הדרך שלנו אף פעם לא נגמרת
כל יציאה היא בעצם כניסה
אני לא תמיד יודעת איך להיות מאושרת
אבל תאמין לי, אני מנסה

כל החלומות שלי מעלים עכשיו אבק
לפעמים אני חושבת על כל מה שנשאר
מהחלון אצלי בחדר, רואים על חבל דק
את הכביסה שתלויה כמו זיכרונות על העבר

וזה שובר לי את הלב כשאתה אומר:
"אני מת קצת מבפנים כשאת עצובה"
יש לך מילים מדויקות של משורר
ורק אני עוד מגמגמת כשמדברים על אהבה

זה מנחם כשאתה משאיר פנס קטן
שיראה לי את הדרך בלילות מסובכים
אתה ילד עם חיוך של אור ובלגן
כשאני רואה פחם, אתה רואה פרחים

וניסינו כבר לא פעם לכתוב טיוטה של אושר
הסל הזה מלא בכדורי-נייר קטנים
למדנו שאפילו עמוק בתוך החושך
אפשר לראות ברור אם מספיק מאמינים.