מראי מקומות מעמדם ההלכתי של יהודי אתיופיה — חזקת יהדות, ערעור וייחוס1. תלמוד בבלי, קידושין עג ע״ב
2. רמב״ם, הלכות ממרים פרק ג הלכה ג במה דברים אמורים באיש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו לו, והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות לבו, וכופר בתורה שבעל פה תחילה כצדוק ובייתוס וכן כל התועים אחריו. אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם, ונולדו בין הקראים וגדלו אותם על דעתם, הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו, ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות, שהרי הוא כאנוס. ואף על פי ששמע אחר כך שהוא יהודי וראה היהודים ודתם, הרי הוא כאנוס, שהרי גדלוהו על טעותם. כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותם הקראים שטעו; לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה.
3. אלדד הדני ויש לנו קבלה איש מפי איש שאנחנו בני דן היינו בתחילה בארץ ישראל יושבי אהלים, ולא היה בכל שבטי ישראל בעלי מלחמה גבורי חיל כמונו... וכשעמד עליהם ירבעם בן נבט שהחטיא את ישראל ועשה שני עגלי זהב... אמרו לבני דן: קומו והלחמו עם בני יהודה. אמרו לו: בחיי ראש בן אבינו אין אנו עושין מלחמה עם אחינו ולא נשפוך דמם. מיד נטלו בני דן חרבות ורמחים וקשתות ונתנו עצמם למות לילך מארץ ישראל... לסוף נתנו עצה לילך למצרים... כדי לילך לעבור לנהר פישון לארץ כוש.
4. שו״ת רדב״ז, חלק ז סימן ה שאלת ממני אודיעך דעתי במי שקנה עבד חבשי מאותם היהודים הדרים בארץ כוש, איך יתנהג עמו... תשובה: ... זה שקנה העבד החבשי, כיון שנתברר לו שהוא יהודי, אין זה אלא פדיון שבויים, לא קנין עבדים, והמצוה היתה מוטלת על כל ישראל לפדותו כדי שלא יטמע בין העכו״ם. וכ״ש הוא השתא. ואף על גב דאיכא ספק אחרינא, שהרי כל אלו החבשים הדרים בארץ כוש הם הם מתנהגים כדת הקראין שהם צדוק וביתוס, ואין אנו מצווים לא לפדותם ולא להחיותם — מכל מקום מסתברא לי דהני מילי אלו שהם דרים בתוך הרבנים ורואים דברי חכמים ומלעיבים ומלעיגים עליהם... אבל אלו הבאים מארץ כוש הם משבט דן בלי ספק, ומפני שלא היו ביניהם חכמים בעלי קבלה תפסו להם פשטי הכתובים; אבל אם היו מלמדים אותם לא היו פוקרים בדברי רבותינו ז״ל, והוי כתינוק שנשבה לבין העכו״ם... ואפילו אם תמצא לומר שהדבר ספק, מצוה לפדותם. אבל לענין יוחסין אני חושש שמא קידושיהן קידושין וגיטם אינו כתיקון חז״ל, שהרי אינם יודעים כלל בטיב גיטין וקידושין.
5. שו״ת רדב״ז, חלק ד סימן ריט; ועי׳ חלק ז סימן ט עוד יש טעם כללי לכלל הקראין, שהרי ישראל הם וקידושיהן קידושין ואין גיטן כתקנת חז״ל, וכולם פסולי עדות הם מדאורייתא... ומכל מקום מודה אני שאם היו מסכימים כולם לבא לדת חברות ולקבל עליהם קבלת רבותינו ז״ל להיות כמונו, הייתי מתירם לבא בקהל עם הסכמת החכמים, והטעם כי כל קידושיהם בעדים מהם שהם פסולי עדות, וכמו שכונסה כך פוטרה, ואין לחוש לדור הראשון שהיו קידושיהם בעדים כשרים.
6. שו״ת ציץ אליעזר, חלק יב סימן סו למדנו מדברי הרדב״ז כמה הלכתא גבירתא בקשר לאלו הפלשים הגרים בארץ כוש: א) את זהותם הוא קובע כיהודים משבט דן. ב) הנהגתם הוא קובע כקראים... ג) הגם שנותן להם ליהנות מן הספק... אבל לענין יוחסין, הוא קובע שיש לחשוש שמא קידושיהן קידושין וגיטם אינו כתיקון חז״ל, בהיות שאינם יודעין כלל בטיב גיטין וקידושין... ובקריאה בספר ״שבילי עולם״... יוצאים בהרושם כי עדיין לא ברור כלל אם אמנם מוצאם מהיהודים לפי דין תורה, וכי על כל פנים מעורב בתוכם הרבה ממוצא לא יהודי... כל כמה שיתברר אצלנו ביותר שבכלל לא מבני ישראל המה, תפתח לפנינו הדרך ביותר שנוכל לקבלם על ידי גירות כדת וכדין.
7. שו״ת אגרות משה, יורה דעה חלק ד סימן מא הנה כפי בקשתך, באתי בזה לאשר מה שכתבת בשמי לפני כמה שנים אודות ״הפעלאשעס״, שידוע מה שכתוב בשו״ת רדב״ז (חלק שביעי סימן ט), שמשמע שמחזיקם כיהודים. אבל לדינא קשה לסמוך על זה, שלא ברור אם הרדב״ז ידע היטב המציאות אודותם, וגם לא ברור אם עד זמננו לא נשתנה מצבם. אבל לדינא אינם באיסור ממזרות וכעין שהרדב״ז מזכיר שם, שהרי יש בהם כמה וכמה ספיקות.ולגבי יהדותם, נחשב לנו בספק, ויש להצריכם גירות אמיתי קודם שנתירם לבוא בקהל. אבל גם קודם גירותם יש מצוה להצילם משמד ומסכנה כדין כל ישראל, שספק נפשות להקל... ואם נתגיירו כדין... נחשבם ככל יהודי, ויש לעוזרם ולתומכם בכל צרכי חייהם בין בגשמיות ובין ברוחניות... ופשוט שיש לקרבם... ואין לדינא חילוק במה שהם שחורים.
8. שו״ת יביע אומר, חלק ח אבן העזר סימן יא — השגה על הציץ אליעזר ומה שכתב עוד בציץ אליעזר להסתמך על חוקרים שונים שלא ברור כלל שהפלשים הם יהודים לפי דין תורה, ושעל כל פנים מעורבים בהם גרים... תמיהני עליו שבא לדחות עדות גאוני עולם מפני חוקרים אשר דבריהם מהבל ימעטו. והרי הלכה רווחת בידינו בקידושין שאין ערעור בפחות משנים. ואם כן בנידון דידן, שלא היתה כאן עדות ברורה ואי אפשר שתהיה עדות כזאת, לאחר שהרדב״ז והמהריק״ש קבעו במפורש שהם משבט דן בלי ספק — מי הוא זה ואי זה הוא שיוכל לצאת נגד עדה שלמה לפוסלם ולהטיל בהם מום בקדשים, שהרי גדולה חזקה.
9. שו״ת יביע אומר, חלק ח אבן העזר סימן יא — השגה על האגרות משה גם הלום שמעתי שהגאון רבי משה פיינשטיין שליט״א כתב... שאף שהרדב״ז כתב שאין ספק שהפלשים יהודים משבט דן, לדינא קשה לסמוך על זה, כי לא ברור אם הרדב״ז ידע היטב את המציאות אודותם, וגם לא ברור אם עד זמנינו לא נשתנה מצבם... ומה מאד יש לתמוה על דברים אלו, מאחר שידוע לכל גדולתו של הרדב״ז ונחשב לפוסק גדול גם בדורו, דור דעה של מרן הבית יוסף... וגם לאחר דורו של הרדב״ז מוקמינן להו אחזקתייהו, שגדולה חזקה... כשם שנוהגים כן לגבי שאר קהלות שבאו מחוץ לארץ... שמחזיקים אותם כיהודים לכל דבר, ורק בשעת נישואיהם חוקרים ודורשים כמדת האפשר.
10. שו״ת יביע אומר, חלק ח אבן העזר סימן יא — מסקנת ההלכה והנה לאחר חקירה ודרישה מפי זקני העדה וכהניה, מתברר שאין לעדה האתיופית קידושין כלל בנתינה ואמירה כפי שחייבה התורה... במקום הטקס של הנישואין החתן נמצא בין האנשים והכלה בין הנשים, ולא קרב זה אל זה, אך אביו של החתן מכריז בפני הנוכחים ומודיע לאבי הכלה על כריתת ברית הנישואין בין החתן והכלה, ואינו נותן שום דבר, לא הוא ולא החתן, והכהן של העדה אומר פסוקי ברכה באמירה בלבד, ותו לא... נמצא שאין עושים מעשה קידושין באמירה ובנתינה כדת של תורה... ומעתה אין אנו צריכים לדון במה שנסתפק הרדב״ז בקידושי הפלשים הנעשים בעדיהם, אם העדים כשרים או פסולים, דמעיקרא דדינא פירכא שאין כאן קידושין כל עיקר, וממילא אין כל חשש בגירושיהם, מאחר שאינם נשואים על פי הדין...בהא סליקנא ובהא נחיתנא דליכא למיחש לפיסולי חיתון בעדת האתיופים, ומותרים לבוא בקהל ישראל ללא שום גיור אפילו לחומרא. והשי״ת יצילנו משגיאות ומתורתו יראנו נפלאות ויאיר עינינו במאור תוה״ק אמן.
