ציונות באי נחת

לאה גולדברג כתבה את ״דירה להשכיר״ ואת ״משירי ארץ אהבתי״, אבל תמיד הייתה פה וגם שם. היא הייתה מהמשוררות החשובות של התרבות העברית החדשה, ומצד שני, היא לא ממש נפרדה מאירופה שהשאירה מאחור. אז מה היה היחס שלה לציונות? האם אפשר לכתוב על ארץ אהבתי ובכל זאת להתגעגע לארץ אחרת? ומה יכולה גולדברג ללמד אותנו על היחסים המורכבים בין הספרות העברית לפרויקט הציוני? אורח: פרופסור גדעון טיקוצקי

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מלחמת העולם השנייה והשואה לא היו אירועים שהיישוב היהודי צפה בהם מרחוק. כשהצבא הגרמני התקרב לארץ בשנת 1942, החשש מפני כיבוש נאצי הפך לאפשרות ממשית. הבריטים שקלו לסגת לעיראק, והיישוב החל להתכונן לגרוע מכל: חלק תכננו להתבצר בכרמל, במעין מצדה שנייה, ואחרים נערכו לאפשרות של חיים בגטאות בירושלים ובתל אביב. עד כמה היה היישוב קרוב לאסון? ועד כמה סיכנה השואה את הפרויקט הציוני? אורחת: פרופסור דינה פורת.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

כסף הוא אולי לא הדבר הראשון שחושבים עליו כשמדברים על ציונות, אבל בלי כסף קשה מאוד להקים מדינה. מההתחלה, הפרויקט הציוני נדרש להתמודד עם שאלה בסיסית: איך מממנים חלום לאומי? האם הכלכלה הציונית הייתה סוציאליסטית או קפיטליסטית, ואיך בכלל מנהלים כלכלה עצמאית תחת שלטון אימפריאלי בריטי? בפרק הזה נדבר על כסף, עבודה והון – ועל המקום המרכזי של הכלכלה בהצלחה של הפרויקט הציוני. אורח: פרופסור אריה קרמפף

See omnystudio.com/listener for privacy information.

אנחנו מכירים את מנחם בגין כמנהיג חירות וראש ממשלת ישראל. אבל הרבה לפני כל אלה היה בגין הצעיר – פעיל ומנהיג בית״ר בפולין וראש האצ״ל. מי היה בגין לפני שהפך לאחת הדמויות המרכזיות בפוליטיקה הישראלית? אילו רעיונות עיצבו אותו, ומה לקח אתו משנותיו המוקדמות אל ראשות הממשלה? אורח: ד״ר אבי שילון

See omnystudio.com/listener for privacy information.

הרצל הוא כנראה הדמות המוכרת ביותר בסיפור הציוני. אנחנו מכירים את הזקן, המרפסת ואת המשפטים המפורסמים – אבל פחות את האיש עצמו: עיתונאי עם קשיים נפשיים לא פשוטים, בעל ואבא שסבל מנישואים כושלים, מחזאי שהחליט לעשות מהפכה בעולם היהודי. השיחה השבוע תעסוק באיש שמאחורי ״חוזה המדינה״. אורח: פרופסור דרק פנסלר

See omnystudio.com/listener for privacy information.

הציונות בעיראק מסופרת לא פעם דרך רגע אחד מכונן: הפרהוד של 1941. לכאורה, הפוגרום ביהודי בגדד הוכיח שגם יהודי ארצות ערב זקוקים לציונות ולמדינה משלהם. איך נראו החיים היהודיים בעיראק לפני הפרהוד, ומה היה מקומה של הציונות בתוכם? ואיך הפרהוד שינה – אבל לא בהכרח הכריע – את עתידה של אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם? אורח: פרופסור אורית בשקין.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

ההתנגדות החרדית לציונות מוכרת לנו בעיקר מהוויכוחים היום: מגיוס לצבא ועד היחס למדינה. אבל מאחורי המחלוקות האלה עומדת גם התנגדות עקרונית: הרעיון שעצם הניסיון להקים מדינה יהודית לפני בוא המשיח הוא בעיה דתית. למה חלקים מהעולם החרדי דחו את הציונות בעוצמה כזו? ומה הם הציעו במקומה? השיחה השבוע מתמקדת ברבי יואל טייטלבוים, האדמו״ר מסאטמר ואחד הקולות האנטי־ציוניים החריפים במאה העשרים. אורח: פרופסור שאול מגיד

See omnystudio.com/listener for privacy information.

המעפילים והמעפילות הם מהגיבורים המוכרים ביותר של הסיפור הציוני. הם לא רק ביקשו לעלות לארץ ישראל – הם היו מוכנים להסתכן, להפר את החוק ולהתעמת עם הבריטים. אבל מי היו האנשים האלה? מה הניע אותם לצאת למסע מסוכן כל כך? ועד כמה באמת השפיעה ההעפלה על הקמת המדינה? אורחת: פרופסור אביבה חלמיש

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז השביעי באוקטובר, קשה לנהל דיון על הציונות בלי להיתקל במושג "קולוניאליזם התיישבותי". אבל מה בעצם פירושו? איך נולד המושג הזה, ולמה יש מי שמבינים באמצעותו את הציונות? בפרק הזה ננסה להבין את אחת הביקורות המשפיעות ביותר על הציונות כיום – לא כדי לקבל אותה או לדחות אותה, אלא כדי להבין את ההיסטוריה, הרעיונות והוויכוחים שעומדים מאחוריה. אורח: פרופסור עדי אופיר

See omnystudio.com/listener for privacy information.

כולם יודעים שכל עלייה הביאה איתה מאכלים חדשים לארץ ישראל. אבל הסיפור של האוכל הישראלי הוא לא רק סיפור של חיבורים, אלא גם של מחיקות. למה מאכלים מסוימים הפכו ל"ישראליים", בעוד אחרים נשארו בשוליים? ומה אפשר ללמוד דרך הצלחת על האופן שבו הציונות עיצבה תרבות וזהות? אורחים: אסף דוקטור ועופר עין-גל

See omnystudio.com/listener for privacy information.