמידה ומורה בדרך הזן, מייסדת ״בית אימון הרוח״, חוקרת את המפגש בין מזרח למערב ומלמדת בהשראת החכמה, הפרקטיקה והפואטיקה הבודהיסטית וברוחו של קרל יונג.
מנחה:
ניב ארביב-דוגו — פסיכותרפיסט יונגיאני, מטפל במוזיקה ומטפל פסיכדלי המתמחה בפסיכותרפיה נתמכת קטמין.
נושאי הפרק:
פסיכולוגיה יונגיאנית | בודהיזם | זן | Self | אין־אני | אטמן | ארעיות | חמלה | ריקות | מדיטציה | פסיכדליה | טראומה | שִׁיּוּם | יונג והמזרח | החברה הישראלית
פרקי השיחה ⏱️:
(00:00:00) פתיח
(00:01:50) המסע האישי אל שאלת ה־Self
(00:04:15) יונג, המזרח וה־Self
(00:08:30) אין־אני, ריקות ויונג מול הזן
(00:11:29) אלוהים, המניע הבלתי־מונע ושאלת השפה
(00:14:31) מתי מתחיל הלילה? ארעיות ופרדוקס הערימה
(00:17:39) מעבר למילים: נוכחות, מוזיקה והגוף
(00:18:40) סבל, אי־נחת והבניית המציאות
(00:20:12) לראות את הדברים בכְּכוּתם
(00:23:47) הזמן כמתנה
(00:26:04) פסיכדליה, מדיטציה והרחבת תודעה
(00:29:34) פסיכדליה, תרבות וחניכה
(00:34:58) לא לחקות את המזרח
(00:36:58) מה זה להיות אדם בעולם?
(00:39:40) חיים כקו בין ארבע ספרות
(00:41:16) בין ״אני כל העולם״ ל״אני כלום״
(00:42:02) ״ומה בין?״: הדקות של החיים
(00:43:57) הכיור, הערימה והסיפור שאנחנו מספרים
(00:46:44) האיש העיוור והמקל: כעס, ראייה וחמלה
(00:49:04) ה־Self כ״ואהבת״
(00:52:30) אחרי 7 באוקטובר ושאלת הרוע
(00:56:49) טוב, רע, קארמה ואחריות
(00:58:16) הנהג שדרס את אמה: בוץ ולוטוס
(00:58:53) ניטשה והשיבה הנצחית
(01:02:38) צנטרוברסיה, חוש והיענות
(01:03:17) הילמן, ריקות והחולצה שקוראת לך
(01:04:23) גיטרה, מטה קסמים ולאונרד כהן
(01:06:25) אטמן, Self ואין־אני
(01:08:56) יונג והמזרח: פתיחת שער
(01:10:58) פיזיקה, בודהיזם ורשת אינדרה
(01:13:38) התמרת התודעה
(01:17:13) אובדן, טראומה ומה מרפא
(01:20:09) אחריות על הפציעות שלנו
(01:21:41) ה־Self כמשימה גדולה ממני
(01:23:37) סיום
