עתיקות | בהגשת יהודה ברייער - מבית תוכן אחד

עתיקות | בהגשת יהודה ברייער - מבית תוכן אחד

By יהודה ברייערHistory
Download on the App Store

עתיקות | בהגשת יהודה ברייער - מבית תוכן אחד episodes

  • עתיקות | עם הבנש"ק הרב יצחק ברוך יהודיוף נכד סידנא דבבא סאלי | פרק 20
    ברוכים הבאים לעוד פרק מיוחד של “עתיקות” מבית “תוכן אחד”, יהודה ברייער מארח לשיחה מרתקת את הרב רבי יצחק יהודיוף — נכד הבבא סאלי, לקראת שבוע ההילולא של סבו הבבא סאלי, לשמוע סיפורים של עבודת השם וסיפורי מופת מהצדיק הקדוש - הטמיר והפלאי הבבא סאלי מתוך ניסיון להאיר את הדמות לא רק דרך הסיפורים המוכרים לציבור, אלא גם דרך זווית משפחתית, היסטורית ותורנית.

    השיחה נפתחת בשורשי משפחת אבוחצירא ובשלשלת המשפחתית, בהמשך עולים סיפורים עזים מתקופת מרוקו: על אחיו של הבבא סאלי שנהרג על קידוש השם, על האבל הארוך, ועל חלום שמסיט את המבט מכאב לשמחה של “הילולה” ועשייה רוחנית. משם עוברים למסעות הבבא סאלי לארץ, לסירובו לקבל רבנות רשמית, ולהסבר העקרוני שלו על אחריות הנהגה כשהמציאות אינה מאפשרת הנהגת דין תורה בשלמות.

    לאורך הפרק נשזרות עדויות על סדר היום, אהבת ישראל, לימוד התורה המקיף, סיפור מלא, קשריו עם אדמור"י החסידות ודברי תורתם, הנהגות של הילולות, תפילה באיפוק ובעוצמה, וסיפורים נדירים שמשרטטים דמות של קדושה פנימית—שיותר ממה שנראה בחוץ, פעלה בשקט ובתביעה רוחנית גבוהה.

    הנושאים שמדברים בפרק:

    שורשי משפחת אבוחצירא וההיסטוריה שלה

    דמותו של רבי יעקב אבוחצירא - “אביר יעקב” ותאריכים, רמזים סביב לידתו והחיד״א.

    דמות רבי מסעוד אבוחצירא אביו של הבבא סאלי והפיוט “מזמור שיר ליום השבת” והסגולות שנקשרו בו.

    סיפור אחיו של הבבא סאלי שנהרג על קידוש השם, ומה שעבר על הקהילה בעקבות העלילה והגזירות.

    חלום הבבא סאלי לאחר שנים של אבל: מעבר מצער לשמחה וסעודות “הילולות” ותיקונים.

    כתבי הבבא סאלי ומפעלו התורני והעדויות על היקף ידיעתו בכל חלקי התורה.

    הזווית המשפחתית: הבבא סאלי כאבא וסבא, חינוך ברחמים, וסיפורי בית פרטיים.

    העליות לארץ והסיפור סביב ההצעה שיהיה רב ראשי — והסיבה שסירב וחזר למרוקו.

    הנהגות ועבודת ה’ שלו: סדר יום כמעט בלי שינה, תפילה באיפוק ובעומק, הילולות וסעודות, סיגופים תעניות, קברי צדיקים, ואהבת ישראל וקירוב רחוקים.


    ***

    לאתר
     https://did.li/dV7TY

    לערוץ ספוטיפיי:
     https://did.li/GEVrl

    לגוגל דרייב:
    https://did.li/8h2aa

    שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
    להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]

    להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
    https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

    1 hr 15 min
  • עתיקות | הרב ישכר שלמה ביסטריצקי רב העיר המבורג | גרמניה של מעלה | פרק 19
    ברוכים הבאים לעוד פרק של "עתיקות" מבית "תוכן אחד", יהודה ברייער יוצא הפעם למסע נדיר ומרגש בהמבורג שבגרמניה, יחד עם רבה של המבורג ושליח חב"ד בעיר – הרב ישכר שלמה ביסטריצקי. הפרק שמצולם ממש בתוך המבורג ההיסטורית - קהילה מפוארת שהייתה פעם מרכז תורני עצום ליהדות אשכנז, ובמרחק הליכה קצר – בתי עלמין עתיקים שמספרים את סיפור הדורות דרך בני. 

    על השיחה הם חוזרים אל התקופה שבה אלטונה, המבורג ונדסבק - קהילת אה"ו היו ישויות שונות ואף חלקם תחת שלטון דנמרק, ושומעים על גירושים, גבולות משתנים, והמעבר של יהודים בין ערים סמוכות. הם עוצרים ליד מצבות בנות מאות שנים, מתבוננים בסמלים החרוטים עליהן, ומגלים שכבות של זהות – החל מהראשונים הגיעו מפורטוגל ועד עליית יהודי אשכנז. 

    הפרק נוגע בדמויות ענק כמו רבי יונתן אייבשיץ והיעב״ץ, בפולמוס שהסעיר את אירופה סביב קמיעות. לצד זה יש גם מבט עכשווי איך קהילה שנפגעה כל כך מהרפורמים ומהשואה חוזרת ומתחדשת, עם כולל, מניינים, פעילות יהודית – ושימור היסטורית שעובדת גם את הגרמנים ברמה של אונסק״ו. 

    לקראת הסיום נפתח סיפור מרתק על חנוכיה עתיקה וכלי כסף עם מספרי נאצים שנשמרו דווקא כדי לזכור – וגם על פרויקט ענק לשחזור בית הכנסת הגדול שנהרס בליל הבדולח, כולל כתר ספר תורה שחזר אחרי מספר שנים, כסמל לכך שהמורשת לא נעלמה – חוזרת הביתה. 

    נושאים מרכזיים בפרק:  
    הביקור בהמבורג עם רב העיר ושליח חב״ד – היכרות עם הקהילה והשליחות היום. 

    הרקע ההיסטורי: המבורג–אלטונה–וונדסבק כערים, מדינות נפרדות בעבר. 
     
    תקופות שבהן נאסר על יהודים לגור בהמבורג ומעבר הקהילה לאלטונה. 

    ראשית ההתיישבות היהודית באזור: יהודים מפורטוגל וסיפור סביבות העתיקות והסמלים החריגים. 

    בתי העלמין באלטונה והחשיבות שלהן ליהדות אשכנז, קברי גדולי עולם ורבני המקום. 

    ירידת מעמד הקהילה עם השנים, והרקע לשינויים ביהדות גרמניה כולל תחילת הרפורמה בהמבורג. 

    חידוש החיים היהודיים אחרי השואה: קהילות שקמו מחדש, תקצוב והכרה ממשלתית, כולל ומניינים. 

    שימור בתי העלמין - תיעוד מדוקדק, שיקום מצבות, שאלת האותיות הבולטות. 

    פולמוס אייבשיץ–היע״ץ - הקמיעות, תשובות לשבתאות, וההיסטוריות על יהדות. אירופה; לצד סיפורי חפצים היסטוריים כמו חנכיה וכלי כסף וכתר ושיקום בית הכנסת הגדול. 

    *** 

    לאתר 
     https://did.li/dV7TY 

    לערוץ ספוטיפיי: 
     https://did.li/GEVrl 

    לגוגל דרייב: 
    https://did.li/8h2aa 

    שליחת שאלות בתחום העתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected] 
    להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשיוצא לנו מייל לכתובת: [email protected] 

    להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו: 
    https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

    1 hr 15 min
  • עתיקות | יהודה ברייער עם יאיר בורוכוב | לדמותו הפלאית של הגאון הרוגוצובער | פרק 18
    ברוכים הבאים לעוד פרק של פודקאסט  “עתיקות” מבית תוכן אחד, יהודה ברייער מנהל בית המכירות "תפארת" מארח את הסופר והחוקר רבי יאיר בורוכוב מחבר הספר רב המכר על הגאון הפלאי רבי יוסף רוזין הרוגוצ’ובר זצוק"ל, לשיחה סוחפת ומרתקת על אחד הגאונים המופלאים והמסקרנים בעולם התורה והיהדות.

    בפרק ננסה להבין מי היה האיש, הקשר שלו לעולמות שונים למדני ליטא וחסידות חב”ד, למה הדמות שלו הפכה לסמל של גאונות בלתי נתפסת. דרך לימודו המקורית והגאונית, היקף ידע עצום וזיכרון לא רגיל בכלל. נדבר על יחסו לספרים ולמקורות, על הרמב”ם כמוקד מרכזי אצלו, ועל זה שבמכתבים שלו הוא מצטט אינספור מקורות בדיוק מופלא “בעל־פה”. כמו כן נעסוק גם כן בדיוקן המופלא והנדיר שלו  והאם נכונה השמועה שהוא היה נזיר.

    עוד נושאים שעולים: הזריזות שלו בתפילות בלימוד ובהליכותיו השונים, היחס הקרוב שלו עם בני משפחתו, איך נראתה שגרת ההשבה לשאלות מכל העולם, וגם הסיפור המטלטל של מחלתו, נסיעתו לווינה, הפטירה והוויכוח על מקום קבורתו.
    הנושאים שנעסוק בפרק:

    מי היה הגאון הרוגצ’ובר ולמה הדמות שלו כל כך מסקרנת ומפורסמת

    הזיכרון והידיעות - סיפורים ועדויות על זיכרון חריג והיקף ידע עצום בכל חלקי התורה

    שיטת הלימוד והמקוריות - עומק, חריפות, ציונים ומראה מקומות רבים מכל רחבי הש"ס בקיצור רב שמכילים יסודות רבים ועמוקים.

    היחס שלו למקורות - מיעוט ציטוט אחרונים, וההסבר לדרך זו

    חב״ד ובריסק - איך שילב שורשים חסידיים עם קירבה לבריסק, והקשר שלו לאדמו״רי חב״ד

    מכתבים, הנהגות וחיים אישיים - תשובות לשאלות מכל העולם, סגנון הכתיבה, סיפור המחקר לספר, והמחלה, הנסיעה לווינה והפטירה
    הקשר המיוחד של הרבי מליובאוויטש זצוק"ל עם הגאון הרוגוטשובי ודרך לימודו


    לאתר
     https://did.li/dV7TY

    לערוץ ספוטיפיי:
     https://did.li/GEVrl

    לגוגל דרייב:
    https://did.li/8h2aa

    שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
    להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]

    להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
    https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

    1 hr 46 min
  • עתיקות | יהודה ברייער עם ד"ר יוחאי בן גדליה | כך נשמר הזיכרון של העם היהודי | פרק 17
    ברוכים הבאים לפרק נוסף בפודקאסט “עתיקות” מבית “תוכן אחד”, עם יהודה ברייער מנהל בית המכירות "תפארת" והפעם מתארח ד״ר יוחאי בן־גדליה, מנהל "הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי" שבספרייה הלאומית בירושלים, לשיחה שמכניסה אותנו “מאחורי הקלעים” של עולם הארכיונים ואיך הוא מחזיק את הזיכרון ההיסטורי של העם היהודי והקהילות שלו.
    במהלך הפרק ד״ר בן־גדליה מסביר מה בעצם נקרא ארכיון לא רק משהו “היסטורי”, אלא גם תיעוד יומיומי מהנעשה בקהילה פנימה וההתנהלות שלה. השיחה נוגעת בהבדל בין תקופות שבהן הקהילה היהודית ניהלה את עצמה עם תקנות, בחירות, מסים פנימיים, פרוטוקולים ותפקידים לבין התקופה המודרנית שבה המדינה מתחילה להתערב ואז גם התיעוד משתנה כדוגמת רישומי לידות, נישואין, מפקדים ועוד.
    מכאן הם צוללים לעושר המפתיע של פנקסי קהילות וחברות - בתי דין, בתי כנסת, גבאים, חברות קדישא, “חברות” של לימוד וחסד, וגם מסמכים קטנים שמספרים סיפור גדול על סדרי החיים, מריבות מקומיות, ומה באמת עניין אנשים לפני מאות שנים.
    חלק מרתק במיוחד עוסק בגורל הארכיונים בזמני מלחמה - החרמות, צילום מסמכים, והעובדה שחומרים רבים הגיעו דווקא דרך ארכיונים כלליים ולא יהודיים. בחלק האחרון של הפרק השיחה עוברת לעיסוק בהתפתחות הכוללים בארץ ישראל, לא במובן המוכר כיום של כולל אברכים, אלא כגוף קהילתי-כלכלי. ד״ר בן־גדליה מסביר כיצד הכוללים נוצרו כפתרון ארגוני ליהודים שעלו לארץ ממקומות שונים, ובעיקר מאירופה, והיו צריכים מסגרת שתאפשר להם לקבל תמיכה כספית מהתפוצות.
    הנושאים שנדבר בפרק:
    מהו הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בספרייה הלאומית ומה הוא אוסף בפועל.

    מה זה בכלל “ארכיון” זיכרון היסטורי מול תיעוד יומיומי לצורכי ניהול.

    האם ארכיונים הם תופעה ייחודית לעם היהודי או תופעה כלל־עולמית לאורך הדורות.

    מה מוצאים בארכיונים עתיקים מאוד - לוחות, שטרות ותעודות.

    ההבדל בין תקופות של אוטונומיה קהילתית לבין תקופות של מעורבות המדינה ברישום ובפיקוח.

    למה בקהילות לא תמיד נרשמו לידות, פטירות, ומה כן תועד - תקנות, פרוטוקולים, מיסים, תפקידים ופריבילגיות מהשלטון.

    איך פעלו קהילות באירופה - מבנה הנהגה, וחובות החבר כלפי הקהילה (מסים וציות לתקנות).

    עולם הפנקסים: פנקסי קהילה, בית דין, בית כנסת, גבאים, חברות קדישא וחברות שונות בתוך הקהילה.

    תיעוד לשוני ייחודי - כתיבה של שפות מקומיות באותיות עבריות, ומה אפשר ללמוד מזה.

    גורל ארכיונים בתקופות משבר - נאצים, קומוניזם, מלחמות, החרמות והצלה - ולמה היום סורקים ומנגישים הכול למחקר.
    ה"כוללים" בארץ ישראל כצינור תרומות קהילתי, איך הייתה ההתנהלות שם ואיזה פתרון הוא הביא ליהודי ארץ ישראל.


    לאתר
     https://did.li/dV7TY

    לערוץ ספוטיפיי:
     https://did.li/GEVrl

    לגוגל דרייב:
    https://did.li/8h2aa

    שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
    להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]

    להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
    https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

    1 hr 20 min
  • עתיקות | יהודה ברייער עם בנימין פנטילאט | האם כל יהודי אשכנז צאצאים של רש"י? | פרק 16
    ברוכים הבאים לפרק מיוחד של "עתיקות" מבית תוכן אחד" המגיש יהודה ברייער מארח את הרב בנימין פנטליאט, חוקר יוחסין ובעיקר משפחות אשכנז יוצאי טבריה וצפת העתיקות ומחבר ספר בתחום.  הרב פנטליאט יחשוף איך עובד תחום חקר היוחסין כיצד מגלים מוצא של משפחות, איזה רשימות מסייעות למצוא ייחוס משפחה, וכיצד כיום מגלים משפחות של לפני מאות שנים בזמן שלא היה רישומים מסודרים של משרד הפנים?  
    הרב פנטילאט מסביר איך ייתכן שכמעט כל יהודי אשכנזי "צאצא של רש"י" או של הרמ״א, הב"ח והט"ז, ומה עומד מאחורי הסטטיסטיקה הזו. משם הוא פותח חלון לעולם המקורות: רישומי לידות ונישואין ישנים, פנקסי חברא קדישא, פנקסי מוהלים, כיתובי מצבות שנשמרו בקושי, ורישומים פרטיים על כריכות של סידור ותהילים – כל הפיסות הקטנות שמרכיבות סיפור של משפחה.

    בהמשך השיחה הם עוברים לבית העלמין האשכנזי בטבריה, אל למעלה מ־3,000 נפטרים, מצבות שנעלמו באדמה, פנקסים שנשמרו אצל חוקרים פרטיים, והספר המקיף שחיבר הרב פנטילט על הקהילה האשכנזית בעיר. משם הם קופצים גם לצפת – לבית עלמין מסובך ומפורק עוד יותר, לרעידות אדמה, לבורות קבורה חצובים בסלע ולחיפושים אחרי קברים של צדיקים ואנשי שם שנעלמו.

    הנושאים המרתקים בפרק:
    למה יוחסין חשוב לעם ישראל, וכיצד כולם "נכדים של רש"י".

    איך חוקרים את שורשי המשפחה – מסמכים רשמיים, פנקסי חברא קדישא, מצבות ורישומים בספרי קודש.

    ההבדל בין רישומי אוכלוסין במערב אירופה לבין פולין, אוקראינה ורומניה, ומתי בכלל התחילו לרשום לידות ופטירות.

    סיפורים על מצבות שנעלמו, קברים בלי שמות, ואנשים שנקברו בלי מצבה בגלל עוני, גלויות ומלחמות.

    בית העלמין האשכנזי בטבריה – פנקס החברא קדישא, אלפי שמות, מצבות שקועות באדמה, והמחקר שהפך לספר.

    בית העלמין בצפת – מדרונות, רעידות אדמה, קברים בלי סדר, חיפושים אחרי קברי צדיקים ואנשים מפורסמים.

    הפתעות במחקר יוחסין – משפחות שמגלות פתאום קשר לצדיקים, וגם סיפורים שלא נעים לגלות על העבר.

    איך הרב פנטילאט בעצמו הגיע לתחום, המשפחה שלו מטבריה וצפת, והתחושה של שליחות בשימור הזיכרון של הדורות.


    לאתר
     https://did.li/dV7TY

    לערוץ ספוטיפיי:
     https://did.li/GEVrl

    לגוגל דרייב:
    https://did.li/8h2aa

    שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
    להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]

    להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
    https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

    1 hr 13 min
  • עתיקות | מיוחד לחנוכה | יהודה מסייר בשטח עם ישראל שפירא | היכן קברי החשמונאים האמיתיים? | פרק 15
    לכבוד חנוכה באנו לגלות את המטמון, בפרק מיוחד של “עתיקות” מבית “תוכן אחד”, יהודה ברייער יוצא הפעם מהאולפן לשטח – אל אזור מודיעין–חשמונאים–מכבים – כדי לנסות לענות על שאלה שמסקרנת המון אנשים: איפה הייתה “מודיעין העתיקה” של בית חשמונאי, והיכן באמת קברי המכבים?
    האורח הוא הסופר והחוקר ישראל שפירא, מדריך טיולים ומחבר הספר “סודות המכבים”, שמוביל סיור מרתק בין שמות מקומות, כפרים עתיקים ואתרים שנקשרו לאורך השנים למכבים. בדרך הם נוגעים במיתוסים מוכרים, מסורות יהודיות ומוסלמיות, ומציגים את הוויכוח הגדול: האם אפשר להסתמך על עדויות נוצריות קדומות ומפות עתיקות, בעוד שבמקורות חז”ל והמרחקים שמופיעים בגמרא מכוונים למקום אחר לגמרי.
    הם מבקרים בכמה “מועמדים” לקברי החשמונאים, מדברים על מבנים ביזנטיים שנבנו מתוך אמונה שזה המקום, על מצבות חדשות יחסית שהפכו לאתר תפילה, ועל ממצאים ארכיאולוגיים שמוסיפים עוד שכבה לסיפור – אבל לא סוגרים אותו סופית. פרק שמרגיש כמו מסע: גם היסטוריה, גם מקורות, וגם הרבה סימני שאלה שמדליקים את הסקרנות.
    במה נעסוק בפרק:
    יציאה לשטח לבדוק “איפה מודיעין העתיקה” והקשר שלה למכבים.

    שמות היישובים באזור מודיעין–חשמונאים–מכבים, והאם זה באמת משקף היסטוריה או רק ועדת שמות.

    הזיהוי של הכפר אל־מידיה עם “מודיעין” (דמיון השם, נחל מודיעין ועוד רמזים).

    איך בודקים מקום עתיק בפועל: חרסים, מטבעות, חפירות, שרידים מתקופות מתאימות.

    “חורבת הגרדי” והמחקר ההיסטורי: חוקרים צרפתים במאה ה־19 שטענו שזה קברי החשמונאים, ומה אומרים חוקרים מודרניים.

    בית כנסת/מקום תפילה שנבנה סביב זיהוי של “קבר מתתיהו”, והיכן הכל התחיל, והאם זה אכן קברו.
    קברי המכבים - סיור בכמה מקומות שמתיחסים לקברי המכבים ומה אומרת המחקר על כך. 

    המחלוקת בין חוקרים תורניים לחוקרים אחרים בנוגע לעיר מודיעין, וממצאים ארכיאולוגיים שונים.


    לאתר
     https://did.li/dV7TY

    לערוץ ספוטיפיי:
     https://did.li/GEVrl

    לגוגל דרייב:
    https://did.li/8h2aa

    שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
    להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]

    להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
    https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

    38 min
  • עתיקות | יהודה ברייער עם הסופר והביוגרף יאיר ויינשטוק | האמת שמאחורי הסיפורים | פרק 14
    בפרק מיוחד ומסקרן של "עתיקות" מבית "תוכן אחד", יושב יהודה ברייער מנהל בית המכירות "תפארת" לשיחה ארוכה, חמה ובלתי מצונזרת עם הסופר הדגול רבי יאיר וינשטוק – האדם שמאחורי אינספור סיפורי שבת, ביוגרפיות צדיקים כמו הספר "הרבי הקדוש מלעלוב" ולהבדיל סדרות המתח החרדיות תחת השם "מ. ארבל".

    מתוך אהבה בוערת לחסידות לעלוב, ולדמותם של צדיקי החסידות, נפתח חלון לעולם של פעם: מסעות בז׳ שבט ללעלוב, אווירה של אחדות ואהבת ישראל, סיפורי צדיקים מכל הדורות, וקו דק – אך חד מאוד – בין "מויפתים" אמיתיים לבין "בובעס מעשיות".

    וינשטוק פורס את השאלה הכואבת: עד כמה אפשר להאמין לסיפורים החסידיים? מה ההבדל בין ספרים שנכתבו לפני השואה לבין אלה שאחרי? מתי סופר רק "מלביש עניבה ומעיל" לסיפור אמיתי – ומתי, חלילה, משנה את ליבת המציאות?

    במהלך השיחה הוא חושף איך נולד שם העט "מ. ארבל", מספר על כתיבת הספר "סיפור לשבת", על האתגר לכתוב על רבה שלך ועל אבא שלך, ומסביר מהו המבחן האמיתי של סיפור חסידי: לא אם היה בו נס, אלא אם הוא גורם לקורא לצאת מהספר אדם קצת יותר טוב.

    פרק שחובה לשמוע לכל מי שחי, נושם ואוהב סיפורי צדיקים.

    הנושאים המרתקים בפרק: 

    דמותם של צדיקי בית לעלוב – סיפורים על גדלותם, רוח הקדושה ששררה אצלם, הנהגתם ויחסם ליהודים פשוטים.

    עליית רבי משה מלעלוב לארץ – סיפור 74 הימים בארץ, הרצון להגיע לכותל, אמירת "יום לשנה", והמשמעות הרוחנית של המסע.

    סיפורי צדיקים – אמת או הגזמה? – השאלה האם הסיפורים החסידיים מדויקים, מה השתנה לפני ואחרי השואה, והיכן עובר הגבול בין תיאור לבין תוספת ספרותית.

    תפקיד הסופר החסידי – ההבדל בין "תרכיז" של סיפור קצר בספרים קדומים לבין הרחבת הרקע והצבע בכתיבה מודרנית, בלי לשנות את ליבת העובדות.

    סיפורים עם מופתים מול סיפורים עם מסר – ביקורת על סיפורי "נס לשם נס", והדגשה שסיפור טוב צריך להשאיר את הקורא עם מוסר השכל ועבודת ה'.

    מקורות ואמינות – איך וינשטוק בודק עדויות, ממי הוא מוכן לקבל סיפורים, הדוגמאות על טעויות בזיכרון של מספרי סיפורים, והחשיבות של מקורות אמינים.

    השפעת הסיפורים על הקורא – מטרת הסיפור: לגרום לקורא לרצות להיות אדם טוב יותר, לקבל החלטות טובות, ולא רק "להתרגש ולהמשיך הלאה".

    הביוגרפיה על האדמו"ר מללוב וספר "הרב הקדוש מלעלוב" – האתגר הרגשי בכתיבה על הרבי, התהליך שהוביל להוצאת הספר, והמאמץ לא לאבד סיפורים לדורות הבאים.

    שם העט "מ. ארבל" ועולם ספרי המתח – איך נולד השם, ההבדל בין ספרי המתח לבין סיפורי צדיקים, ואיך רעיון לעלילה נולד מרגע אחד קטן במציאות.

    לאתר
     https://did.li/dV7TY

    לערוץ ספוטיפיי:
     https://did.li/GEVrl

    לגוגל דרייב:
    https://did.li/8h2aa

    שליחת שאלות בתחום עתיקות או להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]

    להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
    https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

    1 hr 40 min
  • עתיקות | יהודה ברייער עם איש ירושלים ישראל גליס | ירושלים שלא הכרתם | פרק 13
    בפרק מיוחד ומלא חשיפות של "עתיקות" מבית "תוכן אחד", מגיש הפודקאסט יהודה ברייער מנהל בית המכירות "תפארת" מארח את איש ירושלים המיתולוגי הרב ישראל גליס – ירושלמי ותיק שמחזיק בלא פחות מ־10 דורות בירושלים, חוקר העיר וסופר שמסתובב שנים בין סמטאות, בתי כנסת עתיקים ומערות קבורה – וחוזר עם סיפורים שלא שמעתם מעולם, וגילויים מפתיעים על כמה מסימני הגאולה שנראו בשנים האחרונות בירושלים העתיקה.
    דרך סיפורי ניסים מחנוכה תש"ח בעיר העתיקה, כד שמן קטן שהחזיק שמונה ימים, ומנהגים ירושלמיים מפתיעים - נפתח עולם שלם של "מנהגי ירושלים" שחלקם נולדו מתוך דוחק ממשי וחלקם הפכו למסורת חיה.
    הרב גליס לוקח אותנו להר הזיתים, אל מערת קבורתו של רבי יהודה חסיד, קברי צדיקים שנשכחו, גל אבנים מסתורי של רבי קלונימוס, ואפילו בור מיוחד שבו טמונים מאות ספרי תורה פסולים. משם נמשיך לכותל המערבי – לצמח הצלף שמוציא פירות לראשונה, למים המלוחים שהפכו למתוקים בתשעה באב, לפתקים, לדולרים שנעלמים בלילה ולסיפורי גאולה שמסתתרים בין האבנים.
    ובשיא – אבן קלע ששימשה להחרבת בית המקדש ואפר שחור מחפירות המקדש, שמונחים היום בביתו הפרטי בירושלים ומחזירים את החורבן להיות חי ונושם. זהו פרק על ירושלים שלא כתובה בספרי לימוד – אלא חיה בין אבנים, קברים, סיפורים ונשמה ירושלמית אותנטית.

    הנושאים המרתקים בפרק:
    סיפור נס חנוכה בירושלים תש"ח – מחסור בשמן בעיר העתיקה, הכד הנסתר בבית הכנסת והדלקת הנרות לכל התושבים.

    10 דורות בירושלים – שורשי משפחת גליס בירושלים, הקשרים להר הזיתים, קברי הדורות וסיפורי המסירות לארץ ישראל.

    מקווה נסתר בעיר העתיקה – גילוי המקווה בחצר שבה גרו סבא רבא של גליס ורבי שמואל דיסקין, והקשר לדברי שני גדולים שכתבו על אותו מקום.

    צמחי הכותל המערבי והצלף – 36 סוגי צמחים, הצלף שגדל בלי פירות, הופעת הפירות כסימן לגאולה והעלים כסגולה לזרע של קיימא.

    הכותל, קודש הקודשים ומידות בית המקדש – מיקום קודש הקודשים, שער שושן, מדידות מן הר הזיתים והבנת המבנה הרוחני והפיזי של המקדש.

    הר הזיתים והקברים העתיקים – קברי ראשונים לציון, רבי יהודה חסיד, רבי עובדיה מברטנורא, גל רב קלונימוס וסיפורי קבורה ומסורת.

    קבורת מאות ספרי תורה פסולים – גילוי ספרי תורה במבנה סמוך, פסיקת הרב אלישיב, קבורתם בבור מיוחד עם עצמות מתקופת הכולרה.

    פתקים, כספים וסיפורי כותל – מקור המנהג לכתוב פתקים, התפתחות ממסמרים לפתקים, סיפורי פתקי הדולרים ותמונות של איסוף הכסף בלילה.

    אבני הקלע ואפר בית המקדש – האבן העגולה שהשליכו הרומאים על בית המקדש, הדרך שבה הגיעה למשפחת גליס, ואפר השריפה שמשמש לחתנים ולבקשת "אם אשכחך ירושלים".


    לאתר
     https://did.li/dV7TY

    לערוץ ספוטיפיי:
     https://did.li/GEVrl

    לגוגל דרייב:
    https://did.li/8h2aa

    שליחת שאלות בתחום עתיקות או להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]

    להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
    https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

    1 hr 14 min
  • עתיקות | יהודה ברייער עם הרה"ח אברהם אביש שור - מומחה לחקר החסידות | פרק 12
    ברוכים הבאים לעוד פרק מעשיר ידע ומרתק של פודקאסט "עתיקות" מבית "תוכן אחד" יהודה ברייער מנהל בית המכירות "תפארת" מארח את החוקר החסידי הידוע רבי אברהם אביש שור מחסידי קרלין סטאלין אשר ידוע במחקריו המעמיקים פורצי הדרך בחסידות, אשר חולק את תובנותיו על הדרך בה החסידות נלמדת, בעיקר מתוך זווית חסידית פנימית לעומת זווית חיצונית חילונית. 

    שור מציין את ההבדל בין חוקר חסידי לחוקר חילוני, ומדגיש את הערך של ההיכרות הפנימית והאמיתית עם עולם החסידות, משהו שלדבריו חסר לחוקרים חילוניים. השיחה נוגעת גם בהשפעתה של החסידות על העולם החסידי, עם התמקדות בסיפורים, מקורות וחיבורים, כולל גם חקר דמויות כמו הבעל שם טוב והצדיקים הגדולים ובפרט צדיקי בית קרלין לדורותיהם.

    בהמשך, שור  מסביר את שיטות החקר החסידיות תוך התמקדות בניתוח מקורות, חיבורי מתנגדים, והבדלים בין היסטוריה חסידית לסיפורים חסידיים. הוא מציין את האתגרים שמביאים החוקרים החילוניים, ומסביר כיצד יש להבין את העולם החסידי לא רק דרך הכתיבה והמחקר, אלא גם מתוך הרגשות, המנהגים וההלכות החסידיות.

    הפודקאסט הזה לא רק מביא את קול החוקר החסידי, אלא גם מבצע חיבור בין היסטוריה, מסורת, ורגשות החסידים בהשפעתם על המחקר המדעי, ומציע מבט חדש ומעמיק על עולמה של החסידות.

    הנושאים המרתקים בפרק:

    ההבדל בין חוקר חסידי לחוקר חילוני ומדוע החוקר החסידי מבין את החסידות בצורה פנימית יותר.

    הגישה החסידית לחקר ההיסטוריה וההבדל בין סיפורים חסידיים למחקרים אקדמיים.

    השפעתם של מתנגדים על המחקר החסידי והאמינות של מקורותיהם.

    כיצד החוקר החסידי מתמודד עם הגבלות פנימיות ומצנזר את מה שלא נחשב לראוי למחקר.

    חיבור בין מחקרים חסידיים לבין הספרות המתנגדית וחשיבות ההבנה של השורשים החסידיים.

    התפתחותה של חסידות קרלין ומנהגים ייחודיים לה, כמו "האני מאמין".

    התפשטות החסידות בארץ ישראל, במיוחד בטבריה, וביסוסה של קהילת קרלין שם.

    הסיפור המעניין של ה"מה יפית" שהיו שרים לפריצים ולמה לא מושר כיום השיר רק בקרלין ובסלונים.

    השפעת האדמורים על מסורת החסידות וההקפדה על שמירת המנהגים המקוריים

    לאתר
     https://did.li/dV7TY

    לערוץ ספוטיפיי:
     https://did.li/GEVrl

    לגוגל דרייב:
    https://did.li/8h2aa

    שליחת שאלות בתחום עתיקות או להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]

    להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
    https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

    1 hr 6 min
  • עתיקות | יהודה ברייער עם לוי יצחק חריטן | בין פסוקים לאבנים - מסע בארץ התנ"ך | פרק 11
    בפרק מיוחד ומרחיב דעת של פודקאסט עתיקות מבית "תוכן אחד" המוגש על ידי יהודה ברייער מנהל בית המכירות "תפארת" אנחנו יוצאים הפעם למסע מרתק ושוחר ידע בארץ התנ״ך עם הרב לוי יצחק חריטן – חוקר, מורה-דרך ועורך המהדורה החדשה של ספר מקבים, שמחבר בין פסוק, מפה ושטח באופן שמנפץ מיתוסים ומוסיף שכבות של ידע חי. 

    דרך הכלל שהטביע רבי אשתורי הפרחי של שימור שמות המקומות – נגלה איך בית שאן/ביסאן, שכם/נַבְלוּס ותל-דן/תל אל-קַאדי משמרים הד מדויק לעולם המקרא. נעמוד במצפה יוסף ונביט אל תל שכם הצמוד לקבר יוסף; נצעד בעקבות ספר מקבים אל קרב אמאוס באזור לטרון, אל גזר ושערי שלמה בעלי ששת התאים, ונבין איך הגאוגרפיה חושפת את תנועות הצבאות עד חנוכת הבית. 

    נרד לירושלים דרך נבי סמואל – “המצפה” – ונראה כיצד תפילה, דרכים עתיקות ומקורות היסטוריים מצטלבים. נשוט בים המלח בין “עמק השידים” לאגן הדרומי, ונבחין כיצד גאולוגיה וארכאולוגיה מאירות פסוקים במקרא, בתהילים ובנביא. נעלה לחברון, אל מדרגות שער העיר ואל אזור התעשייה מימי בית שני עם גיתות, בתי בד ומקוואות, ושם המשניות מקבלות ממשות חיה. 

    לכל אורך הדרך הרב חריטן פותח חלון למצגות וסיורים שמאפשרים “לדרוך על פסוקים” – לראות בעיניים את המקומות שבהם התגלו הדברים שאנו לומדים עליהם יום-יום. זהו פרק שמחבר אהבת ארץ ישראל עם דיוק מחקרי ומעניק למאזין כלים וחשק לצאת אל השטח ולחוש את הארץ בפועל.

    הנושאים המרכזיים בפרק:
    כלל שימור השמות של ר’ אשתורי הפרחי ויישומו (בית־שאן/ביסאן, שכם/נבלוס, תל־דן/תל אל־קאדי).

    זיהוי אתרי התנ״ך בשטח: שכם הקדומה מול נֵיאפוֹלִיס, תל שכם וקבר יוסף, מצפה יוסף מהר ברכה.

    שיטות מחקר: הקשר גיאוגרפי־מקראי, שרידי חרס על־פני השטח, כתובות ארכאולוגיות ותיעוד.

    דוגמאות לשינוי/שימור שם ותוכן: חברון–אל־חליל; בית־אל–ביתין; שילה; באר שבע והוויכוח על מיקומה המדויק.

    שערי שלמה בני ששת התאים, מגידו וגזר; ממצאים שונים בירושלים.

    ספר מקבים כמקור קדום ואותנטי למלחמות המכבים.

    קרב אַמָאוּס באזור לטרון: הטקטיקה של גורגיאס, צירי העלייה להר (היום מקביל לכבישים 1 ו־443), ותוצאת הקרב.

    גֶּזֶר החשמונאית: תיאורי הכיבוש, “קללת גרפיטי" ביוונית, ואתר התל לביקור.

    נבי שמואל כ״מצפה״: תפילת הציבור, נזירים וביכורים בזמן שהמקדש בידי יוונים; בירור זיהוי קבר שמואל.

    תנודות מפלס ים המלח: “עמק השידים” לעומת האגן הדרומי, הוכחות גאולוגיות־ארכאולוגיות.


    לאתר
     https://did.li/dV7TY

    לערוץ יוטיוב: 
    https://did.li/fV7TY

    לערוץ ספוטיפיי:
     https://did.li/GEVrl

    לגוגל דרייב:
    https://did.li/8h2aa

    שליחת שאלות בתחום עתיקות או להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]

    להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
    https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm.

    1 hr 15 min

About עתיקות | בהגשת יהודה ברייער - מבית תוכן אחד

From the publisher's feed

פודקאסט עתיקות מבית "תוכן אחד" מספקת הצצה נדירה לעולם שלא הכרתם 🎙️ בעודו יושב על ספסל המלמדים בחיידר, גילה יהודה ברייער אהבה מפתיעה: עתיקות. מה שהתחיל כתחביב תמים – איסוף כמה פריטים ישנים ודפי עיתון…