צו ירושה / שרי שביט
מתוך: כאב מרחקים הוצאת מוסד ביאליק

אַל תִּקְחִי מְאַהֵב 
אַל תֹּאכְלִי יוֹגוּרְט שֶׁפַּג תָּקְפּוֹ. 
אַל תִּבְכִּי לַיְלָה שָׁלֵם. עִצְרִי תָּמִיד 
בַּחֲצוֹת. אַל תִּטְרְקִי דְּלָתוֹת. אַל תְּקַמְּצִי 

בִּפְרָחִים. הַקְפִּידִי עַל כַּלְכָּלָה נְבוֹנָה. שִׁכְחִי 
אֶת הַיַּלְדוּת שֶׁלָּךְ. סִלְחִי לַמּוֹרָה שֶׁקָּרְאָה לְךָ פּוֹזֶלֶת, לַשְּׁכֵנָה 
שֶׁשָּׁלְחָה אֶת בַּעְלָהּ לְהַחֲלִיף אֶת סִיפוֹן הַכִּיּוֹר כְּשֶׁהָיִית לְבַד בַּבַּיִת 
בְּכֻתֹּנֶת. לַגֶּשֶׁם שֶׁתָּפַס אוֹתָךְ עַל מִדְרָכָה, הַשְׁאִירִי אוֹר קָטָן בָּאַמְבַּטְיָה. 
זַהִי אֶת גּוּפֵךְ מִתְכַּוֵּץ בַּמִּטָּה. שִׁמְרִי עַל עַצְמֵךְ. אַל תִּהְיִי 
חוֹלָה. נַסִּי לֹא לְהִסְתּוֹבֵב עִם הַגּוּשׁ בֶּחָזֶה אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת 
לָשֵׂאת אֶת הָאֵבֶל הַזֶּה. בְּרֶגַע אֶחָד 
אַתְּ יְכוֹלָה לָקוּם –

כְּשֶׁאַתְּ הָאִשָּׁה הַיְחִידָה בַּחֶדֶר 
לִבְשִׁי סְוֵדֶר לָבָן 
וּמִצְאִי לָךְ כִּסֵּא. אַל תְּחַכִּי 
שֶׁיִּנְקְבוּ בִּשְׁמֵךְ. פִּתְחִי אֶת הַפֶּה.