צרות בהייטק

מה עושים כשבונים תוכנה למחשב שעוד לא באמת קיים, ובשלוש השנים הראשונות אף אחד לא צריך את המוצר שלכם?

אירחנו את ניר מינרבי, co-founder ומנכ״ל Classiq, רגע אחרי שאינטל הודיעה שהיא רוכשת את החברה. ניר הקים אותה לפני שש שנים עם אמיר נווה, חבר כבר עשרים שנה, ועם אבא שלו, יהודה נווה, שהקים את המחשוב הקוונטי של IBM בישראל.

ניר הסביר למה מחשב קוונטי הוא בעצם חייזר, למה מחשב על בגודל של הירח לא יספיק לבעיות הכי מעניינות, ומה רולס רויס ובנקים כמו HSBC מחפשים בו עוד לפני שהוא נותן ערך מסחרי. דיברנו על איך שורדים ארבע שנים בתחום שלא היה בו M&A אחד או הנפקה אחת, עם runway של שנתיים וחצי, על לשמור עסקה כזאת בסוד, ועל השאלה למה חברה ישראלית לא ״עוברת לחו״ל״, שאלה שניר ממש לא אוהב.

הפרק הוקלט באולפן החדש של F2 Venture Capital.

0:00 הוק

0:54 פתיחה

1:29 מה זה בכלל מחשב קוונטי

4:18 מחשב בגודל הירח

7:40 שבירת הצפנות והסייבר

8:26 מה Classiq בונה

10:16 איפה המחשב הקוונטי קיים היום

11:26 לכתוב קוד למחשב קוונטי

14:50 רולס רויס, בנקים ותרופות

17:58 איך ייראה השוק הקוונטי

20:20 קוונטים מול GPU

23:41 למה אנחנו עוד לא שם

26:34 להקים חברה לחומרה שעוד לא קיימת

29:38 מוצר שאף אחד לא צריך

32:35 העסקה עם אינטל

35:03 הרגע אחרי ההודעה

36:54 מפיזיקה לניהול

39:22 שאלות מהקהל: אבא ובן כשותפים

40:46 הקורס שהכי תרם

41:20 מה Classiq מגייסת

42:47 איך נכנסים לתחום

43:58 למה לא לעבור לחו״ל

אפשר בכלל לנהל מדינה כמו סטארטאפ, עם KPI-ים, איטרציות קצרות ו-Design partners?

פחות משבוע לפני הבחירות אירחנו את נפתלי בנט, ראש הממשלה היחיד שהיה הייטקיסט, יזם ומנכ"ל. הבטחנו לא לשאול על סקרים וקואליציות.

דיברנו על הפיזיקה של הפוליטיקה מול הפיזיקה של הביזנס, ועל בריחת מוחות, שלדבריו היא אחד האיומים הגדולים על קיום המדינה. על 102, על איך מעמד ישראל בעולם מקשה על ההייטק לעבוד ועל BDS שקט, שבו פשוט לא מנצחים במכרז ואף אחד לא אומר למה. על AI בממשלה ועל defense tech, ולמה הוא רוצה ממשרד הביטחון מוצרים גם במאתיים דולר ולא בחמישים מיליון. ודיברנו על מדדים, הרבה מדדים, עד ה-North Star Metric של מדינת ישראל. וקצת על עצמנו, שני ילדים מצפת שהגיעו להייטק, ואיך נעשה את זה הרבה יותר נפוץ.

בסוף ביקשנו ממנו להסביר למה להצביע לו, כאילו הוא מגייס סבב.

מה אם תקציב ההסעדה שלכם היה עובד כמו שאתם רגילים להזמין אוכל, בלי להקריא קודים בקופה ובלי לחשב מי חייב למי בביט?

אירחנו את דור גביזון, אחד מחמשת המייסדים של וולט ישראל ב-2018, ומי שמוביל היום את Wolt Benefits, ״חברה בתוך חברה״ בתוך וולט.

דור סיפר איך צוות שפוטר במייל מחברת אופניים סינית הפך לצוות שהקים את וולט בישראל, ואיך הכל התחיל מקורקינט, טור דה תל אביב ופנדה פיתה. משם עברנו ל-Benefits: תשלום ב-tap to pay גם בעסקים שלא עובדים עם וולט, שוברים לביימי ולסופר, משלוחים בלי דמי משלוח, הזמנות קבוצתיות עם 10% הנחה ופיצול חשבון אוטומטי, ומוקד שירות ייעודי. גם הצד של ה-HR קיבל מקום: אונבורדינג ואוףבורדינג בקליק ואינטגרציה למערכות HR, או במילים של הלקוחות, ״קניתם לי זמן בחזרה״. ובדרך הצענו סטיקר רשמי ל-Head of Wolt של כל משרד.

הפרק בשיתוף Wolt Benefits.

נביוס התחילה בישראל כענן גנרי עם 40 עובדים שלא ממש הצליח. כמה שנים ומעבר אחד ל-GPU אחר כך, היא מגדירה את עצמה hyperscaler of AI.

אירחנו את עידו, Technical Partner Solution Manager גלובלי בנביוס, שגם הוביל את המכרז של רשות החדשנות.

דיברנו על מה זה בכלל דאטה סנטר של GPU (ארון אחד מושך 55 קילוואט), איך מקימים אחד עם 4,200 GPU במודיעין תוך חמישה חודשים, ולמה חברות ענק קונות קרקע ריקה רק כי היא ליד הגריד. עידו פירק את המכרז: אלף GPU משוריינים לסטארטאפים ולאקדמיה בישראל, כשהערך האמיתי הוא לא ה-30% הנחה אלא עצם השריון. דיברנו גם על המעבר של חברות מהמודלים הסגורים ל-open source (״כל העולם משתמש באנתרופיק״), ושאלנו את מה שכולם שואלים: מה קורה לחברה שבונה בלי לחכות ללקוחות ביום שהביקוש ל-GPU יתקרר.

כנסו עכשיו ומלאו את הסקר >> https://htproblems.co.il

כמה באמת מרוויחים בהייטק? לפני ארבע שנים שאלנו, אלפים ענו, והמספרים שימשו אנשים בשיחות שכר אמיתיות. מאז היה ChatGPT, היו פיטורים, מניות התפוצצו והתרסקו, ונולדו תפקידים כמו FDE ו-GTM Engineer. הגיע הזמן לשאול שוב. לכו למלא! >> ⁠htproblems.co.il⁠

פרק מוסף בלי אורחים, והפעם על סקר השכר והתנאים תשפ״ז שיוצא לאוויר עם הפרק. הפעם לא רק ברוטו: בונוסים, אופציות ו-RSU, תן ביס וסיבוס (ב-2022 רוב האנשים היו בין 40 ל-49 ש״ח ליום — כמה זה היום?), ימי חופש, כמה ימים מהבית, ומה AI עושה לעבודה שלכם. 8 דקות, אנונימי לחלוטין, בלי מייל ובלי IP, ואחרי החגים — מחשבון שכר ותנאים פתוח לכולם.

חוץ מזה: ערן נתן ל-Instinct את הג׳ימייל, ארבל עדיין לא, ופתחנו סוגריים על למה הממשק מנצח את המודל. ובסוף, 20 סטארטאפים ישראליים שמגנים על סוכני AI, ולמה זה בכלל לא מפתיע.

לכו למלא את הסקר! >> htproblems.co.il

מה עושים עם 28,000 בוגרים שהצבא כבר סינן בשבילך, ולמה תוכנית של עמותת 8200 בירושלים נסגרה דווקא בגלל השם 8200?

בפרק 87 של צרות בהייטק אירחנו את יוליה בסן, מנכ"לית עמותת בוגרי ובוגרות 8200 מדצמבר האחרון, מהנדסת כימית מהטכניון שעזבה 11 שנה בקורפורייט אמריקאי בשביל עמותה. הגיעה ישר אחרי הכנס השנתי: הבטיחו 1,200 והגיעו 1,400 (1,436, אם מנהלת השיווק שלה שואלת).

ארבל פתח בביקורת: 8200 זה חבר מביא חבר, אז למה צריך עוד עמותה? יוליה ענתה שקהילה היא הכוח הכי חזק שיש, שהיא עצמה לא דיברה עם אף אחד מהשירות עד שהתחילה לעבוד שם, ושחצי מהעשייה בכלל לא פונה לבוגרים: TechLift בפריפריה עם 60–80% גיוס ליחידות טכנולוגיות, Woman2Woman עם 1,000 מועמדות ו-60 מתקבלות. ארבל, מצפת, טוען שיחידה כזאת היא הדרך הכי טובה לקפוץ עשירונים בישראל, ושהתחושה של "אין לי סיכוי" היא מה שמפחיד אותו באמת. וגם: נטוורקינג למי שעומד בצד עם דרינק, ומתי מסיבת הרווקים הבאה.

לינק להרשמה לעמותה בתיאור, וההמשך בקבוצה.

למה דווקא עכשיו, כשנכנס יותר כסף להייטק, מגייסים פחות אנשים, מה עושים בחודשיים הראשונים אחרי פיטורים, ולמה סטורי על ריאיון עבודה יכול לשרוף לכם משרה לפני שבכלל הציעו אותה?

בפרק 86 של צרות בהייטק אירחנו את ליאורה גולומב, יוצרת תוכן בתחומי הקריירה שנמצאת באקוסיסטם יותר מעשר שנים: מה-Community Managers הראשונות ב-Wix (בלי קשרים, ישר מהמגזר החברתי), דרך eBay ו-ZipRecruiter, ועד מי שהביאה את Fuckup Nights לישראל ומנהלת את ה"שידרוגיה" (500 איש). ליאורה באה כי כולם עושים דיסים על השוק ורצתה גם להרים, אז דיברנו על למה חצי מיליארד דולר גיוסים בחודש לא מתורגם למשרות, ועל ה"אחד-קרן" שכל חברה מחפשת עכשיו במקום שלושה אנשים. ליאורה סיפרה לראשונה בפומבי על הפיטורים שלה מ-ZipRecruiter ועל החודשיים בבית, ונתנה צ'קליסט: הודעת וואטסאפ לעשרה אנשים מהמעגל השני, קפה בלי אג'נדה, ולמה לא לשלם למי שמבטיח למצוא לכם עבודה. ולא הסכמנו על קורות חיים: ערן קורא כל אחד לעומק ומסנן 40%, ליאורה אומרת שמגייסות נותנות להם פחות מעשר שניות.

הבלוג של ליאורה

הייתה לנו חצי שעת אולפן פנויה אז אמרנו שנדבר על הפוסט הויראלי של השבוע בקהילה.

פרק מוסף בלי אורחים, והפעם על הפוסט האנונימי שהסעיר את הקבוצה: היברידי בישראל הוא בלוף, "יום בשבוע מהבית" לא נחשב, ומי שמשלם הם הורים, הפריפריה, ואשדוד, "כולה 40 קילומטר מתל אביב".

הרימוט נכפה עלינו בקורונה, הפך להטבה בשוק של מועמדים, ועכשיו, בשוק של מעסיקים, לוקחים אותו בחזרה. ארבל כעובד לא ייקח עבודה בלי אפשרות לעבוד מהבית, אבל תפוקה-wise לא תצליחו לשכנע אותו: "אפשר שאלה שנייה?" במשרד הופך לרבע שעה בזום, וזה פוגע קודם כל בג'וניורים. ערן, אחרי שנים של נסיעות מזיכרון לירושלים, דווקא מסכים. שתי טענות שנכונות בו-זמנית: היברידי מכניס יותר אנשים לשוק העבודה, וגם לא מגביר תפוקה. ומסקר השכר שלנו: מי שעובד מחוץ לתל אביב, הרצליה וחיפה מרוויח עשרות אחוזים פחות. ואם אין רימוט, אז כשאתם בבית, אתם בבית. וגם: כנס 8200 הערב, וארבל לא בטוח למה הוא הולך.

איך זה לעבוד בחברה שמפגינים מול כל משרד שלה בעולם (חוץ מבישראל), שהמנכ״ל שלה פתח מסלול גיוס לסטודנטים בלי תואר בתגובה להפגנות באוניברסיטאות, ושהמניה שלה עשתה 500% בשנתיים?

בפרק 84 של צרות בהייטק אירחנו את איילת גילן-סגל, שמנהלת את פלנטיר ישראל — לא מנכ״לית, כי ״מנכ״ל יש רק אחד וזה אלכס קארפ״. דיברנו על החברה שכולם שמעו עליה ומעטים באמת מכירים: 4,000 עובדים בכל העולם (בערך כמו Wix), סניף ישראלי שקיים מ-2014, וקרן ההשקעות של ה-CIA שנתנה את הצ׳ק הראשון. איילת פתחה את התרבות הפנימית — בלי טייטלים, בלי סולם קידום, אימפקט במקום ניהול אנשים — ואת מודל ה-FDE שבו עובדים ארבעה ימים בשבוע אצל הלקוח. דיברנו על איך משמרים מוטיבציה כשהעובדים יושבים על New car money ואולי Life changing money, ומה עונים לשאלה למה צריך אתכם כשיש 8200. וגם על השבעה באוקטובר, שהיה טרגדיה לאומית — ובשבילה, כמי שנכנסה לתפקיד עם יעדים צנועים, שינה את הכל.

כמו תמיד - הדיון ממשיך בקבוצת הפייסבוק שלנו.