השיעור לזכות שרה בת ליבא.

התניא היומי ליום ראשון, פרשת משפטים, כ״א שבט ה׳תשפ״ו ( 8 פברואר 2026)הפרק דן בטיהור הלב מדאגות ועניינים גשמיים ומראה כיצד גם מצבים שנראים כרעה כמו חסרון במזון או צרכי חיים הם למעשה חלק מתוכנית עליונה לטובה אם מביטים בהם בעיניים רוחניות. יש להתרגל לקבל את הרעה בשמחה כפי שמקבלים את הטובה מתוך הבנה שהיסורים והקשיים באים מעולם נסתר ורוחני הנקרא עלמא דאתכסיא שממנו נובעת השפעה נעלה יותר אשר עיני הבשר אינן מסוגלות לראות את טובו. השמחה בייסורים נובעת מאהבה עמוקה לקב"ה וקירבה אליו והחסידים שמקבלים כך את ייסוריהם זוכים לעתיד לבוא לגלות את השמש בגבורתו , התגלות הפנימיות והטוב הנסתר באופן מלא ורב עצמה. בכך ההבנה והקבלה של ייסורים אלו מסייעות להתגבר על עצבות ודאגות בעניינים הגשמיים.

השיעור לזכות שרה בת ליבא.

בפרקים ק״ד-ק״ה של ספר תהילים ניכרת תפילה אישית ותחנון לה׳, לצד ביטוי של אמונה וביטחון בהשגחתו. הפרקים מדגישים את הקשר שבין האדם לאל, שבוחן את מעשיו ומצפה לתשובה ולחסדו. יש כאן שילוב של שבח והודיה על ההגנה האלוקית, לצד בקשה לעזרה והצלה מצרות, כשהנפש מתארת את עומק הרגש האנושי וההתמודדות עם פחדים, אויבים ואתגרים. המסרים עולים לידי ביטוי בשפה פיוטית עשירה, המושכת את הלב לפנייה כנה ולביטחון מוחלט בצדקתו של ה׳.

השיעור לזכות שרה בת ליבא.

החומש היומי ליום ראשון, פרשת משפטים, כ״א שבט ה׳תשפ״ו ( 8 פברואר 2026)בפרשת משפטים מתחיל חומש שמות בפירוט דינים חברתיים ואישיים, כשהרב ברוך וילהלם מסביר את יסודות הסדר המשפטי וההלכתי: החוקים ניתנים לעם ישראל ונועדו להבטיח צדק פנימי, תוך הבדל מהחוקות של הגויים. נלמדים דינים על עבד עברי , מועד יציאתו לחופש, מעמד אשתו וילדיו, פדיונו והיחס למכירתו, תוך התייחסות להלכות קידושין ופדיון בידי בעליו. כמו כן נלמדות מצוות ההכאה והעונשין: "מכה איש וימות" , פירושיו ההלכתיים והבחנה בין פגיעה באדם למוות לבין פגיעות קלות יותר, והקשר לרצון האל ולמקריות המציאות. הפרשה מדגישה את הצורך בהבחנה בין צדק אנושי למשמעות האלוהית של הדין, את ההשגחה הפרטית על כל פרט, ואת חובת הסדר והצדק בתוך החברה היהודית.

השיעור לזכות שרה בת ליבא.

התניא היומי למוצאי שבת, פרשת יתרו, כ' שבט ה׳תשפ״ו ( 7 פברואר 2026)בתחילת פרק כ״ו מבאר אדמו״ר הזקן יסוד מרכזי בעבודת ה׳: הניצחון על היצר וההתקדמות הרוחנית תלויים בזריזות ושמחה, ולא בעצלות הנובעת מעצבות וטמטום הלב. כשם שבמאבק גשמי גם החזק ייכשל אם הוא כבד ועצל, כך בעבודת ה׳ , אף שהיצר הטוב חזק והקב״ה מסייע, אי אפשר לנצח מתוך כבדות ועצב. עם זאת, מתבאר שיש מקום ל״עצב אמיתי״ ומדוד, הנובע מחשבון נפש על חטאים ובא לידי ביטוי בלב נשבר בזמנים קבועים; תכליתו לשבור את מחיצת הטומאה ולהסיר את ההסתר שבין האדם לקב״ה. מעלת העצב אינה בעצבות עצמה, אלא בשמחה האמיתית והעמוקה הנולדת אחריה , שמחה בה׳ הבאה כיתרון האור מן החושך. מכאן מודגשת חשיבות העבודה מתוך שמחה דווקא, שכן עבודת ה׳ בלא שמחה נחשבת חסרון מהותי, והפרק מכין את הקרקע לעצות המעשיות כיצד להתרחק מדאגה ועצבות המפריעות לעבודת ה׳.

השיעור לזכות שרה בת ליבא.

בפרקים אלו מתגלה מלכות ה’ כמציאות חיה ומוחשית בעולם: ה’ מולך, הצדק והמשפט הם יסוד כסאו, והבריאה כולה, שמים, ארץ ועמים ,מגיבה לגילויו ביראה ובשמחה. לצד תיאור העוצמה האלוקית וההשגחה העליונה על ההיסטוריה והעמים, בולטים גם החסד והקרבה: ה’ שומר אוהביו, מאיר את דרכם ומצילם מצרה. הפרקים חותמים במעבר מרוממות כללית לשירה אישית ואינטימית, הודיה עמוקה על רחמי ה’, סליחתו, רפאותיו וגאולתו של האדם בפרט, מתוך הכרה כי חסדו גדול מן החטא, וקרבתו ניתנת לכל יראיו. מכלול הפרקים יוצר מהלך שלם: מהכרה במלכות ה’ בעולם כולו, אל התחברות פנימית של האדם הבודד המבקש לברך את ה’ “בכל לבבו ובכל נפשו”.

השיעור לזכות שרה בת ליבא.

החומש היומי למוצאי שבת, פרשת יתרו,  כ' שבט ה׳תשפ״ו ( 7 פברואר 2026)

בקטע זה מתואר מעמד הר סיני בעוצמה שאין דומה לה: העם כולו חווה התגלות מוחשית עד כדי “רואים את הקולות”, חוויה שמטלטלת את החושים ומעוררת יראה עמוקה. רש״י מדגיש את שלמות העם בראייה, בשמיעה ובדיבור , כהכנה לקבלת התורה, ואת הנסיגה לאחור מתוך עוצמת הגילוי, עד שמלאכים משיבים אותם למקומם. משה מבהיר שהמעמד אינו להפחדה אלא לנסיון שמרומם את ישראל ומטביע בליבם יראת שמים שתשמור אותם מן החטא. בהמשך מודגשת האמונה הישירה: לא שמיעה מפי אחרים אלא ראייה אישית, יסוד לאמונה שאינה ניתנת לערעור. הציוויים על המזבח מלמדים על פשטות, חיבור לאדמה והתרחקות מכל רמז של עבודה זרה, ואף על רגישות לכבוד ולשלום , עד לפרטי הבנייה והעלייה אליו. מכלל הדברים עולה מסר מרכזי: עבודת ה’ נבנית מיראה, אמת, פשטות וכבוד, ומתוך כך מביאה שלום בין אדם למקום ובין אדם לחברו.

השיעור לזכות שרה בת ליבא.

התניא היומי ליום שישי, פרשת יתרו,  י״ט שבט ה׳תשפ״ו ( 6 פברואר 2026)בקטע זה נלמד כי העיסוק בתורה ובמצוות אינו תלוי רק בזמן הפנוי או במצב רוח טוב, אלא במסירות נפש פנימית לה׳ ובזיכרון תמידי של יחודו. גם אם האדם סוטה לעסוק בדברים בטלים, תשובתו הכנה והחזרה לעבודת ה׳ מכפרת עליו. לכן נקבעה ברכת סלח לנו שלוש פעמים ביום על ביטול תורה. כמו כן, ציווי קריאת שמע פעמיים ביום משמש תזכורת קבועה לכך שכל מצווה ותורה תלויות במסירות נפש זו ,במוכנות תמידית להקריב את הרצונות האישיים למען קיום רצון ה׳, כפי שהודגם בדור המדבר ובדור הכניסה לארץ ישראל. הקטע מחזק את ההבנה שהקביעות בזיכרון ועיסוק בה׳ מאפשרת לאדם להתמודד עם היצר ולהקפיד על כל מצוות התורה.

השיעור לזכות שרה בת ליבא.

בפרקים אלו משורר דוד המלך את תהילתו והודייתו לה׳ על גבורתו ושלטונו על כל הבריאה. הפרקים מלאים תחושות של ביטחון ואמונה בה׳ כמגן ומושיע, המאזין לתפילות ומציל מצרות. ניכרת בהם גם ההערכה ליופי הטבעי ולסדר העולם, לצד קריאה לכל העמים להכיר בכוחו ובקדושתו של הקב״ה. הקטעים מזמינים את האדם להעמיק את האמון בה׳, להכיר בחסדיו, ולהביע תודה על הישועה וההגנה שמופיעים בחיי היום-יום.

השיעור לזכות שרה בת ליבא.

החומש היומי ליום שישי, פרשת יתרו, י״ט שבט ה׳תשפ״ו (6 פברואר 2026)בקטע זה מגיע מעמד הר סיני לשיאו: ירידת השכינה על ההר, שמירת הגבולות בין העם למקום הקדושה, והדגשת הסדר והיראה הנדרשים גם מתוך תשוקה להתקרב אל ה׳. לאחר האזהרות וההכנה, נשמע קול ה׳ עצמו באמירת עשרת הדיברות , יסודות האמונה והמוסר של התורה. הדיברות פותחים בהכרה בה׳ המוציא מעבדות לחירות, ממשיכים בשלילת כל עבודה זרה ושימוש בשם ה׳ לשווא, בקדושת השבת כזכר למעשה בראשית, ובבניית יסודות החיים האנושיים והחברתיים: כיבוד הורים, שמירת חיי אדם, נאמנות, יושר, אמת וטהרת הלב. הפרשה מדגישה שהתורה ניתנה מתוך שילוב של יראה ואהבה, גבול וקרבה, וכי קבלת עול מלכות שמים היא הבסיס לחיים מתוקנים של יחיד וציבור.

השיעור לזכות שרה בת ליבא.

התניא היומי ליום חמישי, פרשת יתרו, י״ח שבט ה׳תשפ״ו ( 5 פברואר 2026)קטע זה מדגיש את כוחה של האהבה המסותרת שבנפש היהודי כמנוע להתגברות מעשית על העצלות והכבדות שמקורן בנפש הבהמית. האדמו״ר הזקן מלמד כי בכוח אהבה זו יכול האדם להתאמץ בגופו ובממונו בעבודת ה׳ , בעמל התורה, בתפילה בכוונה ובגמילות חסדים ,ואף לעשות היפך מרצון היצר. ההשוואה למסירות הנפש שלא להיפרד מאחדות ה׳ אפילו לשעה אחת מבהירה שהמאמץ בעבודה הוא קל ביחס לכך, ויש לקבלו בשמחה כדי לדבוק בה׳ לעד. בהמשך מתבאר שקיום המצוות מגלה את פנימיות רצון העליון ללא הסתר, ובכך מתבטלת תחושת ה״יש״ והנפש מתאחדת באחדות גמורה עם אור אין־סוף. איחוד זה, הנוצר על־ידי תורה ומצוות, הוא נצחי , למעלה מן הזמן ,הן בעולמות העליונים והן בגילוי דבר ה׳ בעולמנו.