
Sign up to save your podcasts
Or
Why תקנות חז"ל Can't be Changed, The Holiness of the Torah's Letters
ג'שפו
ג) מהו הטעם שאין אנו יכולים לשנות תקנות חז"ל.
מענה:
ובהקדמה דוגמא מחכמת החשבון - בימינו אלא מיוסדה היא על יסודות שהיו ידועים ונרשמו בספר עוד בימי היונים הראשונים אוקליד וכו', ואף שספרי חכמה זו שלהם קטנים הם בהרבה מהספרים בימינו, זהו מפני שעל יסוד הכללים וע"פ הדרכים שנעתקו מחכמים הנ"ל, הולכים מענין לענין והמצאה להמצאה, אלא שכיו שזהו ע"פ הדרכים שהתוו הם וע"פ הכללים שכלו הם, הרי כבר נכלל זה בדבריהם. ולהבדיל בין קדש לחול, הוא עד"ז בתורתנו הק', שניתנו כללים והוראות איך להשתמש בכללים אלו ואיך להביא מהם מסקנות חדשות, וכל זה ניתן במעמד הר סיני וכו' לכמה מיליונים אנשים בבת אחת, ובמשך הזמן החכמים שבכל דור ודור הרי על יסוד כללים אלו, או בלשון המורגל, מדות שהורה נדרשת בהם, הלכו בדרכים שהתורה אמרה שזהו הדרך האמיתי ובאו לכמה מסקנות, או בלשון המורגל - לכמה דינים והוראות. ואף שדינים אלו אמרם תנא פלוני אמורא וגאון, הרי נכלל כל זה באותם היסודות הכלליים והדרכים שקבל משה רבנו מנותן הורה בעצמו. ומזה מובן ופשוט, שאם רוצים לפתור איזה שאלה שנתחדשה בזמן זה, וכמו שאלה הקשורה בעלעקטרי וכיו"ב, ורוצים לפותרה ברוח התורה, וכמו שפתרו הרבנים שבדורות שלפנינו, צריך ללכת בדרכי התורה וכללי', ואחד הכללים בזה שאיןב ית-דין יכול לבטל דברי בי"ד חבירו אלא אם כן גדול ממנו כו', היינו שגם זה הוא כלל מנותן הורה, כמוש ישנו ג"כ כלל שחרי רבים להטות באותו הבי"ד גופא, אם היו בי"ד של אנשים ההולכים בדרכי התורה בלימודים זה.
ד) מה ששואלים אם יש קדושה באותיות, ואם זה כתוב בשו"ע:
הנה זהו כתוב בספר עוד קודם להשו"ע, והוא בגמרא שבת ק"ד ע"א, ובכמה מקומות בזהר הק ובתיקוני זהר, וה"ה לנקודות (ת"ז תי' ה', כא, עי' ז"ח בתיקונים).
Why תקנות חז"ל Can't be Changed, The Holiness of the Torah's Letters
ג'שפו
ג) מהו הטעם שאין אנו יכולים לשנות תקנות חז"ל.
מענה:
ובהקדמה דוגמא מחכמת החשבון - בימינו אלא מיוסדה היא על יסודות שהיו ידועים ונרשמו בספר עוד בימי היונים הראשונים אוקליד וכו', ואף שספרי חכמה זו שלהם קטנים הם בהרבה מהספרים בימינו, זהו מפני שעל יסוד הכללים וע"פ הדרכים שנעתקו מחכמים הנ"ל, הולכים מענין לענין והמצאה להמצאה, אלא שכיו שזהו ע"פ הדרכים שהתוו הם וע"פ הכללים שכלו הם, הרי כבר נכלל זה בדבריהם. ולהבדיל בין קדש לחול, הוא עד"ז בתורתנו הק', שניתנו כללים והוראות איך להשתמש בכללים אלו ואיך להביא מהם מסקנות חדשות, וכל זה ניתן במעמד הר סיני וכו' לכמה מיליונים אנשים בבת אחת, ובמשך הזמן החכמים שבכל דור ודור הרי על יסוד כללים אלו, או בלשון המורגל, מדות שהורה נדרשת בהם, הלכו בדרכים שהתורה אמרה שזהו הדרך האמיתי ובאו לכמה מסקנות, או בלשון המורגל - לכמה דינים והוראות. ואף שדינים אלו אמרם תנא פלוני אמורא וגאון, הרי נכלל כל זה באותם היסודות הכלליים והדרכים שקבל משה רבנו מנותן הורה בעצמו. ומזה מובן ופשוט, שאם רוצים לפתור איזה שאלה שנתחדשה בזמן זה, וכמו שאלה הקשורה בעלעקטרי וכיו"ב, ורוצים לפותרה ברוח התורה, וכמו שפתרו הרבנים שבדורות שלפנינו, צריך ללכת בדרכי התורה וכללי', ואחד הכללים בזה שאיןב ית-דין יכול לבטל דברי בי"ד חבירו אלא אם כן גדול ממנו כו', היינו שגם זה הוא כלל מנותן הורה, כמוש ישנו ג"כ כלל שחרי רבים להטות באותו הבי"ד גופא, אם היו בי"ד של אנשים ההולכים בדרכי התורה בלימודים זה.
ד) מה ששואלים אם יש קדושה באותיות, ואם זה כתוב בשו"ע:
הנה זהו כתוב בספר עוד קודם להשו"ע, והוא בגמרא שבת ק"ד ע"א, ובכמה מקומות בזהר הק ובתיקוני זהר, וה"ה לנקודות (ת"ז תי' ה', כא, עי' ז"ח בתיקונים).