...צדקת הצדיק נ"א:כל השתדלות האדם בשבירת היצר בתאות נקרא "חן" ו"יופי" לבד, שהוא שקר והבל שאינו קיום לעד, כי היצר מתגבר בכל יום, ואולי מחר לא ינצחנו.רק העיקר לבקש מה' יתברך שיהיה בעזרו, שזהו מבטח נאמן כי גואלו חי.וז"ש (סנהדרין כ, א): "שקר החן" – זה יוסף. [אינו יופי גמור, כמשאז"ל (סוטה לו:) שיצאו טפין, לכן נקרא "שקר"], "והבל היופי" – זה בועז שא' שם גם כן שנתקשה והיה לו תאוה ויצר רק התאמץ נגדו, ולכך היה רק שעה א', אבל "אשה" וגו' – זה פלטי, שהיה הלוך ובכה על מצוה דאזלה מיניה, מה שאין כן יוסף ובועז – ודאי היו רוצים יותר שלא יהיו באותו נסיון, כי הוא נקרא "פלטיאל" – שפלטו כו', זכה לסייעתא דשמיא, ולא מהשתדלותו:

...רובנו חיים בתודעה של "להחזיק את עצמנו". אנחנו מרגישים שאם לרגע אחד נרפה, אם לרגע נפסיק את המאמץ ואת ה"השתדלות", כל היצרים והבעיות יתפרצו החוצה. אנחנו מצליחים לייצר "שינוי קוסמטי", להתנהג יפה, אבל בפנים התחושה היא שזה לא אמיתי. שזה רק כיסוי. שאנחנו והיצר זה אותו דבר, רק הצלחנו לשים מחסום.ר' צדוק לוקח אותנו למסע מעבר ל"שקר החן והבל היופי". הוא מלמד שהתגברות על היצר, עם כמה שהיא יפה ומרשימה, היא עדיין בגדר "שקר". למה? כי היא לא משנה את המהות. זה כמו אדם שמן שמתאפק לא לאכול לעומת אדם רזה שפשוט לא רוצה עוד; או כמו בית מודרני שמעוצב בסגנון "כפרי" לעומת כפריות אמיתית ופשוטה.דברי ר' צדוק נוגעים בשאלות הנוקבות ביותר של עבודת השם:האם אני רק "מציג"? הפער בין ההתנהגות החיצונית ("חן ויופי") לבין מי שאני באמת בפנים. ההבנה שאי אפשר לנצח את היצר לנצח רק בכוח הזרוע וההתאפקות ("אולי מחר לא ינצחנו"). הסוד של "אישה יראת ה'": המעבר ממאבק לטבעיות.החידוש הגדול של ר' צדוק הוא שהפתרון לא נמצא בעוד מאמץ, בעוד טכניקות או ב"מאמן אישי" לנפש. הפתרון דורש תנועה הפוכה לגמרי מהחינוך הרגיל שלנו: תנועה של הרפיה. "לבקש מהשם יתברך שיהיה בעזרו, שזהו מבטח נאמן כי גואלו חי". היכולת להפקיר את עצמנו בידי הקב"ה ולבקש ממנו שינוי מהותי, שינוי טבע, שנהיה באמת נקיים מבפנים, ולא רק "כובשים" מבחוץ....