הטכנו-לוגים

בשיחה מרתקת עם ד"ר אורי וינהבר, שותף ומנהל קרנות הון-סיכון, ובוגר של התוכנית שלנו, דיברנו על:

* אחריות וטכנולוגיה

* זיהוי טרנדים וקבלת החלטות

* מקור שם הספר טכנו.אנושי 

* האנשת טכנולוגיות

* מתי ראוי להפסיק לפתח טכנולוגיות?

* טכנולוגיה כמנוע צמיחה כלכלי

* הדילמות שקוקיז מציגות למשתמש

* נוחות מול פרטיות

* המלצות, מדרוג, וידע על המשתמשים

* טכנולוגיות כפתרונות לבעיות שגרמו טכנולוגיות

* מודל עסקי, רגולציה, ופתרון בעיות

* טיכון עולם

* שותפות האנושות בפיתוח טכנולוגיות

פרופ' ענת בן-דוד היא חוקרת אינטרנט ורשתות חברתיות במחלקה לסוציולוגיה,למדע המדינה ולתקשורת, האוניברסיטה הפתוחה. ענת השלימה את עבודת הדוקטורט שלה במסגרת התכנית שלנו. בפרק הזה, ענת חזרה אלינו עם תובנות על האינטרנט, מדינת הלאום, וגם על תוכנית הלימודים.

דיברנו על הנושאים הבאים:

* האם רשתות מבוזרות מאתגרות את יחסי הכוח?

* מה קרה לפוטנציאל הגדול של רשת האינטרנט לדמוקרטיזציה?

* איך פרוייקט מיפוי הידע באינטרנט נעצר בפרסונליזציה, ואיך זה קשור למציאות משותפת ולברונו לאטור?

* האם מה שמחולל את תיבות התהודה הם האלגוריתמים ממליצים או משתמשי הקצה שבוחרים את התכנים?

* אילו פלטפורמות מנגישות מידע לחוקרים ואילו לא?

* על דאתאיזם והדטא, והאם דאטה קודם לעובדה?

* מה מקום התיאוריה אם ביג דאטה מספק ניבויים?

* בינה מלאכותית ותהליכים דמוקרטיים

* קורונה, נתונים, ותפיסות של אזרחות

* מעכב אזרחים, פרטיות, והשפעה על אנשים

* ההתפקחות מרעיון של שיוויוניות ברשת מבוזרת

* פלטפורמות טכנולוגיות, ורעיונות אוטופיים לאינטרנט עם אתרים מכוערים

* מה כל כך מיוחד בתוכנית הלימודים של מדע, טכנולוגיה וחברה?

בין היתר, דיברנו על:

* פייק ניוז, הטלת ספק, ואמון בטכנולוגיות

* מערכון של חנוך לוין על כדור-הארץ השטוח, והקשר לספקנות 

* האם המדע הוא אחיד או שמדובר באוסף של תחומי ידע שונים?

* דוגמאות מהכשלים בתיכנון מטוסים - ואיך הם משפיעים על אמון וסמכות

* איך אמון קשור לאפיון של מדע מודרני ולמחויבות מוסרית?

* המושג 'אובייקטיביות' (של גליסון ודסטון)

* היחסים המורכבים שבין דת ומדע

* הקומדיה של טרי ביסון על החייזרים שלא רוצים לתקשר איתנו

* איך מנצלים את חוסר היציבות של הנורמות בטוויטר בשביל לעקוף את מנגנוני הסינון של התקשורת המסורתית?

* 'מלחמת העולמות' של ג'ורג' וולס, והדמיון בין טוויטר לרדיו

* תכנים רעילים, ורגולציה על תוכן מול היכולת לגרום לאנשים לחשוב פעמיים לפני שיתוף

ריק. מורטי. תרבות. מדע. וטכנולוגיה.

בעקבות פרסום ספרו של ד"ר עידו הרטוגזון בנושא הפסיכדליה, שוחחנו איתו על:  

* Set and Settings

* חוויות, מציאות, ו״אמת״ .

* המקום של STS במחקר בספר.

* תורת ה-STS בתוכנית עוברת מאבות לבנים. 

* איך חוגגים סגירת מעגל של 10 שנים בזמני קורונה.

דיברנו על על טכנולוגיות, פוסט-אנושיות, והמדיה הפופולארית החדשה יחסית: פודקאסטים.

בין השאר דיברנו על היבטים שליליים וחיוביים של שיחות הזום וכיצד הן משנות נורמות אישיות וחברתיות, על סוגים שונים של פוסט אנושיות ואיך הן באות לביטוי בדת ובטכנולוגיה. 

 

 

ציוני זמן:

- שינויי דעה והפריבילגיה שיש להיסטוריונים אבל אין לחוקרי תרבות (2:40)

- השימוש הגובר בזום ומה זום עושה לנו כחברה? (6:30)

- משמעת עצמית כחלופה לנורמות של המפגש החברתי (9:00) 

- ההבדל בין לראות פנים במציאות לבין לצפייה בהן באמצעות המסך (14:30)

- התכת דיסציפלינות בשביל להבין מה קורה (26:00)

- הדמיון שבין התרבות הדיגיטלית לבין ימי הביניים, והדמיון שבין אלגוריתמים למלאכים (33:00)

- פוסט אנושיות כהתלת ספק בתרבות "מותר האדם" (37:00) 

- פוסט אנושיות טראנס-הומניסטית של שחרור האדם מהתלות בביולוגיה (38:30)

- הפודקאסט החדש של כרמל: המצב הפוסט אנושי (42:00)

- המוטיבציה לבחור במדיה של הפודקאסט ולא רק בבלוג או מאמר אקדמי (44:00)

- תפקידיהם של סופרי מדע הבדיוני, ריבוי הדיסטופיות ומיעוט האוטופיות (46:00)

בפרק 10 צללנו אל תוך טקטט של בורחס, על יצירת שפה. רונן וודלינגר, איש תקשורת, פילוסוף ומומחה בכתבי בורחס, שימש כמדריך הצלילה שלנו.

הכרנו כמה זוויות ספרותיות של בורחס ולמדנו על כמה מהדיונים המכוננים בפילוסופיה של הלשון. ומשם שאלנו את השאלות העמוקות של בורחס - מהן הקטגוריות של השפה, ואיך הן קשורות אל סתרי התוכנית האלוהית של הייקום?

בשיחה דיברנו על :

ההתייחסות של בורחס אל עולם הקבלה (12:00)

ויכוח עתיק היומין האם המילים שרירותיות או שהן קשורות למציאות? (13:20)

מושג ההצדקה והפרוייקט של בורחס לגבי הנחות הייסוד של בני-האדם (16:40)

מטאפורות של המחשבה (18:10)

מה אפשר ללמוד מאיך שילדים קטנים מדברים, ומה הקשר לכפר-סבא ולרעננה? (23:30)

ערכים בפייק-אינציקלופדיה סינית (27:00)

האם אפשר לקשר את ניסיות בניית השפה של בורחס לביג דאטה באמצעות קטגוריות של השפה? (32:00)

הדימוי של קטגוריות לשון לפרדיגמות מדעיות (42:00)

והשהייה וולנטרית של הספק (50:00)

בפרק הזה ניסינו להבין איך אלגוריתמים קשורים לפמיניזם. האם מדע נתונים מיועד למתמטיקאים בלבד? איך מבינים עד כמה אלגוריתמים מוטים? מה אפשר לעשות כנגד ההטיות?

בין היתר, דיברנו על:

הסתרת בעיות באמצעות מידע

מושג הטכנו-שוביניזם

אשמה ואחריות

טכנולוגיות לזיהוי פנים

חשיפת מבני כוח

ועל הפריבילגיה שיש לחושפי ההטיות

בפרק 8 דיברנו על ההיסטוריה של הסוסיתא, אבל זה היה רק סיפור כיסוי. הבנו כמה וכמה דברים על הגאווה הישראלית, איך אובייקטים מגדירים זהות לאומית, ובעיקר איך מתקבעים סיפורים בתודעה הציבורית.

איך הפכה הסוסיתא לסמל גאווה לאומי למרות שהיו עוד מכוניות ישראליות? איך הגיעה הסוסיתא לחולצות, הצגות, ואפילו למעמד שכותבים עליה עבודת דוקטורט? איך אפשר לנתח את הסוסיתא כאובייקט חברתי, ומהו דמיון סוציו-טכני?

דיברנו על המון נושאים, ביניהם:

-מהי המכונית הראשונה שיוצרה בישראל (רמז: לא סוסיתא)?

-המעבר מחקלאות לתעשיה במדינת ישראל

-גאונות יהודית, אור לגויים, ואתוס ציוני

-עיירות פיתוח, והמתח שבין קפטיליזם וסוציאליזם בראשית המדינה

-איך קיבלה הסוסיתא את שמה?

-איך חשבו עליה לראשונה, ומה הקשר לטבק וטוק-טוק?

-מחקר אמפירי, פיברגלס וגמל רעב

-אובייקטים ישראליים אחרים, כמו מטוס הלביא והטפטפות

-למה הגיעו סוסיתות רקובות ומפורקות במשלוח לארה"ב?

-שלושה יוצאי סיירות בראלי באפריקה, התחרות עם המכונית המצרית "רעמסס", והסרט "מבצע סוסיתא"

בפרק הזה הפכנו להרבה יותר חכמים בכל מה שקשור לאושר. דיברנו על כלכלה, ממשלות, מדעים, ובעיקר על אושר. הפוקוס לא היה על איך מודדים אושר, אלא למה בכלל מודדים אותו.

איך מגיעים לחקור את האושר? האם אושר הפך להיות המשרת הנאמן של הפרודקטיביות?

בין היתר, דיברנו על:

ניו-אייג', תאגידים, ומדידה אמפירית

תנועת Beyond GDP

יצירת מדע חדש

חוסר שיוויון

חינוך לחוסן נפשי

נאו-ליברליזם

מיטביות (well being)

כלכלה, בריאות, וקורונה