
Sign up to save your podcasts
Or


שנה מציינים עשור למותו של אסי דיין. אסי דיין היה מעמודי התווך של הקולנוע הישראלי - שחקן, תסריטאי ובמאי. בעזרתו של ד"ר שמוליק דובדבני מביה"ס לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, נדבר על המסלול היצירתי המרתק שעשה דיין במהלך השנים, שנע ללא הרף בין האישי ללאומי, בין הגבוה לנמוך ובין המסחרי לאומנותי, והיטיב לשקף את התהליכים שהתחוללו במדינת ישראל במהלך השנים. גם כיום, עשר שנים לאחר מותו, אסי דיין מחזיק בשיא הזכיות בפרסי אופיר.
בשנת 2013 שודרה הסדרה האוטוביוגרפית שכתב, "החיים כשמועה", שבה הוא למעשה מסכם את חייו וכך הוא פתח את הסדרה: "קוראים לי אסי, אסי דיין. בגיל 65 אני עושה עוד סרט. גופי קורס מרוב סיגריות, כימיקלים ועייפות החומר. אני שוקל 130 קילו. והלב שלי כבר אחרי התקף... נראה לי שחייתי מספיק בשביל כמה אנשים. הגיע הזמן לסכם, לעשות ספירת מלאי. אז ככה: יש 80 סרטים ששיחקתי בהם, 16 סרטים שכתבתי וביימתי, 9 אוסקרים, 3 פרסים של מפעל חיים, וחוץ מזה אלפי כתבות בעיתונים, רומן אחד, שלושה ספרי שירה, שלוש וחצי שנים באשפוזים פסיכיאטריים, שלושה ניסיונות התאבדות, שני מעצרים, שלוש מלחמות, ארבע חתונות, ארבעה ילדים, אבל לפני הכול ולפני אלוהים, אבא אחד. עם עין אחת".
האזינו לפרק נוסף בסדרת הפוסקסטים "תל אביב 360" של אוניברסיטת תל אביב, בהנחייתה של ורד לבקוביץ
פסק הדין מוזיהוק נ' רשות האוכלוסין מעלה לדיון את סוגיית הפגיעה בפרטיות של אנשים שביקשו להיכנס לישראל כתיירים. הפרקטיקה הבעייתית של שיטוט של בקרי הגבול בטלפון הנייד, שמובילה לאובדן שליטה של האדם במידע על אודותיו, הוגדרה בפסיקה כ"חדירה למתחם פרטי ביותר של האדם". האם רשות האוכלוסין מוסמכת לעשות זאת? האם ניתן לקבל הסכמה לבדיקה כחלופה לכך?
עומר בן יעקב, כתב הסייבר והדיסאינפורמציה של עיתון "הארץ" בהרצאה בכנס ה-2 להתחדשות וליצירתיות בהוראה של הדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה.
Prof. Michael Feuer is the Dean of Graduate Education at George Washington University, was formerly the president of the National Academy of Education in the United States, and is an expert on the relationship of education to democracy and equality,
השימוש בזרע מן המת שנוי במחלוקת. התפתחויות טכנולוגיות וריבוי חללים צעירים במלחמת חרבות ברזל הציפו שוב את הנושא. הנושא, מעלה שאלות משפטיות, מוסריות וחברתיות רבות על הורות ומשפחה בין עולם החיים למתים.
שיחה עם פרופ' קולין פרייס, ראש מיזם האקלים באוניברסיטת תל אביב, על משבר האקלים שכבר מאפיין את התקופה הנוכחית שבה אנו חיים.בשיחה הזאת, ד"ר מיכאל מירו מאתגר את פרופ' פרייס בכל השאלות שמעלים אלה שטוענים שאין משבר כזה והוא בעצם המצאה של מדעני אקלים. פרופ' פרייס מסביר שהיום יש אפשרויות מדידה מדויקות שמתארות תהליך שבו, לצד התחממות כדור הארץ, אנחנו נתקלים בתופעות אקלימיות שרובן ככולן החלו מתחילת התיעוש שבני האדם הובילו והעצימו.מדובר בשימוש מוגבר בדלקים פוסיליים, שימוש מוגזם באנרגיה, ייצור מעבר לצרכים והתעלמות מהצרכים של בני אדם לאוויר נקי וכך גם סביבה שחייבת להיות נקיה ממזהמים. לצד העלייה במודעות, מדינות העולם בכלל וישראל בפרט לא עושות די, מה שמחייב את המדענים והמדעניות למצוא כל דרך לשכנע את המערכות הפוליטיות להתייחס בכובד ראש למשבר האקלים.מפיקה: נעמי בוטון
להאזנה לפרקים נוספים "טבע הסביבה"
https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg5dPLULzQw_QjN-mbBCG74k
https://open.spotify.com/playlist/2tGQdrKiVFHI0Qdjlr3Pba?si=B7IP5n2fRJ6c0O3InbhFNQ
__________________________________________________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/HGskvglzPvgBAxZVvT5J2j
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il
שיחה עם ד"ר איתי רנן, מנהל המארג, ואלה פסטרנק, רכזת ניטור יונקים במארג במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, על המגוון הביולוגי. בשיח הסביבתי הדיון המרכזי הוא על משבר האקלים, נושא חשוב מאין כמוהו, אך אינו עוסק בתופעה מטרידה מאוד: העלמות מינים של בעלי חיים וצמחים.לצידם נתונים מטרידים על בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. לתהליך הזה יש סיבות רבות, וביניהן השינויים האקלימיים, אך הגורם המרכזי הוא הופעת האדם בכלל ובעידן המתועש בפרט. בני האדם מפתחים את סביבת החיים שלהם תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהצרכים של הטבע: הרס שטחים פתוחים, בניה צפופה מבלי לתת מקום לצמחים ועצים, סלילת כבישים שחוסמת את המעברים של בעלי חיים.לצד כל אלה, נוצרים תנאים טובים למינים חדשים שדוחקים את המינים הטבעיים, ונוצרים מינים מלווי אדם שמזיקים לאיזון העדין בטבע. נושא המגוון הביולוגי יעסיק אותנו גם בתכניות הקרובות בגלל החשיבות שלנו, בני האדם, לסביבה שבה אנחנו חיים.מפיקה: נעמי בוטון
להאזנה לפרקים נוספים "טבע הסביבה"
https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg5dPLULzQw_QjN-mbBCG74k
https://open.spotify.com/playlist/2tGQdrKiVFHI0Qdjlr3Pba?si=B7IP5n2fRJ6c0O3InbhFNQ
__________________________________________________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://chat.whatsapp.com/HGskvglzPvgBAxZVvT5J2j
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://open.spotify.com/show/1cWpqrcEY7qOWCuExs2Xmo
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://telaviv360.sites.tau.ac.il
בינה מלאכותית (AI) היא טכנולוגיה מתקדמת המשנה את פני המשפט והחברה. לצד היתרונות הרבים, מתעוררים אתגרים משפטיים ייחודיים: אתגר משפטי, אתגר משילות, ואתגר אסדרה. במענה לאתגרים אלה, וכחלק מהיחס המורכב בין המשפט לבין הטכנולוגיה, המשפט מתאים את עצמו לטכנולוגיה החדשה, למשל, על-ידי הסדרת הפיתוח וההטמעה של הבינה המלאכותית, והתאמת הכלים והכללים המשפטיים הקיימים למציאות הטכנולוגית המשתנה.
From the publisher's feed
Ranked by our users in the last 21 days