The SIP

In this episode we delve into the rapidly evolving field of digital Holocaust historiography, exploring how digital tools and artificial intelligence are reshaping the way we research, remember, and engage with Holocaust memory. Join us for an insightful conversation with Dr. Tobias Ebbrecht-Hartmann, Associate Professor at the Hebrew University of Jerusalem, and Dr. Alina Bothe, Project Director and Principal Investigator of the initiative #LastSeen – Pictures of Nazi Deportations.

We begin by examining the theoretical foundations of digital Holocaust historiography, discussing what it means to treat historical sources as interactive, curated digital objects, and exploring the ethical considerations that accompany this digital transformation. Then, we highlight groundbreaking projects such as VHH – Visual History of the Holocaust, #LastSeen, and Memorise, revealing how annotation, immersive testimonies, and spatial reconstruction bring new dimensions to historical memory.

Our guests then reflect on the broader implications of these technologies, addressing the methodological, ethical, and historiographical challenges of interpreting sensitive historical materials in digital environments. Finally, we discuss the collaborative nature of interdisciplinary research, sharing personal insights and practical advice for scholars navigating this exciting and complex new terrain.

כיצד הבנת הפן האנושי של הדיפלומטיה יכולה לשנות את הדרך שבה אנחנו תופסים יחסים בין מדינות, ומה זה אומר על תהליכי קבלת החלטות ברמות הגבוהות ביותר?בפרק הרביעי של העונה הרביעית אנו מארחים את פרופ' זוהר קמפף מהחוג לתקשורת ועיתונאות ואת פרופ' גדי היימן מהמחלקה ליחסים בינלאומיים, לשיחה על פרויקט המחקר המשותף הפורה שלהם שבוחן את התפקיד המגוון והמפתיע של יחסים בין אישיים בקשרים דיפלומטיים.

בפרק אנחנו צוללים אל מאחורי הקלעים של הדיפלומטיה ובוחנים כיצד קשרים אישיים, ידידויות, מחוות פרטיות וכדומה משפיעים על יחסים בין מדינות. בניגוד לדימוי של דיפלומטיה כתחום קר, מחושב ומונע מאינטרסים בלבד, המחקר של זוה רוגדי מגלה שהתנהלות אישית, רגעים של אמון ונרטיבים משותפים יכולים לשנות כיווני מדיניות ולהכתיב תהליכים היסטוריים.

נפתח את הפרק בדיון על הפער שהדימוי הזה משקף, וגם על הדמות הייחודית של הדיפלומט או הדיפלומטית המורכבת מאדם פרטי וגם ממדינה על כלל אזרחיה. נבין בדיוק כיצד אוספים מידע על תהליכים שמתרחשים לרוב מאחורי דלתיים סגורות, ואיך קשרים אישיים הם המפתח, בסופו של דבר, גם למחקר על יחסים בין אישיים.

בהמשך, נרחיב על נרטיבים משותפים וזיכרון קולקטיבי, ונבחן כיצד הזכרה של העבר והבניית היסטוריה משותפת יכולים לחזק יחסים דיפלומטיים, במיוחד בטקסים רשמיים ובנאומים מדיניים. נעסוק גם בשאלה – מהו הגבול בין יחסים רשמיים לבלתי רשמיים, וכיצד אי-פורמליות יכולה להיות כלי משמעותי בדיפלומטיה?

לקראת סוף הפרק, נעבור לדיון על תפקיד המחקר האקדמי בתקופת המלחמה. נדון כיצד האירועים הפוליטיים האחרונים משפיעים על תפיסות המחקר ועל הדרך שבה חוקרים ניגשים לנושא הדיפלומטיה בכלל - וגם נשמע על האופטימיות העמוקה שזוהר וגדי מצאו דווקא במחקר על חשיבות ומרכזיות היחסים הטובים בין נציגי מדינות בתקופה הקשה הנוכחית.

In this episode of The SIP, we celebrate the release of Not Your Parents' Politics: Understanding Young People's Political Expression on Social Media, published by Oxford University Press. Join us as we sit down with Prof. Neta Kligler-Vilenchik from the Hebrew University of Jerusalem and Prof. Ioana Literat from Teachers College, Columbia University, to explore their groundbreaking research on youth, politics, and social media.

We begin by uncovering the origins of their joint work, diving into the personal motivations and academic perspectives that inspired their project. Then, we introduce the expressive citizenship model, their innovative theoretical contribution, and discuss how collaboration shaped its development.

As the conversation unfolds, our guests reflect on the personal elements included in their book and share insights about the challenges and rewards of writing together. Finally, we look to the future, with practical advice for researchers and a glimpse at the evolving landscape of youth political participation.

פרקים מספר שלוש וארבע של העונה הרביעית הם שני חלקים של שיחה משותפת עם תום דיבון וליטל הניג, דוקטורנטים במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. המחקר של תום עוסק ביחסי משתמשים, פלטפורמות ויוצרי תוכן, ומחקרה של ליטל מתמקד בעבודת זיכרון השואה בתרבות הדיגיטלית. יחד, ולאורך שני הפרקים, נשוחח על הדרכים המגוונות בהן זיכרון אירועים טראומתיים ואלימים מתעצבים ברשתות החברתיות, איך מוסרים ומקבלים עדות על זוועות בעידן הדיגיטלי ומה המקום המפתיע אך מרכזי שתופסת משחקיות (Playfulness) בתהליכים האלו.

בפרק הנוכחי אנחנו מכנסים את המושגים שעלו בפרק הראשון -

פרקים מספר שלוש וארבע של העונה הרביעית הם שני חלקים של שיחה משותפת עם תום דיבון וליטל הניג, דוקטורנטים במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. המחקר של תום עוסק ביחסי משתמשים, פלטפורמות ויוצרי תוכן, ומחקרה של ליטל מתמקד בעבודת זיכרון השואה בתרבות הדיגיטלית. יחד, ולאורך שני הפרקים, נשוחח על הדרכים המגוונות בהן זיכרון אירועים טראומתיים ואלימים מתעצבים ברשתות החברתיות, איך מוסרים ומקבלים עדות על זוועות בעידן הדיגיטלי ומה המקום המפתיע אך מרכזי שתופסת משחקיות (Playfulness) בתהליכים האלו.

בפרק הנוכחי, שמהווה את החלק הראשון בשיחה, אנחנו פותחים בנקודות המוצא המחקריות של תום וליטל, בהן השואה תופסת מקום מרכזי. הזוויות השונות של שני המחקרים לגבי השואה, ודרך התחדשות הזיכרון שלה ברשתות, מובילות אותנו לנסח יחד את המושגים החשובים לצורך הדיון בפרק הבא שיתמקד במשחקיות ובאתגרי ההנצחה והזיכרון של האירועים הקשים העכשוויים.

עונה חדשה לפודקאסט של מכון סמארט - תקשורת, מדיה ומחקר לאור המלחמה. 

בפרק השני של העונה הרביעית אנחנו מארחים את טלי אהרוני, דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית, שותפה בקבוצת המחקר "פרופסי" של פרופ' קרן טננבוים-ויינבלט. המחקר של טלי עוסק בנושא אמון ואי אמון בחדשות, והפרק מתמקד בזווית של תופעת ההימנעות מחשיפה לחדשות - ובייחוד בהיבט של סביבת המדיה והחדשות מאז השביעי באוקטובר.

במהלך הפרק נשוחח על דרכי החשיפה המגוונות לחדשות בסביבה הרוויה במדיה דיגיטליים ופלטפורמות משולבות בימינו, על השיקולים החומריים שמעורבים בהחלטה להתנזר מחדשות, על הסיכויים להתמיד בהתנזרות כזו ועל היתרונות והחסרונות האפשריים שלה. הפרק נפתח בניסיון להגדיר את הסיבות להימנעות מחדשות וקווי האופי שלה וממשיך אל התמקדות בנושאים כמו תפקודם של תאים משפחתיים-זוגיים כדרך להימנעות מתוך חלוקת אחריות בין בני זוג. ניגע בנרטיב העמוק בנוגע לתחושת החובה האזרחית בדמוקרטיה להיות מעודכן - ונסיים במחשבות על ההקשר הישראלי הייחודי, השפעת המלחמה על מחקרה של טלי ועל הממדים הרצויים של חשיפה לחדשות בכלל.

עונה חדשה לפודקאסט של מכון סמארט - תקשורת, מדיה ומחקר לאור המלחמה. 

בפרק הראשון של העונה הרביעית אנו מארחים את ד"ר לילי בוקסמן-שבתאי, מרצה במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. הפרק מתחיל בדיון על מחקרה של לילי על ריבויי משמעויות - פוליסמיה - במקרים של דיווחים חדשותיים. כיצד מודדים ומנתחים את התופעה של התקבלות שונה לחלוטין של אותה ידיעה בקהלים שונים? מה תפקידה של המסגרת, או השימה בקונטקסט של הידיעה, בקביעת מידת הפוטנציאל הפוליסמי שלה?

בהמשך הפרק אנו עוברים לפלטפורמה הייחודית של הטיקטוק ולזירת קרב הדימויים שהיא מארחת, במיוחד בהקשרו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מחקרה של לילי בזירה הזו החל עם מבצע "שומר החומות" והתפקיד המרכזי שמילא בה טיקטוק, ונמשך גם בזמני מלחמה אלה. הדיון על ריבוי המשמעויות מתמקד בזירות אלו של "דיפלומטיה אזרחית" וצורות התפקוד שלהן במרחב האינטרטקסטואלי של טיקטוק בעת מלחמה, ומסתיים במחשבות על תפקידו של המחקר הייחודי של לילי - וקבוצת המחקר שהיא מובילה, המורכבת משתי חוקרות יהודיות ושתיים פלסטיניות - בכינון פרקטיקה של ניתוח שוויוני ועמוק של המציאות.

באיזו מידה, ובאילו דרכים, משפיעות רשתות חברתיות על עיצוב הערכים התרבותיים שכולנו חיים ומתנהגים לאורם? איך ערכים מבוססי תרבות והקשר כמו אותנטיות, יופי, נאמנות, הגשמה עצמית וכדומה משתנים בעקבות השהות המתמשכת שלנו בעולם הוירטואלי - ואיך הם משנים בתורם את ההתנהגות שלנו במרחבים המקוונים והלא-מקוונים (עדיין)?

היום, אמנם, כבר מובן לנו מאליו שהרשתות החברתיות השונות מחוללות בחיינו שינויים עמוקים במגוון תחומים, ביחס למצב לפני הופעתן (לא כל כך מזמן, למען האמת). אבל הקשר המדויק שמתקיים בין ערכים, תרבות, טכנולוגיה והמודל הכלכלי של הרשתות החברתיות עדיין צופן בחובו דינמיקות מורכבות שקשה לנסח. כדי לעזור לנו לפזר קצת מהערפל ולמקד את המבט שלנו על היחס בין ערכים והעולם הוירטואלי אנו מארחים הפעם את פרופסור לימור שיפמן, שמובילה בשנים האחרונות את קבוצת המחקר Digital Values - The construction of values in digital spheres, קבוצת מחקר בינלאומית שנתמכת על ידי מועצת המחקר האירופית, הERC, ושמטרתה להבין ולהציג את תהליך הבנייה של ערכים ב, ובאמצעות, רשתות חברתיות. 

נשוחח על הדרך בה ניגשים מלכתחילה לחקור ערכים תרבותיים ומה היחס בין ערכים לנורמות, או צורות התנהגות מסוימות. נמשיך בהבנת הקשר בין פלטפורמה מקוונת לעיצוב ערך תרבותי, וכיצד מתבטאים שינויים בפלטפורמות שונות על ערכים שונים והנוכחות שלהם במרחבים מקוונים ולא מקוונים (או - "מסורתיים"). נתחקה אחר הערכים - הלא פחות חשובים - של הפלטפורמות עצמן, אלו שמתבטאים במגוון דרכים כמו תנאי השימוש, פעילות סינון התוכן או עיצוב ממשק המשתמש. לסיום, ננסה להבין יחד אם ניתן לדמיין רשת חברתית קצת אחרת, בעלת איזונים טובים יותר עם העולמות התרבותיים שסביבה - אך שלא מפשיטה, כפי שקורה בדרך כלל, את הכיף מחווית השהות ברשת. 

מגיש: יואל בוטביניק

תקשורת ופסיכולוגיה פוליטית: כוחם של מנהיגים מחוץ לגבולות מדינתם.

כיצד אנו מגבשים דעה על אזרחי מדינות זרות? מהם השיקולים ודרכי עיבוד המידע שמעורבים בהחלטות שלנו לטייל במדינה אחת במקום באחרת, או לרכוש מוצר שמוצאו ממדינה מסוימת? מסתבר שלדמות המנהיג.ה הפוליטיים של אותן מדינות יש השפעה מכרעת על הדרך בה נענה על השאלות האלו בפרט - ועל הדרך בה מדינות מנהלות את יחסיהן הבינלאומיים בכלל.

על מנת לצלול לצומת המרתקת הזו בין פסיכולוגיה, תקשורת ודיפלומטיה אנחנו מארחים הפעם את ד"ר מיטל בלמס-כהן, חוקרת של השפעות תקשורת ופסיכולוגיה פוליטית.

נשוחח על דרך בה מדיה פוליטיים נוטים בעשורים האחרונים להתרכז בדמות המנהיג על חשבון סיקור המפלגות ו/או המרחב הפוליטי של מדינות זרות, ועל ההשפעה הדרמטית שיש לעובדה הזו על יחסים בינלאומיים. נרחיב דוגמאות עכשוויות כמו הנהגתו של זלנסקי את התנגדות אוקריאנה לפלישה הרוסית או בחירתו של אובמה לנשיאות ארצות הברית כדי לאבחן את הדרך בה מנהיגים בונים את עצמם ביחס למציאות התקשורתית החדשה - ואת עומק המנגנונים הפסיכולוגיים שיכולים להטות החלטות ענק ציבוריות כמו סיוע צבאי למדינה אחרת. ניגע גם במקרה הישראלי - ובדרכים שעוד נותרו לנו להיות צרכני תקשורת פוליטית מודעים ורגישים יותר.

מגיש: יואל בוטביניק

כשבני ובנות עשרה נענים לאתגרי טיקטוק פוליטיים או מניעים טרנדים מחאתיים באינסטגרם - האם מדובר בהשתתפות באותה התרחשות פוליטית שבה לוקחים חלק גם המבוגרים? באיזו מידה אנחנו צריכים להתייחס ברצינות לביטוי פוליטי של בני נוער שמבוסס על נורמות וכללי התנהגות שמכתיבות פלטפורמות דיגיטליות? מה הפער בין השהות - מלאת האתגרים והסכנות - של ילדים ובני נוער ברשתות חברתיות, ובין הזדמנות הפז שאותן רשתות מייצרות לאותם צעירים וצעירות לגבש עמדה פוליטית בשפה שלהם?

השאלות הבוערות והרלוונטיות האלו נמצאות בלב השיחה עם פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק, שספרה Not Your Parents’ Politics: The Unexpected Forms of Youth Political Expression on Social Media - שנכתב יחד עם פרופ' יואנה ליטראט מאוניברסיטת קולומביה - יתפרסם בקרוב בהוצאה האוניברסיטאית של אוקספורד.

נשוחח על עצם המוטיבציה המחקרית להתמקד בקטגוריה המורכבת של ילדים ובני נוער, על הנטייה שלנו כמבוגרים להציב חסמי כניסה לדיון הפוליטי ונזכיר מידי פעם את הרקע הישראלי הסוער בעת הזאת. ננסה לצפות במבט אופטימי על האפשרויות שגלומות בהתגברות ההשתתפות הפוליטית ושינוי השיח ברשתות החברתיות, דרך בחינה של מודלים שונים אך משתלבים של השתתפות דמוקרטית מיטיבה.

מגיש: יואל בוטביניק