איך עוברים מלשבור את הכלכלה של משחק אונליין בסוף התיכון לבניית מוח גנרי לרובוטים? ולמה חברה שיוצאת מסטלת׳ שוכרת האנגר בפתח תקווה, מחברת 100 רובוטים לאינטרנט ונותנת לזרים לבקש מהם מה שבא להם?

בפרק 80 של צרות בהייטק אירחנו את גל ניב, ה-CTO והמייסד-שותף של Enigma, שמפתחת מה שהוא קורא לו מוח גנרי לרובוטים — משהו בסגנון ChatGPT לרובוטים, עם שכבת התממשקות שיודעת להידבק כמעט לכל חומרה בלי לאמן אותה למשימה ספציפית. גל הגיע לשם דווקא מהעולם של סייבר: בתור ילד הוא כתב צ'יטים למשחקים, ולקראת סוף התיכון הוא וחברים החזיקו משמרות ב-uptime של 24/7 של reverse engineering מול anti-cheat שהתעדכן כל שבועיים, עד ששברו את הכלכלה של המשחק וחברת הגיימינג עשתה rollback בגללם.

דיברנו על למה גם רובוטיקה קלאסית עדיין לא פתורה — שינוי תאורה, לכלוך, חלון פתוח במפעל, ומצד שני פס ייצור שדורש 100% הצלחה. על ההבדל בין רובוט דמוי אדם למכונה ייעודית, ולמה בעצם העולם בנוי לבני אדם. ועל Robots Online: 100 רובוטים בהאנגר, חוויות של צייר-פנטומימאי, קרב חרבות בין זרועות, לבורנט ונטרול פצצה, ותא שליטה שמנהל את הכל, כולל pit stop לזרועות שקראו לו arm pit stop.

נגענו גם ב-HRI ובממשקים החדשים (voice, סימון על המסך, ג'סטות שהרובוט עושה לכם), ב-worst case של רובוטים עם מוח ולמה גל לא מודאג ממנו, ובזה שכמעט אין רובוטיקה בישראל. ובזקן, שקיבל בערך חצי מהתגובות בטוויטר.

לינקים בתיאור, וממשיכים את הדיון בקבוצה.

דיברנו בפרק הזה הרבה על העתיד הרחוק. בינתיים יש עתיד אחד שכבר רץ ברקע בלי שאתם מסתכלים עליו. הפרק הזה בחסות Cover — פלטפורמה ישראלית שמרכזת את כל הפנסיה, הביטוחים והחסכונות שלכם במקום אחד, מנתחת אותם ב-AI ומראה בדיוק כמה אתם משלמים ואיפה אפשר לשפר. יש שם גם מחשבון ריבית דריבית שממחיש מה ההבדל בין דמי ניהול של 1% ל-0.5% אומר על פני 30 שנה (המספרים לא נעימים), סוכן AI שזמין בוואטסאפ מסביב לשעון ועונה כמו בן אדם ולא כמו סוכן ביטוח, ואם צריך — גם סוכן אנושי עם רישיון פנסיוני. מעל 400,000 ישראלים כבר משתמשים, וזה חינמי לגמרי.

לבדיקה: https://my.coverai.co.il/?im=TZ

בפרק אירחנו את אורי נבון — שף, מסעדן וממייסדי קבוצת מחניודה, עם מסעדות בירושלים, לונדון, ברלין ופריז (וכוכב מישלן ב-Shabour). לא דיברנו על מחניודה ולא על שבור, אלא על איך קבוצה קולינרית הפכה למי שמאכילה את לייטריקס, Wix, Rapyd, NVIDIA ולאחרונה גם את מיקרוסופט.

דיברנו על למה ההייטק היה מהלך של ביטחון כלכלי בענף שהיה שנים ב-blacklist של הבנקים, איך נראה מכרז הסעדה של קורפורייט בינלאומי (רמז: מרגיש כמו כמה סבבי ראיונות), ועל האתגר האמיתי — קהל שבוי מתרגל להכל: "כמה אפשר לאכול סטייק סינטה? די נו, באמת". ומשם להסעדה כ-Employer branding, למגשי הסטייקים שסימנו שמגייסים בכיר, ולתנועה לשני הכיוונים: טבחים שעוברים להייטק בשביל פחות ערבים וסופי שבוע, והייטקיסטים במשבר גיל 40 שרוצים לעמוד על הפס.

בשאלות מהקהל: איך צועקים על טבח במטבח פתוח, איך נראה AI במטבח, ואיך זה להיות ישראלי בפריז בנובמבר 2023.

הפרק הזה בחסות Cover — פלטפורמה ישראלית שמרכזת את כל הפנסיה, הביטוחים והחסכונות שלכם במקום אחד, מנתחת אותם ב-AI ומראה בדיוק כמה אתם משלמים ואיפה אפשר לשפר. יש שם גם מחשבון ריבית דריבית שממחיש מה ההבדל בין דמי ניהול של 1% ל-0.5% אומר על פני 30 שנה (המספרים לא נעימים), סוכן AI שזמין בוואטסאפ ועונה כמו בן אדם ולא כמו סוכן ביטוח, ואם צריך — גם סוכן אנושי עם רישיון פנסיוני. מעל 400,000 ישראלים כבר משתמשים, וזה חינמי לגמרי.

לבדיקה: https://my.coverai.co.il/?im=TZ

"ככל שאתה מרוויח יותר, אתה קורא לשכר שלך בשם אחר" — פרנסה, משכורת, ובסוף Total Compensation. אז כמה באמת מרוויחים בהייטק? גם אנחנו לא בטוחים, וזו בדיוק הנקודה.

פרק מוסף בלי אורחים והפעם על שכר: למה הפרויקט של שאול אמסטרדמסקי, עם כל ההערכה, לא ממש תופס את המורכבות של שכר בהייטק — בונוסים, מניות, ESPP, אופציות ופקטור הריסק שצריך לשים עליהן. דיברנו על שקיפות שכר בתעשייה (levels.fyi, האקסלים הפנימיים בקורפורייטים, הרגולציה בקליפורניה וכמה היא חרטה), ועל ההייטק כמנוע המוביליות החברתית הכי טוב בישראל — כן, גם בלי 8200 ובלי חמש יחידות פיזיקה.

ויש סקופ: סקר שכר 2026 של הקהילה בדרך. עוד לא בנינו אותו, אבל כבר מכרנו אותו — אנשי מרקטינג.

בפינת צרת השבוע צללנו לדיון שהצית את הקבוצה: HR — של החברה או של העובד? מיפינו את התפקידים, את ה-KPIs ואת המקומות שבהם האינטרסים באמת מתנגשים. ומשם לוויכוח סוער: "בחרנו להתקדם עם מועמדים שמתאימים יותר" — האם מגיע למועמדים פידבק אמיתי? אחד מאיתנו טוען שפידבק גרוע מזיק יותר מהיעדר פידבק (ושבכלל "אני לא חייב לכם כלום"), והשני שאם אתה לא יודע לתת פידבק מדויק — תהליך הגיוס שלך גרוע. לא הסכמנו, וזה בסדר.

הלינק לפוסט ולדיון בקבוצה: https://www.facebook.com/groups/hitechproblems/posts/2657015801367459

ותבקשו פידבק, מקסימום תקבלו.

מה ההבדל בין ברנד לפרפורמנס, מה זה בכלל "קריאייטיב" (רמז: פיצוח), ואיך בונים כנס של 1,200 איש בלי שום גוף מאחוריך — במדינה שבה חצי שנת עבודה יכולה להימחק בהתראה של אזעקה אחת? בפרק הזה אירחנו את רועי נער, איש שיווק (או מרקטיר, תלוי את מי שואלים) שמאחוריו הקהילה הגדולה בישראל לאנשי שיווק בהייטק — Growth Marketing Pros. רועי היה VP Marketing באוריבי שנרכשה על ידי לינקדאין ופתחה את המשרד שלה בישראל, וכיום הוא יועץ ו-Fractional CMO. דיברנו על איך בונים קהילה מאפס — מהימים של לבקש מחברים לכתוב פוסטים כדי להתניע את האלגוריתם, דרך המעבר מפייסבוק לוואטסאפ, ועד תתי-הקהילות והמתח המתמיד בין כמות לאיכות. רועי סיפר איך מיט-אפ רבעוני הפך ל-Creatives & Conversions — כנס של 1,200 איש שהוא הרים כמעט לבד, חצי שנת עבודה שכמעט נמחקה במלחמת איראן. פתחנו גם מילון מונחים למי שרגיל שההיבריש פה הוא קוד ואינפרה: פרפורמנס, דימנד ג'ן, ולמה הישראלים הם אנשי הפרפורמנס הכי אובססיביים בעולם. בחלק השאלות מהקהל נגענו בכאב האמיתי: איך מוצאים עבודה בשיווק בשוק שבו על כל משרה מוגשות מאות מועמדויות, למה פרסונל ברנד כבר לא אופציונלי (ולמה בעברית ולא באנגלית), האם לצאת לעצמאות, והאם באמת "אף אחד כבר לא בפייסבוק" — הדאטה אומרת אחרת.

Growth Marketing Pros: https://growth-marketing-pros.com/ הלינק לפוסט של שי וינינגר שדובר עליו בפרק: https://x.com/shai_wininger/status/2074235284963611100/photo/1

יום אחד אתה יושב במשרד ושותה אספרסו, ולמחרת אתה על מדים בלבנון תחת אש. ואז חוזרים למשרד. ופתאום הבאג בפרודקשן, והדיב שצריך ליישר מרגישים כמו שטויות, וכל המורכבויות של ניהול זמן, estimation ובכלל החיים מציפות מכל כיוון.

במוסף השבוע של "צרות בהייטק":

גם לפטר זה גם חרא: איך מנסחים מכתב פיטורים, מה עובר על העובדים שנשארים בחברה, ולמה יש מי שדווקא מקווים להיכלל ברשימות הקיצוצים?

השקר של "ימי חופש ללא הגבלה": למה המודל הזה גורם לעובדים לקחת פחות חופש ואיך הוא משפיע לרעה על פדיון הימים והפיצויים בעת עזיבה?

מי בכלל צריך ימי כיף: הציניות ברשת סביב אירועי חברה, הקושי הארגוני לרצות את כולם והאם יש פורמט גיבוש שבאמת עובד?

סיכום יוני 2026: מבט קצר על גל הגיוסים והאקזיטים המשוגע של החודש האחרון. לינק לפוסט של nir shein

האזנה נעימה! 

הפעם בפודקאסט "צרות בהייטק", אנחנו מארחים את נוחם אוחנה, המייסד והמנכ"ל של "מידרג". בשיחה פתוחה ומרתקת, נוחם לוקח אותנו אל מאחורי הקלעים של אחד המותגים המוכרים בישראל ומסביר איך חברה שנולדה בעולם הישן של בעלי המקצוע, הופכת לחברת AI-First ומפתחת סוכנים אוטונומיים.

על מה דיברנו בפרק?

הסוכן "לוטם": איך מדרג רותמת בינה מלאכותית כדי לפתור בעיות אמיתיות של לקוחות, כולל סוכני וואטסאפ וסוכנים קוליים שנבנו in-house.

האם מידרג זה הייטק? האתגרים הטכנולוגיים הייחודיים של החברה, ניהול צוותי פיתוח, ולמה נוחם מאמין שצוות ה-HR הבא של החברה ינהל בכלל סוכני AI (צוות AR).

מדדי הצלחה (Metrics): איך מודדים שביעות רצון של 99% ואיך נלחמים במניפולציות של חוות דעת.

המודל העסקי: השקיפות המלאה של מדרג והסירוב העקבי של נוחם להצעות רכישה כדי לשמור על ה-DNA של החברה.

פרויקט "שעה טובה": מיזם ההתנדבות המרגש של מדרג שמשדך בין בעלי מקצוע לניצולי שואה ונזקקים.

האזנה נעימה! 

בפרק אירחנו את אפרת ארן המוכרת בעיקר כ @aranefrat בטוויטר לשיחה על דטה, דייטינג, ספרות וכמובן AI. 

אחרי כמעט 3 שנים, ובתקופה של המון צרות בהייטק, אנחנו חוזרים להקליט את הפודקאסט! זה לקח קצת זמן אבל בדרך היו כמה מלחמות, מהפכות AI, פיטורים, אקזיטים וטירוף כללי. 

על הדרך גם נהיינו בני 40 ופתאום יש סביבנו המון הייטקיסטים ותיקים, וצצה תופעה חדשה:  אנשים שעברו מלהיות חיות קורפ שנלחמות על קידום לאנשים שרק רוצים לנח רגע ולעשות משהו אחר, החל מלעבור לעצמאות ועד שינוי קריירה מלא. גם אנחנו. אז חפרנו קצת על זה.

מוזמנים לשאול שאלות, לכתוב דעות או סתם להציע מרואיינים ונושאים לפרקים הבאים בקבוצת הפייסבוק שלנו - צרות בהייטק. האזנה נעימה!