בפרק 4 דיברנו עם ציפי לזר-שואף על ״שכחה קולקטיבית״ בתחום הידע שמתפתח במהירות הגדולה ביותר מבין תחומי המדע.

״במקום שבו שולט נרטיב הקידמה״, כמו שציפי כותבת, ״אותו עסק אינטנסיבי שעוסק בחיים ומוות, מחייב פיתוח אינסופי ומואץ של ידע וטכנולוגיות חדשות, ... יש יסוד סביר להניח שכל מה שלא עומד בקריטריונים ייזנח ויישכח מהר מאוד. תהליכי השכחה המואצים הופכים את ההתחקות אחריהם למשימה מחקרית ברת ביצוע, כאשר בתוך מספר שנים ספורות שדה רפואי שלם עשוי לשכוח פרקטיקה״.