שפת אמת לפרשת כי תשא- תרמט
בפסוק אך את שבתותי תשמורו למעט שבת ממלאכת המשכן. פי' בשבת קודש יכולין להתדבק בקדושה שלא על ידי מלאכת המשכן. כדאיתא בזוה"ק בפסוק וזאת התרומה אשר תקחו מאתם. מאת זמנים ושבת כו'. כמו שאותן הי"ג דברים שנעשה מהן המשכן הם תיקון בעובדא. כמו כן נוכל ליקח הארה מאלה הי"ג זמנים שפי' שם בזוה"ק. והשבת כולל כל המועדות. וכמו שצריכין בימי המעשה לתפילין ובש"ק אין צריכין שהם עצמן אות. כמו כן הוא במלאכת המשכן. ולכן כתיב אות הוא ביני וביניכם שלא ע"י אמצעי. אכן פי' אך להיות טהור מקודם שבת. רמז לטהרת המקוה בע"ש. והוא להסיר מלבוש הגשמיי להיות מוכן לקבל הקדושה. והאמת כי גם לזה מסייע הש"ק כדאיתא בזוה"ק שם דמתעברין מיני' כל סט"א. ובוודאי כמו כן הוא בנפשות בני ישראל בבוא עליהם הארת השבת קודש. כי הקב"ה גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור. לכן בהתגלות הארת השבת והארת הנשמה יתירה באדם בורחת כל הסט"א. והוסר כל החושך המכסה הפנימיות. וע"ז תקנו רצה והחליצנו. החליצנו כולל שניהם. הסרת המלבושים דחול וללבוש מחלצות דקדושה. כי שבת מעין עוה"ב וכמו דכתיב הסירו הבגדים הצואים כו' והלבש אותו מחלצות כן הוא בשבת מעין זה. וכן הוא בכל המצות כי כל מצוה הוא לתקן אבר מיוחד. א"כ מתגלה באותו אבר חיות הפנימיו' והוסר הגשמיו' ופושטת צורה ולובשת צורה. רק השבת הוא לבוש לכל הנפש. וכן שמעתי מפי מו"ז ז"ל במה שמצינו במצות פרטיות דשקולה נגד כל המצות כמו ציצית ושבת כו'. ופי' שכל מצוה תיקון אבר מיוחד. ואלה המצות תיקון כל הקומה. והנה תיקון עולם שנה נפש תלוין זה בזה. ובמשכן ומקדש היו תיקונים בבחי' עולם. ושבתי וזימני תיקון הזמן והשנה. לכן ע"י השבת יכולין למצוא הקדושה כמו שהי' במשכן ומקדש. וכתיב לסריסים אשר ישמרו את שבתותי כו' ונתתי להם בביתי ובחומותי כו'. פי' בגלות נקראו סריסים כמ"ש במד' איכה כי במקדש היו מתחברין בנ"י אל הקב"ה ועשו תולדות כמ"ש על המשכן שהוא פריין ורביין של בנ"י ע"ש בחדר המטות. ובגלית אנחנו נקראים סריסים. אעפ"כ על ידי השבת והתשוקה כמ"ש ובחרו באשר חפצתי יש לדורות אלו גם כן אחיזה בשורש בית המקדש בביתי ובחומותי כו' מבנים ובנות: