מה נסגר?! מתי מתחיל, מתי נגמר, למה הוא כזה נפיץ, למה עושה לנו כאבי בטן ולב, למה הילדים מתהפכים עלינו ואיך זה שפתאום כ"כ קשה איתם?? ובלי בדיחות על גיל ההתפגרות כי גיל ההתבגרות הוא גיל מושלם, קשה וחשוב, וקורונה או לא, תמיד רלוונטי לעשות בו קצת סדר. להבין מה הסיפור של הגיל הזה ומה עובר על הילדים שלנו, כי ההבנה מרגיעה ומורידה לחץ, לגלות איך לתקשר איתם כדי להישאר בקשר, ואיך לאזן בין הצורך שלהם במרחב וההכרח להציב להם גבולות.

שלושה עקרונות מפתח מנצחים, להרגיע את האווירה ולקרב את הלבבות, בפרק שהוקלט לפני ימות קורונה, ומושלם לעת הזו לא פחות.

כייף שבאתם:), האזנה נעימה ומלאת ערך! ספרו לנו אח"כ בנוהל..

שירי ונני.

הרי זמן שגרה שונה מזמן חירום, ובזמן חירום כולנו קצת יותר דרוכים או מתוחים. מצד אחד בא לנו להניח, ושהילדים יעשו מה שהם רוצים. מצד שני, אין מצב שנניח וניתן להם לעשות מה שהם רוצים! כן, אנחנו מבינים שגבולות חשובים לשקט, לסדר, לתחושת הביטחון והשלווה, כמו גם שכולנו מבינים, שחתיכת סיפור להציב אותם, ובעיתות חירום, מאתגר וחשוב, לא פחות מתמיד. פרק גבולות, עם בשורה חשובה שתקל עלינו את החיים, מה עושים כשבני הזוג לא חושבים כמונו, איך מציבים גבולות ומהם הגבולות החשובים?

האזנה נעימה,

שירי ונני.

לא פשוט, ימים מאתגרים, גם קורונה אבל בכנות כנראה כי אנחנו בבית עם הילדים. יש מצב שמפלס החרדה של כולנו עולה מהמחשבה שנצטרך להעסיק אותם עכשיו 24/7 כדי שלא ימצאו מפלט במסכים, ועוד לא התחלנו לדבר על שעמום ומריבות אחים. ואגב, הלמידה מרחוק רחוקה מלהרגיע, כי כולנו בלחץ עכשיו מכמות השיעורים וכמות ההודעות בקבוצה ההורית הכיתתית.

הילדים שלנו אגב נופשים, ואווירת החופש שלהם מתנגשת עם הסטרס שלנו, בזמן שהתא המשפחתי מתחיל להרגיש כמו תא לחץ, ורק התחלנו. בקיצור, צריכים אוויר, מידה הגונה של פרופורציה והנחיות ברורות. פרק אינסטנט לימים טרופים, ממה אפשר לשחרר, מה כדאי לעשות ועל מה שווה לתת את הדעת. אחוות הורים זה כאן:)!

האזנה נעימה,

שירי ונני.

פתאום! התערערה המציאות והקורונה מכתיבה את סדר היום. אנחנו חזק על האינפורמציה ולא תמיד פנויים לראות מה הילדים שלנו סופגים. טבעי, מורכב המצב, מפתיע, מוזר, מלחיץ יותר או פחות, אבל גם זמן מעולה להזכיר – הלך רוח מדבק, בול כמו וירוס – תכניסו איש חרד לחדר, ותוך כמה דקות עוד נוכחים ייכנסו לחרדה, תכניסו איש רגוע, תוך כמה דק' יהיו עוד רגועים. שאלת היום והתקופה, היא מה הלך הרוח שלנו ובמה אנחנו מדביקים. הוצפנו בשאלות ולכן מיהרנו להקליט – איך לדבר עם הילדים שלנו על קורונה, עד כמה לשתף ואם בכלל, איך להסביר בלי להכניס לחרדה, איך להדריך בלי פאניקה ואיך להעביר זמן משפחה בבידוד בלי להשתגע. מאחלות שגרה בריאה, שלוות נפש וימים טובים!

האזנה נעימה,

שירי ונני.

מוזמנים להגיב כאן או בקבוצת הפייסבוק שלנו "עושות הורות".

קבלנו עדכונים במייל – הרשמו לרשימת התפוצה https://www.ranlevi.co.il/misc/newsletter/

יום אחד התקשרה אלי (שירי) הגננת וביקשה שאגיע. "עמית לפעמים לבד בהפסקות, וחשוב לי שנשלול סוגייה חברתית". הערכתי את תשומת הלב ובדקנו, כי הסוגיות החברתיות של הילדים שלנו, הן לפעמים מקור לדאגה. אנחנו נזכרים בילדות שלנו, משליכים על הילדים חוויות שלנו, מנסים לתקן סיטואציות ולפתור משברים חברתיים, מפעילים לחץ או מגנים עליהם בהגזמה ובעיקר פועלים ממקום של חרדה.

"אני חוששת שהיא תהיה כמוני כשתגדל, הייתי מאוד לא מקובלת", או "הוא ההיפך הגמור ממני, אני מתחנן שיזמין חברים הביתה והוא לא רוצה – מה נסגר?"

הכי טבעי בעולם שחשוב לנו שהם ירגישו נוח – עם עצמם ועם הסביבה, ולכן - פרק חברתי במיוחד, שמסביר איך לזהות ביישנות, מופנמות וחרדה אצל הילדים שלנו כי כדי שנוכל לסייע להם. חשוב שננמיך את מפלס החרדה, נתבונן בהם בלי לחץ ונזהה אם יש בכלל מקום לדאגה.

בוקר טוב?? מסתבר שאתגר הבוקר הוא אחד השכיחים, והמעבר משנת לילה נינוחה לבוקר מורט עצבים מוציא את רובנו מדעתנו. אפשר להבין, תשישות בוקר, מלא משימות, זמן דוחק וילדים שלא משתפים פעולה – לא קל. עכשיו דמיינו את זה אחרת, בוקר נינוח, מורידים הילוך, כל אחד עושה בול מה שצריך ויוצאים למסגרות בלי לחץ, בזמן. חלום? לגמרי בר ביצוע. הבאנו לכם טיפים שווים שיהפכו את הבוקר לפשוט, רק קצת שינויים והרגלים לסגל, כי גם אנחנו וגם הילדים צריכים אנרגיות טובות בבוקר כדי להתחיל את היום.

מפתיע אותנו לגלות שהילדים שלנו שונים האחד מהשני, כי לכאורה הדמיון ביניהם מתבקש בהנחה שנולדו לאותם הורים והם גדלים באותו הבית. לא רק ששונים בתכלית השינוי, מסתבר שיש מערך שלם של תכונות שנהוג לייחס לכל ילד בהתאם למיקום שלו במשפחה. לכן, גם מחקרים שמתבססים על התכונות המרכזיות, מנסים לנבא את בחירות הקריירה של הילדים שלנו. איך קרה שהם כל כך שונים? האם זה גנטי או התנהגותי? ואיך בכל זאת נצליח להרחיב עבורם את מנעד התכונות ומרחב האפשרויות? נשמע כמו אתגר שחשוב להבין, כי זו משימה שחשוב לפצח.

נודה על האמת, הציונים של הילדים שלנו חשובים לנו. אנחנו מניחים שתעודה טובה מנבאת הצלחה, מה גם שההצלחה שלהם היא הגאווה שלנו, ובינינו, עם הגנים שלנו, אין סיבה שלא יהיו כאן ציונים גבוהים. במבחן המציאות, אנחנו מתאכזבים לא פעם ושוכחים שהאכזבה שלהם גדולה משלנו. אז איך נכון להגיב כדי להרים להם את המוטיבציה הלימודית, למה ביקורת לא עובדת ואיך בכל זאת אנחנו יכולים להרים להם את הדימוי העצמי ולעודד אותם להשתפר, בעיקר לשם חוויית ההצלחה!

המריבות של הילדים שלנו מטריפות אותנו! אווירת מלחמה בבית, על כלום ושום דבר. אין לנו מושג איך לפתור את המחלוקת, ויש הרגשה שההתערבויות שלנו בעיקר מחמירות את המצב. מתסכל, בעיקר כי יש לנו הרגשה שרק אצלנו בבית יש כאסח, ואצל אחרים יחסים של הרמוניה ואהבה. שמחות לשתף שמריבות אחים הם אחד הנושאים הבוערים והשכיחים בכל בית, כי אי אפשר בלי. מוזמנים לגלות למה זה נורמלי, ומהן הפעולות שיגרמו להם לריב פחות ולהסתדר הרבה יותר, מבלי שתתערבו. נכון שכייף לדמיין אותם מבסוטים יחד??

שירי בכר, מנחת הורים, ונני פינקלשטיין, יוצרת תוכן, בפודקאסט אותנטי ושנון על אתגרי ההורות והכלים המעשיים שכדאי להכיר, עבורנו, ובעיקר עבור הילדים שלנו.