היום אלכס מגדיר את עצמו כמי שלא אופטימי אלא פשוט לא פסימי, ומסביר למה בכל זאת הוא חושב שהמצב שלנו כרגע הרבה יותר טוב ממה שהיה.

אלכס מספר על חווית ההתנדבות שלו בקיבוץ בארי בשבועות הראשונים אחרי ה-7 באוקטובר ועל מה שהוא מחפש עכשיו - דרך חדשה לחברה הישראלית.

תקופת הרפורמה המשפטית: אלכס, איש הייטק, חושב שהרפורמה נחוצה. הוא מספר שהדעה הזאת לא פופולרית במעגלים מסוימים ומשתף שגם הוא וגם אשתו נזהרים מלהביע את הדעות שלהם בעבודה, ומסביר למה הוא בעיקר מרגיש פחד בתקופה הזאת.

נעם מספרת על הפער שהיא גילתה בין תפיסת העולם שלה לבין זו של חלקים אחרים בחברה שלנו, ואיך שלוש השנים המטורפות האלה דווקא גרמו לה ולבן הזוג שלה להתקרב בדעות הפוליטיות שלהם בצורה מפתיעה.

אחרי ה-7 באוקטובר נעם מספרת על רגשות חדשים שהיא חשה פעם ראשונה בחייה וכמה קשה לה לאזן ביניהם לבין מי שהיא בדרך כלל.

תקופת הרפורמה המשפטית: נעם, דוקטורנטית לרפואה בטכניון, מספרת למה השאלה שתמיד שאלה בשיעורי היסטוריה - ״למה הם לא ברחו בזמן?״ - מרגישה לה פתאום מאוד אישית.

מיכאל מספר שהוא עדיין חסר בית פוליטי ולא יודע אם בכלל יצביע בבחירות שמתקרבות - ובכל זאת יש לו חזון ברור (ומאוד מפתיע!) לפתרון הסכסוך ישראלי-פלסטיני, שהוא יודע שהוא במיעוט מוחלט לגביו.

מיכאל מספר שהעמדות שלו לא השתנו אחרי 7 באוקטובר - ושזה בדיוק מה שהוא רואה אצל כולם: כל צד רק התבצר עוד יותר במה שהאמין בו קודם. הוא בטוח שאחרי המלחמה כל שרשרת האחראים לכישלון תלך הביתה, ושהרפורמה בסוף כן תגיע, רק בהסכמה.

תקופת הרפורמה המשפטית: מיכאל, יזם הייטק, נמצא בעמדה נדירה - הוא חושב שהרפורמה הכרחית, ובכל זאת מעדיף את המצב הקיים על פני הרפורמה שהוצעה. הוא לא הולך להפגנות של אף צד, וחוטף משני הכיוונים.

הרבה דברים השתנו: אופיר התארס (חכו, יש שם סיפור אהבה מטורף!) ועשה רילוקיישן לצרפת. הוא מספר על התהליך הפנימי שעבר מאז 7 באוקטובר, ולמה הוא בכל זאת רוצה להזדקן רק בתל אביב.