
Sign up to save your podcasts
Or


פרופ' איל בנבנישתי, עומד בראש המרכז למחקר יישומי של הסיכונים לדמוקרטיה שבאונ' ת"א. כיהן כראש קתדרת Whewell למשפט בינלאומי באוניברסיטת קימברדג', וכפרופסור ב-Global Law School של אוניברסיטת ניו יורק. פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.
בפרק הפתיחה של הפודקסט "מדברים דמוקרטיה" משוחח פרופ' בנבנישתי עם העיתונאי ד"ר מיכאל מירו על כשלי הדמוקרטיה, עבודת המרכז, כיצד ניתן לתקן את מה שנשבר והצורך בחשיבה מחודשת על הגדרות ישנות והצורך במחקר מולטי דסיפלנרי לשם יצאה מהמשבר.
להאזנה לפרקים נוספים "מדברים דמוקרטיה"
https://360tau.com/Democracy_YouTube
https://360tau.com/Democracy_Spotify
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
ד"ר מיכאל מירו משוחח עם פרופ' מרסלו שטרנברג מבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב על הצורך לפעול מיד לשינוי הרכב העצים ביערות ישראל. זהו פועל יוצא משינויי האקלים שאנו חווים והרגישות של עצי האורן למיניהם לחום ולאש. לדברי פרופ' שטרנברג השרפות הקשות, ממחישות את הצורך לייער מחדש את היערות בעזרת עצים מקומיים שפחות דליקים מאורנים ומחטנים אחרים. מדובר בתהליך יקר וארוך טווח, אך בעידן של שינוי אקלים. אנו חייבים לחשב מסלול מחדש של מדיניות ניהול היער בישראל.
להאזנה לפרקים נוספים "טבע הסביבה"
https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg5dPLULzQw_QjN-mbBCG74k
https://open.spotify.com/playlist/2tGQdrKiVFHI0Qdjlr3Pba?si=B7IP5n2fRJ6c0O3InbhFNQ
__________________________________________________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄
https://chat.whatsapp.com/HGskvglzPvgBAxZVvT5J2j
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il
ד"ר מיכאל מירו משוחח עם אדם בן נון מרכז תא הסטודנטים של מגמה ירוקה באוניברסיטת תל אביב. מדובר בעמותה של צעירים שיש לה סניפים במוסדות האקדמיים ששמה לה למטרה להפיץ את המסר: "תנועת שטח אקטיביסטית לקידום צדק סביבתי. אנחנו פועלים.ות לשינוי מדיניות כדי ליצור מציאות בת קיימא, צודקת ודמוקרטית".
להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של מגמה ירוקה באוניברסיטת תל אביבhttp://bit.ly/3RuiusA
קישור לאתר הבית של מגמה ירוקה https://www.green.org.il
להאזנה לפרקים נוספים "טבע הסביבה"
https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg5dPLULzQw_QjN-mbBCG74k
https://open.spotify.com/playlist/2tGQdrKiVFHI0Qdjlr3Pba?si=B7IP5n2fRJ6c0O3InbhFNQ
__________________________________________________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/HGskvglzPvgBAxZVvT5J2j
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il
פרסומות מותאמות אישית באינטרנט ובאפליקציות מלוות אותנו בכל רגע – אבל מאחורי ההתאמה הזו מסתתר אלגוריתם שיודע לא רק מה נרצה, אלא גם כמה נשלם, מתי ניכנע, ומי ייחשף להצעה כזו או אחרת. בפרק זה, פרופ' אורן בר- גיל, מרצה באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם טל כץ ובקי רייס, תלמידות הפקולטה, על השאלה מתי פרסונליזציה הופכת לאפליה ועל הכלים המשפטיים לצמצום הפערים בעידן הדיגיטלי.
לפרקים נוספים "מדברים משפטים"
https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg4LRSHZgljAZx2uUPj59-yO
https://open.spotify.com/playlist/7J44njYzU2CQIXlGbvln0z?si=JC-KE8gDTiu2WXQklwDYIQ
__________________________________________________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/HGskvglzPvgBAxZVvT5J2j
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il
תפסת מרובה - עונה חדשה!בפרק הזה לעונה, נעסוק בשוקולד :
ד"ר אלן גרבר, מייסדת המרכז הרפואי לקקאו, תספר מה מיוחד בעץ הקקאו והאם ניתן לגדל אותו בישראל ?
פרופ' ניר אביאלי המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה אב"ג - אנתרופולוגיה של שוקולד יענה כיצד מניע הקקאו את הקפיטליזם העולמי?
יעל רויכמן, פרופ' לכימיה באונ' ת"א תשתף מדוע צריך לערבב שוקולד 72 שעות לפני הגשה?מוזמנים להאזין לעוד פרק מרתק של תפסת מרובהבהנחיית: פרופ' יוסי יובל, ביה"ס לזואולוגיה וביה"ס סגול למדעי המוחוד"ר אמיר טייכר, ביה"ס להיסטוריה.
להאזנה לפרקים נוספים "תפסת מרובה"
https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg474FEmIIwH3q9cyiMHYL7t
https://open.spotify.com/playlist/70xTjXjGW1asBDTnDLlG9S?si=EqH0JM1KRrmeTqI2YLTo8A
__________________________________________________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/HGskvglzPvgBAxZVvT5J2j
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il
מרואיין: פרופ' מוטי גולני, החוג להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת ת"א
פרק ראשון בסדרת פודקסטים חדשה בכותרת "שיחות על תולדות השכל הציוני" עם ההיסטוריון פרופ' מוטי גולני מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ועד לא מזמן ראש המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש וייצמן באוניברסיטת תל אביב.
הפרק הראשון עוסק בסוגיות של זיכרון, שכחה וזהות לאומית - מי צריך זיכרון ומדוע נפלא כל כך לשכוח? על הברירה הטבעית בזיכרון הקולקטיבי בכלל ובזיכרון הישראלי בפרט. אילו אירועים בחרה החברה הישראלית לזכור או לשכוח? בהתבוננות בתולדות הציונות בכלל ובתולדותיה של מדינת ישראל בפרט מסתבר שלא כל מה שקרה נשמר - רק מה שהיה רלוונטי לזהות הלאומית ולצרכים של החברה. בשעה הקרובה ננסה לבדוק מה הוא בדיוק זיכרון קולקטיבי של עם או של אומה, האם הוא תוצר של בחירה מודעת או בלתי מודעת. מה בדיוק נשמר בזיכרון הלאומי שלנו ומדוע?
פרופ גולני מתייחס בפודקסט לשאלות - מהו זיכרון קולקטיבי של עם או של אומה, כיצד הוא נבנה ומדוע צריך אותו? מי 'צריך' זיכרון – הפרט, הקהילה או המדינה, ומה כל אחד מרוויח ממנו? האם יש אירועים, שהם חיוניים יותר לזיכרון הישראלי, ולמה? וגם – מה ההבדל בין שכחה להשכחה? האם מדובר במנגנון הישרדות והתמודדות? האם השחרור מעול העבר, באמת מאפשר התמקדות בעתיד? האם השחרור הזה עשוי לסייע להתגבר על טראומות ומחלוקות? האזינו לפרק נוסף מסדרת הפודקסטים "תל אביב 360", פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץ
להאזנה לפרקים נוספים "מדיני פוליטי"
https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg7Ly6TogUUSD0JdCLP_3bSo
https://open.spotify.com/playlist/1GLQfJifEheMXcqcXDKhhz?si=bdsRNd_pSUGJNoWXZ7DfMw
__________________________________________________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il/
מרואיין: פרופ' מוטי גולני, החוג להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת ת"א
פרק שני בסדרת הפודקסטים בכותרת "שיחות על תולדות השכל הציוני" עם פרופ' מוטי גולני מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ועד לא מזמן ראש המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן כאן באוניברסיטת תל אביב.
הפרק הזה עוסק באחת המהפכות המשמעותיות ביותר בתולדות העם היהודי – "המעבר מריבונות האל לריבונות האדם". החזון העתיק של שיבת ציון התגשם ב-1948: מדינה ריבונית, לא דרך ניסים, אלא דרך פעולה אנושית נחושה – הקמת מוסדות, מאבק צבאי ואחריות לאומית. הציונות, כתנועה לאומית מודרנית, ביקשה להקים מדינה יהודית ריבונית, תוך נטילת אחריות על הגורל הלאומי והאישי של היהודים. כל זאת, בלי להסתמך על השגחה אלוהית. בפרק הזה, אנחנו בוחנים את המהפכה הציונית כתהליך של חילון והעצמה לאומית. תהליך שבו האדם היהודי הפך לריבון על חייו וגורלו, במקום להסתמך על כוחות עליונים. שאלנו את פרופ' גולני - האם הציונות כתנועה ששמה את האדם במרכז במקום את האל נולדה כפרויקט חילוני מלכתחילה או שהתפתחה ככזו עם הזמן? כיצד התמודדו מנהיגי הציונות עם הקהל היהודי הרחב, עם המסורת היהודית של המתנה לגאולה, והאם הם ניתקו ממנה לחלוטין או השתמשו במוטיבים דתיים לטובת הפרויקט הלאומי? מי היה הקהל שאליו פנתה הציונות? זאת ועוד - האם התנועה הציונית הגיעה למיצויה עם הקמת המדינה? האם התהליך של הפיכת העם היהודי לריבון הושלם או שמדובר עדיין בתהליך מתמשך המחייב התמודדות עם אתגרים חדשים?
להאזנה לפרקים נוספים "מדיני פוליטי"
https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg7Ly6TogUUSD0JdCLP_3bSo
https://open.spotify.com/playlist/1GLQfJifEheMXcqcXDKhhz?si=bdsRNd_pSUGJNoWXZ7DfMw
__________________________________________________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il/
מרואיין: פרופ' מוטי גולני, החוג להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת ת"א
פרק שלישי בסדרת הפודקסטים בכותרת "שיחות על תולדות השכל הציוני" עם פרופ' מוטי גולני מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ועד לא מזמן ראש המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן כאן באוניברסיטת תל אביב. בָּפרק הזה נחשפת מורכבות היחסים שבין הציונות לבריטניה. האם בריטניה הייתה תנאי הכרחי להצלחת הציונות, או שמא המפתח האמיתי נמצא בשילוב שבין ההכרה הבינלאומית שהיא סיפקה לבין העבודה העיקשת בשטח? האם בלעדי הבריטים היינו כאן היום, מדינה יהודית ריבונית, או שמא הכול היה נשאר חלום רחוק?שאלנו את פרופ' גולני כיצד הבריטים, שותפים ואויבים כאחד, הפכו למפתח בהקמת מדינת ישראל? האם הבחירה בהם הייתה גזירת גורל, או שמא יכולנו לעשות את זה לבד? האם תקופת המנדט הבריטי בארץ הייתה תקופה של הזדמנויות או של מכשולים? מה היו התרומות החשובות ביותר של הבריטים ליישוב היהודי, ומנגד אולי היה עדיף ללא המחסומים הגדולים שהציבו? סקרנו את הצמתים המרכזיים ביחסים בין בריטניה לציונות החל מ"תוכנית אוגנדה" ב 1903, הצהרת בלפור ב 1917, שלטון המנדט הבריטי עצמו 1948-1920, הספר הלבן של שנת 1939, המלחמה ב-1948 ועוד...האזינו לפרק נוסף של "תל אביב 360", פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץ
להאזנה לפרקים נוספים "מדיני פוליטי"
https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg7Ly6TogUUSD0JdCLP_3bSo
https://open.spotify.com/playlist/1GLQfJifEheMXcqcXDKhhz?si=bdsRNd_pSUGJNoWXZ7DfMw
__________________________________________________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il/
מרואיין: פרופ' מוטי גולני, החוג להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת ת"א
פרק רביעי בסדרת הפודקסטים בכותרת "שיחות על תולדות השכל הציוני" עם פרופ' מוטי גולני מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ועד לא מזמן, ראש המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן כאן באוניברסיטת תל אביב. בפרק הזה אנחנו צוללים לעומק ההיסטוריה של התנועה הציונית דרך עדשת המנהיגות שהובילה אותה. מנהיגות שפעלה בשני מישורים מקבילים, שונים בתכלית. מצד אחד, היו המנהיגים הבינלאומיים – תיאודור הרצל, חיים וייצמן, זאב ז'בוטינסקי וחיים ארלוזורוב – שפעלו בזירה הגלובלית, שכנעו מעצמות, שרטטו חזון מדיני וגייסו את יהדות התפוצות למען רעיון המדינה היהודית. מן הצד השני, עמדו המנהיגים מכאן – דוד בן-גוריון, ברל כצנלסון, יצחק בן-צבי וישראל שוחט – שאפשר לומר שבנו את המדינה חלק אחרי חלק, ביישובים ובשדות של ארץ ישראל, תוך התמודדות עם אתגרי השטח והקמת תשתית ממשית לעצמאות.
שאלנו את פרופ' גולני כיצד שני סוגי המנהיגים – הגלובליים והמקומיים – השלימו זה את זה, או אולי התנגשו, בדרך להקמת המדינה? האם הצלחת הציונות נבעה משיתוף פעולה הרמוני, או דווקא ממאבק פנימי על הגדרת החזון והדרך? האם היו רגעים בהיסטוריה שבהם המנהיגים המקומיים הרגישו כי המנהיגות הבינלאומית "חסמה" את דרכם או פגעה במטרותיהם? וגם, מה המורשת שנשארה ממנהיגים אלה, במיוחד בהשוואה בין מנהיגים הבינלאומיים לבין המקומיים?
האזינו לפרק נוסף של "תל אביב 360", פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץ
להאזנה לפרקים נוספים "מדיני פוליטי"
https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg7Ly6TogUUSD0JdCLP_3bSo
https://open.spotify.com/playlist/1GLQfJifEheMXcqcXDKhhz?si=bdsRNd_pSUGJNoWXZ7DfMw
__________________________________________________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il/
חיל האוויר המצרי מילא תפקיד מרכזי בעיצוב האינטרסים הלאומיים המחודשים של המדינה בשנים האחרונות. פעילותו בקואליציות, מאבקיו בטרור והצטיידותו במערכות מתקדמות תרמו לחיזוק הביטחון הפנימי, לשיפור מעמדה האזורי ולצמצום תלות בספקים יחידים. בפרק זה ד"ר ניר חסיד משוחח עם ירמי שיפרמן ויובל פלג על תובנות שעולות ממחקרם על מקומו של חיל האוויר בתהליכי התאמתה של מצרים לעידן של כוח אסטרטגי וגיוון מדיני.
להאזנה לפרקים נוספים "חקר אוויר וחלל"
https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg5169vX0oGSV2DtKDFFsR09
https://open.spotify.com/playlist/5qfZ6XZWDUgJMQPJdt24x6?si=e7536qc5ROOFHTxs79actQ
__________________________________________________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il
From the publisher's feed
Ranked by our users in the last 21 days