TestIL Podcast

TestIL Podcast

By ITCBTechnology
Download on the App Store

TestIL Podcast episodes

  • ISTQB 5

    פרק 5 - ניהול פעילות הבדיקות 

    נעשה באמצעות כלי הבינה המלאכותית של גוגל

    notebook LM

    25 min
  • ISTQB 4

    פרק 4 - ניתוח ועיצוב בדיקות 

    נעשה באמצעות כלי הבינה המלאכותית של גוגל

    notebook LM

    26 min
  • ISTQB 3

    פרק 3 - בדיקות סטטיות 

    נעשה באמצעות כלי הבינה המלאכותית של גוגל

    notebook LM

    24 min
  • ISTQB 2

    פרק 2 - בדיקות לאורך מחזור חיי פיתוח תוכנה 

    נעשה באמצעות כלי הבינה המלאכותית של גוגל

    notebook LM

    23 min
  • ISTQB 1

    פרק מס 1 - יסודות בדיקות התוכנה

    נעשה באמצעות כלי הבינה המלאכותית של גוגל

    notebook LM

     

    20 min
  • פרק #61 | ניהול וקידום עובדים בהייטק עם פבל מלין

    פרק מס 61 - ניהול וקידום עובדים בהייטק עם פבל מלין

    ניצן ראיין את פבל מלין – מהנדס אלקטרוניקה במקצועו ומנהל ביקורת בחברת mprest, המפתחת מערכות בקרה ובדיקה למערכות הגנה אווירית.

    בפרק דנו יחד בנושאים:

    קידום מקצועי וניהולי: מה ההבדלים בין משרה טכנית (בודק/מפתח) לבין מעבר לניהול צוות.

    האתגרים בקידום עובדים: חוסר בקורסים רשמיים לניהול צוותי בדיקות בישראל, מה שגורם לעובדים לחפש ידע מחו"ל.

    סיבות טובות לקידום: הישגים, מוטיבציה אישית להתפתח, מחויבות לארגון, רצון להשפיע וליצור שינוי.

    סיבות פחות טובות לקידום: צורך דחוף למלא תפקיד, לחץ מצד העובד, פתרונות זמניים שהופכים לקבועים.

    פוטנציאל מנהיגות: לא כל עובד מצטיין טכנית מתאים לניהול – חשוב לבדוק יכולת הובלה, אחריות והשפעה על אחרים.

    הבדלים בין Tech Lead למנהל צוות: Tech Lead מתמקד בהובלה מקצועית, חלוקת משימות והדרכה טכנית, בעוד שמנהל צוות נושא גם באחריות לשכר, הערכות עובדים ושיחות אישיות.

    איזון בין צרכי הארגון לרצונות העובד: קידום צריך לבוא משני הצדדים – מהעובד שרוצה לקחת אחריות נוספת, ומהארגון שצריך להגדיר ציפיות ולספק תמיכה.

    קידום לרוחב: לא תמיד קידום הוא רק לתפקיד בכיר יותר. לפעמים ההתקדמות היא הרחבת אחריות או מעבר לתחום אחר (כמו אוטומציה, ניהול מוצר, או System Engineering).

    הערכת עובדים ומנהלים: נדרש להציג נתונים אמיתיים על הישגים, ולהיות מוכנים לקחת אחריות גם על הצלחות וגם על כישלונות.

    📌 מסרים מרכזיים

    קידום לא מתאים לכולם – צריך גם רצון וגם יכולת.

    ידע טכני ניתן ללמידה, אך מנהיגות ואחריות הם מרכיבים אישיים.

    חשוב לקיים שיחות ציפיות ברורות בין מנהלים לעובדים.

    קידום מקצועי לצדדי או הרחבת תחומי אחריות הם לא פחות חשובים מקידום לדרג ניהולי.

    ניהול מחייב איזון בין הידיים-על לבין עבודת הניהול (פגישות, הערכות עובדים, ניהול משא ומתן מול הנהלה).

    קישור לפרופיל לינקדאין של פבל

    קישור לפרופיל לינקדאין של ניצן

    59 min
  • פרק #60 | מהישיבה בקהילה חרדית לבניית תשתיות אוטומציה עם בני שור
    מהישיבה בקהילה חרדית לבניית תשתיות אוטומציה עם בני שור

     

    הפרק מספר את סיפורו של בני שור, שיצא מהעולם החרדי, התגייס לצה"ל והצליח להשתלב בהיי-טק הישראלי כמפתח תשתיות אוטומציה
    השיחה נוגעת באתגרים האישיים, החברתיים והמקצועיים שעבר בדרך, ובחשיבות ההבדל בין בדיקות אוטומטיות לבין בניית תשתיות אוטומציה יציבות

    בפרק זה התארח בני שור, תושב בית שמש, בוגר ישיבה מקהילה חרדית, וכיום מפתח תשתיות אוטומציה בחברת סייפ קש אפליקציית תשלומים דיגיטלית שמחליפה כסף מזומן קטן

    מסלול אישי ומקצועי

    בני גדל והתחנך בישיבות חרדיות ולמד בכולל לאחר נישואיו

    באופן לא שגרתי לקהילתו, החליט להתגייס לצה״ל, צעד שנעשה בחשאיות כדי למנוע התנגדות מהסביבה

    בצבא נחשף ליכולות חדשות – עמידה ביעדים, סדר יום ומשמעת – שתרמו לו בהמשך לקריירה בהיי-טק

    לאחר השירות למד קורסי QA ותכנות (בין השאר ב־John Bryce) והמשיך להתמקצע בפיתוח אוטומציה ותשתיות

    אתגרים בדרך

    טכניים: לימוד מתמטיקה, אנגלית ותכנות בגיל מאוחר יחסית, מעבר חד מעולם הישיבה לעולם ההיי-טק

    חברתיים: הסתגלות לתרבות חילונית-טכנולוגית שונה מאוד מהחינוך החרדי, תוך שמירה על זהות משפחתית ודתית

    תובנות מרכזיות

    המעבר מהעולם החרדי לצבא ולתעשיית ההיי-טק הוא אתגר אישי, חברתי ומקצועי – אך אפשרי

    נדרשות שנים רבות (7–10 שנים) עד שמפתח הופך למומחה אמיתי בתחום

    ההבדל בין מפתח אוטומציה לבין מפתח תשתיות אוטומציה הוא משמעותי

    מפתח אוטומציה כותב בדיקות אוטומטיות ספציפיות. מפתח תשתיות בונה מערכות יציבות, סקיילביליות ורב־פלטפורמיות שמאפשרות לעשרות ומאות בדיקות לרוץ באופן אמין

    📌 בשורה המרכזית: הסיפור של בני שור מדגים כיצד חרדי בוגר ישיבה יכול לעבור דרך צבא, לימודים טכנולוגיים והתמודדות עם פערים עצומים – ולהפוך למומחה לבניית תשתיות אוטומציה בחזית ההיי-טק הישראלי

     

     

     

     

     

    אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל

    [email protected] 

       

    1 hr 4 min
  • פרק #59 | להיות עורכים ראשיים במגזין ״עולם הבדיקות״

    היכרות עם עולם העריכה והבדיקות
    איריס קוטליצקי משתפת במסע האישי שלה כעורכת ראשית הראשונה במגזין "עולם הבדיקות"
    היא מסבירה כיצד שילוב בין ראייה מערכתית, סקרנות טבעית ורצון לקדם את התחום הוביל אותה למקום הזה

    האתגרים בעריכה ראשית

    בחירת נושאים רלוונטיים ועדכניים

    עבודה מול כותבים מנוסים לעומת חדשים

    איזון בין תכנים מקצועיים עמוקים לבין נגישות לקהל רחב

    החשיבות של קהילה בעולם הבדיקות

    המגזין משמש במה לקול של אנשי בדיקות מכל הדרגים

    קידום שיח מקצועי משותף שמחבר בין תעשייה לאקדמיה

    בניית תחושת שייכות למקצוע דרך תוכן כתוב ומונגש

    עצות לכותבים חדשים

    להתחיל מכתיבה קצרה וברורה

    לשתף דוגמאות אמיתיות מהעבודה היומיומית

    לא לחשוש מביקורת – כל עריכה משפרת את איכות הכתיבה

    חזון קדימה
    איריס מתארת את רצונה להרחיב את קהל הקוראים, להכניס יותר מאמרים על אוטומציה ובינה מלאכותית, וליצור שיתופי פעולה בינלאומיים עם מגזינים מקבילים

     תובנות חשובות

    תפקיד העורך הראשי בעולם תוכן מקצועי דורש גם ידע טכני וגם יכולות רכות: הקשבה, הנחייה, וראייה אסטרטגית

    המגזין לא רק מפרסם מאמרים אלא מעצב את השיח המקצועי בתחום הבדיקות בישראל

    כל איש בדיקות יכול להיות כותב – מה שחשוב הוא אותנטיות והיכולת לשתף חוויות מהשטח

     

    37 min
  • פרק #58 | בדיקות מבוססות סיכונים - קובי יונסי
    שורטקאסט - בדיקות מבוססות סיכונים

     

    קובי יונסי בפינתו הקבוע ״האנציקלופדיה לבדיקות״ ממגזין ״עולם הבדיקות״ מרחיב לנו בשורטקאסט על משמעות המושג ״בדיקות מבוססות סיכונים״ מתוך הסילבוס של ISTQB ואיך סיכונים משתלבים בחיי היום יום של הבודקים

     

    הפרק עוסק בגישת בדיקות מבוססות סיכונים שיטה המאפשרת למקד מאמצי בדיקה באזורים הקריטיים ביותר במערכת, במיוחד כאשר זמן, תקציב או משאבים מוגבלים
    קובי יונסי מסביר ש"סיכון" מוגדר כשילוב של ההסתברות לכשל ועוצמת ההשפעה שלו, ומדגים כיצד מתעדפים בדיקות בהתאם לכך

    השלבים המומלצים כוללים

    1. זיהוי סיכונים – בשיתוף בעלי עניין, מנהלים, מפתחים ולקוחות

    2. הערכת הסיכונים – דירוג לפי חומרה והסתברות (בסקאלה מותאמת)

    3. התאמת הבדיקות – השקעת מאמץ ובדיקות מעמיקות יותר באזורים בסיכון גבוה

    4. שיפור מתמשך – עדכון רשימת הסיכונים בכל שינוי או גרסה

    נידונות טכניקות לבחירת הבדיקות: חוק פארטו (80/20), בדיקות בפונקציות מורכבות, על סמך היסטוריית תקלות, ובדיקת אזורים שבהם כשל יגרום לנזק חמור במיוחד
    הוא מדגיש חשיבות שיתוף הלקוח והבנת חוויית המשתמש, מביא דוגמאות מעולמות המסחר המקוון והגיימינג, ומספר על מקרה אמיתי בחברת שבו התמקדות בשדות חדשים במערכת מנעה בעיות משמעותיות והעלתה את דיוק המשתמשים

    המסר המרכזי

    אי אפשר לבדוק הכול – אבל אפשר לבדוק את הדברים הנכונים
    בדיקות מבוססות סיכון הן כלי אסטרטגי לניהול זמן, משאבים ואיכות המוצר בצורה חכמה

    קישור לפרופיל לינקדאין של קובי

    קישור לאתר של קובי

     

     

     

     

     

     

     

    אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל

    [email protected] 

       

    19 min
  • פרק #57 | בדיקות בצה״ל עם ניצן גולדנברג

    פרק #57 | בדיקות בצה״ל עם ניצן גולדנברג

    אורחים: אדם ועמרי – מפקדים בתחום הבדיקות בצה"ל

    🧑‍💻 היכרות עם המרואיינים

    אדם (24): ראש תחום בדיקות ביחידת שחר. בעל ניסיון בבדיקות ידניות, אוטומציה וניהול צוותים

    עמרי (22): ראש צוות בדיקות במערכת סמארט בייס – מערכת צה"לית לניהול כניסות לבסיסים. עבר קורס בדיקות והפך למדריך ומפקד

    ? איך מגיעים לתחום הבדיקות בצה"ל

    לרוב מקבלים "שיבוץ" לקורס בדיקות תוכנה בסיסי

    מתנסים בבדיקות ידניות, בדיקות אוטומטיות ותיאוריות איכות

    משם ממשיכים לשירות ביחידות שונות

    .חלק מהחיילים, כמו עמרי, מתנדבים ובוחרים במודע בתחום

    ?מה הבדל בין בדיקות בצה"ל לעולם האזרחי

    תחושת משמעות עמוקה – לעיתים בדיקה לא נכונה משפיעה על חיי אדם

    רמות אבטחת מידע גבוהות מאוד, במיוחד כאשר מדובר ברשתות מסווגות

    המידע רגיש ודורש הקפדה יתרה על מעבר בין רשתות

    ?מהם סוגי המערכות שנבדקות

    מערכות לניהול כניסות לבסיסים

    מערכות צה"ליות שפותחו על ידי יחידות פנימיות או גופים אזרחיים

    ?מהם הכלים ומגבלות טכנולוגיות

    קיימות מגבלות רבות על הכנסת כלים מהעולם האזרחי

    קיים קושי להשתמש ב־בינה מלאכותית ובכלים מתקדמים כמו צ׳ט גי.פי.טי או קופיילוט, במיוחד ברשתות המסווגות

    לעיתים יש צורך "לארוז מחדש" כלים מהענן לשימוש פנימי בצה"ל

    אדם ועמרי מסבירים איך בונים פתרונות פנימיים במקום שאין גישה לטכנולוגיות אזרחיות

     בינה מלאכותית – עוזר, אבל לא מחליף

    בינה מלאכותית הוא כלי חזק, אך עדיין לא מסוגל להחליף בודקים אנושיים

    יש צורך בידע אנושי לנסח שאילתות, להבין הקשרים ולהתמודד עם תרחישים מורכבים.

    דוגמאות מהשטח: תקלות ב־פליירייט, ניסיונות להשתמש ב־גי.פי.טי לקוד – שלא תמיד הצליחו.

     :אוטומציה בצה"ל

    השימוש באוטומציה תלוי ביחידה, בצוות ובמשאבים

    קיימת הכשרה בסיסית באוטומציה בקורסים, אך יישום בפועל תלוי בצוות שאליו משתבץ החייל

    שימוש בטכנולוגיות כמו טייפסקריפט, פליירייט, פייטון, סלניום.

    מערכות האוטומציה בצה"ל דומות למבנה של סטארטאפ – צוותים קטנים עם עצמאות גבוהה

    🔄 מתודולוגיית עבודה

    צה"ל עובד בצורה מאוד אג׳יילית

    סקראם מאסטרים, ספרינטים, צוותים עצמאיים – בדומה לחברות הייטק

    יש גם צוותי בדיקות עצמאיים וגם משובצים ישירות בצוותי הפיתוח

    1 hr 14 min

About TestIL Podcast

From the publisher's feed

The ITCB podcast are intended for all software testers in Israel.
Here you will find podcasts on topics such as interviews with test managers, test engineers who have undergone conversion from…