שיעור תניא - לקוטי אמרים, אמצע פרק ל"ג (יום ראשון י"ב אדר ה'תשפ"ו, 1 במרץ 2026), מעמיק בשמחה העצומה הנובעת מהכרת ייחוד השם האמיתי, שהיא בחינת "ירושה" שקיבלנו מאבותינו ללא עמל, בדומה לאדם היורש הון עתק. רבנו הזקן מבאר את דברי חבקוק הנביא, "וצדיק באמונתו יחיה", ומסביר כי האמונה המוחלטת בכך שאין עוד מלבדו היא היסוד המחיֶה את כל תרי"ג המצוות; כאשר יהודי שש באמונה זו, הוא מתעלה מעל כל המניעות הפנימיות מהגוף והנפש הבהמית והמניעות החיצוניות מהעולם, שכן הוא מבין שאין לשום דבר מציאות עצמאית מחוץ לרצון השם. שמחה זו נחשבת ל"תחיית המתים" עבור הנפש, והיא שמחה כפולה המשלבת הן את הבנת הנפש המשכלת בקרבת אלוקים והן את ההתרגשות מכך שהקדוש ברוך הוא בחר להפוך את עולמו התחתון ואת האדם עצמו לדירה לו יתברך.

לזכות שרה בת ליבאלרפואה שלמה אליהו ישראל בן אירית