
Sign up to save your podcasts
Or
הרב קשתיאל לפרשת ניצבים-וילך:
בפרשת ניצבים מבטיח לנו הקב''ה שתבוא הגאולה.
הרמב''ם כותב שפרשתנו היא המקור שיבוא המשיח.
''אם יהיה נידחך בקצה השמים.''
'-ושב וקבצך מכל העמים'' - רש''י: ביום קיבוץ גלויות מקבץ הקב''ה את ישראל אחד אחד.
"והביאך ה' אל הארץ...והטיבך והרבך מאבותיך" - אונק': הברכה בגאולה תהיה גדולה מאשר בשל האבות.
ד.א. מאבותיך - בחכמה הפנימית 'מ' המתוך - בזכות האבות.
זכות האבות מופיעה עוד פעמים בפרשה: ''כאשר שש על אבותיך'' וכן "על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיך".
הגאולה היא בזכות האבות.
''זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם.''
בימים אלו של סליחות ור''ה מעוררים הרבה את זכותם של האבות ''עננו אלוקי אברהם ופחד יצחק' ''זכור לנו ברית אבות''
מה הכוונה? אין כבר אבות היום...
האבות כל כך מסרו נפשם עד שתכונותיהם הפכו טבע הבנים.
חלק המטען התורשתי, הגנטי שעובר לבנים.
הגמ' במס' שבת: כל מה שישראל מוסרים עליו נפשם - הופך טבע בישראל.
אברהם מסר נפשו על המילה, על החסד ועוד - והפכו לטבע שלנו.
בזכות כך אפשר לעשות תשובה כי אנו רואים ואומרים לה' תסתכל עלינו שזה טבענו וראויים אנחנו לשוב לשם.
זכות האבות היא הוֹוית.
הרב קוק בעין אי''ה: התשובה המעולה היא שאדם שב הביתה אל אביו ואל אימו.
''איש אל משפחתו תשובו.''
מי שחוטא, טעה ועזב את בית אבא שלו.
מי אנחנו באמת? אנחנו אברהם, יצחק ויעקב ויוסף.
כשאנחנו מעוררים זכות אבות זה קורא לנו לזכור מה אנחנו, מי אנחנו באמת, זה קרוב זה קל, שוב לשם.
לכן ברור למשה ולקב''ה שלא תשכח התורה מפי זרעו.
משה רבנו מסר נפשו על התורה והטמיע בעם ישראל את התורה.
ואומר ה' למשה בסוף פרשת וילך שתקרא התורה על שמו, ויש הבטחה, אומר רש''י, שלא תשכח התורה. וזה בזכות מסירות נפשו של משה רבנו.
כן כותב על המשכן ובצלאל שמסר נפשו.
זה בא לעודד אותנו שגם מסירות נפש שלנו היום - תהיה זאת ירושה לדורות הבאים ויהפכו להם לנכסי צאן ברזל.
לטבע האומה.
אבותינו מסרו נפשם על ארץ ישראל:
גרו בה בתנאים קשים, קנו אותה ונלחמו בה - עבר לבנים, אלינו, לחלוצים שבאו לארץ במסירות נפש, ועד דורנו שמתיישבים בה ונלחמים עליה.
השבוע מישהו פגש את הרב קשתיאל ואמר לו שאין לו זמן להתכונן לר''ה כי טרוד בעניינים כלכליים, ענה לו הרב קשתיאל שבשביל כך יש את השבת שלפני ראש השנה, או לפני כל חג - צריך להתכונן בה היטב לחג בהלכות ובמדרש. וחשוב גם לעבור על הפיוטים של הסליחות ועל התפילות.
איזהו חכם הרואה את הנולד.
מי שמתכונן - מגיע יותר מוכן.
ללמוד מהו השופר ועניינו ועוד..
כשקוראים את המשנה ברורה על הלכות חג - שותל בפנים לא רק הלכות אלא עניינים נוספים, כן בחיי אדם, ובבן איש חי.
רווח כפול.
(ובחסידות - מאיר אור החג בשבת שלפני כל חג. י.ר.).
ברוך ה' שזכינו להיות בארצנו הקדושה.
שבת שלום. בשורות טובות.
הרב קשתיאל לפרשת ניצבים-וילך:
בפרשת ניצבים מבטיח לנו הקב''ה שתבוא הגאולה.
הרמב''ם כותב שפרשתנו היא המקור שיבוא המשיח.
''אם יהיה נידחך בקצה השמים.''
'-ושב וקבצך מכל העמים'' - רש''י: ביום קיבוץ גלויות מקבץ הקב''ה את ישראל אחד אחד.
"והביאך ה' אל הארץ...והטיבך והרבך מאבותיך" - אונק': הברכה בגאולה תהיה גדולה מאשר בשל האבות.
ד.א. מאבותיך - בחכמה הפנימית 'מ' המתוך - בזכות האבות.
זכות האבות מופיעה עוד פעמים בפרשה: ''כאשר שש על אבותיך'' וכן "על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיך".
הגאולה היא בזכות האבות.
''זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם.''
בימים אלו של סליחות ור''ה מעוררים הרבה את זכותם של האבות ''עננו אלוקי אברהם ופחד יצחק' ''זכור לנו ברית אבות''
מה הכוונה? אין כבר אבות היום...
האבות כל כך מסרו נפשם עד שתכונותיהם הפכו טבע הבנים.
חלק המטען התורשתי, הגנטי שעובר לבנים.
הגמ' במס' שבת: כל מה שישראל מוסרים עליו נפשם - הופך טבע בישראל.
אברהם מסר נפשו על המילה, על החסד ועוד - והפכו לטבע שלנו.
בזכות כך אפשר לעשות תשובה כי אנו רואים ואומרים לה' תסתכל עלינו שזה טבענו וראויים אנחנו לשוב לשם.
זכות האבות היא הוֹוית.
הרב קוק בעין אי''ה: התשובה המעולה היא שאדם שב הביתה אל אביו ואל אימו.
''איש אל משפחתו תשובו.''
מי שחוטא, טעה ועזב את בית אבא שלו.
מי אנחנו באמת? אנחנו אברהם, יצחק ויעקב ויוסף.
כשאנחנו מעוררים זכות אבות זה קורא לנו לזכור מה אנחנו, מי אנחנו באמת, זה קרוב זה קל, שוב לשם.
לכן ברור למשה ולקב''ה שלא תשכח התורה מפי זרעו.
משה רבנו מסר נפשו על התורה והטמיע בעם ישראל את התורה.
ואומר ה' למשה בסוף פרשת וילך שתקרא התורה על שמו, ויש הבטחה, אומר רש''י, שלא תשכח התורה. וזה בזכות מסירות נפשו של משה רבנו.
כן כותב על המשכן ובצלאל שמסר נפשו.
זה בא לעודד אותנו שגם מסירות נפש שלנו היום - תהיה זאת ירושה לדורות הבאים ויהפכו להם לנכסי צאן ברזל.
לטבע האומה.
אבותינו מסרו נפשם על ארץ ישראל:
גרו בה בתנאים קשים, קנו אותה ונלחמו בה - עבר לבנים, אלינו, לחלוצים שבאו לארץ במסירות נפש, ועד דורנו שמתיישבים בה ונלחמים עליה.
השבוע מישהו פגש את הרב קשתיאל ואמר לו שאין לו זמן להתכונן לר''ה כי טרוד בעניינים כלכליים, ענה לו הרב קשתיאל שבשביל כך יש את השבת שלפני ראש השנה, או לפני כל חג - צריך להתכונן בה היטב לחג בהלכות ובמדרש. וחשוב גם לעבור על הפיוטים של הסליחות ועל התפילות.
איזהו חכם הרואה את הנולד.
מי שמתכונן - מגיע יותר מוכן.
ללמוד מהו השופר ועניינו ועוד..
כשקוראים את המשנה ברורה על הלכות חג - שותל בפנים לא רק הלכות אלא עניינים נוספים, כן בחיי אדם, ובבן איש חי.
רווח כפול.
(ובחסידות - מאיר אור החג בשבת שלפני כל חג. י.ר.).
ברוך ה' שזכינו להיות בארצנו הקדושה.
שבת שלום. בשורות טובות.