דר' רנארד גלוזמן הוא סקיפר, חוקר משחקי מחשב והיסטוריון ימי העומד לקראת פרסום ספרו Venitian Shipping על הספנות הונציאנית בתקופת הרנסנס

בחלק הראשון של הפרק דיברנו עם נופר לופו וגיא בלזם על הקשר שבין המדעי לפוליטי, בין הסובייקטיבי לאובייקטיבי, בין נתונים לאינטרסים ועוד. 

בחלק השני עידו גרם לי לחשוב טוב יותר על משהו שהיה נדמה מובן מאליו: החמקמקות של הקורונה.

בפרק 4 דיברנו עם ציפי לזר-שואף על ״שכחה קולקטיבית״ בתחום הידע שמתפתח במהירות הגדולה ביותר מבין תחומי המדע.

״במקום שבו שולט נרטיב הקידמה״, כמו שציפי כותבת, ״אותו עסק אינטנסיבי שעוסק בחיים ומוות, מחייב פיתוח אינסופי ומואץ של ידע וטכנולוגיות חדשות, ... יש יסוד סביר להניח שכל מה שלא עומד בקריטריונים ייזנח ויישכח מהר מאוד. תהליכי השכחה המואצים הופכים את ההתחקות אחריהם למשימה מחקרית ברת ביצוע, כאשר בתוך מספר שנים ספורות שדה רפואי שלם עשוי לשכוח פרקטיקה״.

בפרק השלישי אירחנו את יהב ארז ודיברנו על ״מרחבים בטוחים״בפסטיבלים ומסיבות טבע, על הכוח הטיפולי של המתנדבים בהם, ועל ההקשרים הרחבים והיתרונות שאפשר למצוא בסמים פסכידליים.

בפרק השני אירחנו את ד״ר עומר קינן שדיבר על סוג הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו ברשתות החברתיות, ולמה אנחנו מספרים לעצמנו דווקא סיפורים מהסוג הזה.

בהמשך, דיברנו על הקשר שבין סגנונות עיצוב אורבניים והיחסים החברתיים שהם מכוננים בערים שונות, בתקופות שונות.

ובסוף הפרק, היו לנו בשורות טובות. דיברנו על האנזים החדש שמסוגל לפרק פלסטיק בשעות בודדות, ואולי לחסוך מאיתנו את ההתמודדות עם אחת מהסכנות הכי גדולות שהיו לנו לפני ימי הקורונה.

ד״ר עידו הרטוגזון מסביר איך אפשר להבין את הקורונה כמדיום טכנולוגי.

היזם אבידן שפירא מדבר על הפיתוחים האחרונים בתחום המציאות המדומה, והאם הקורונה האיצה את תהליך האימוץ של הטכנולוגיות החדשות

החלק השלישי הוקדש להמלצות מסקרנות במיוחד על יצירות מדע בדיוני (ספר, סרט, וסדרה).

בפרק הבא, שיעלה לאוויר ביום שישי הקרוב, יתארח ד״ר עומר קינן שידבר על האופן שבו הרשתות החברתיות מבנות את החוויה שלנו בתקופה הנוכחית.

 

נשמח לשמוע הערות, ביקורות והצעות לשיפור.

חג שמח

 

הפודקאסט החדש של התוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן

מנחים: ד״ר עידו הרטוגזון, אדיר ונונו