https://audio.simplecast.com/6934f7ad.mp3



הורדת הפרק (mp3)



חוק הגיוס שהפיל כבר 2 ממשלות מתמקד בציבור החרדי למרות שגם מגזרים אחרים לא שותפים בנטל בצורה שווה. הפעם ניחשף להצעה חדשה שנועדה לפתור את משבר הגיוס אחת ולתמיד. בפרק יתארח שר החינוך לשעבר שי פירון והוא הוקלט בלייב בנוכחות המתמללים של עושים פוליטיקה.

האזנה נעימה,
דפנה.






דף הבית של התכנית
רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר



שקר הגיוס והבל השוויון
תמלול: ירדן מורד
דפנה: שלום לכם, אנחנו בעוד פרק של "עושים פוליטיקה", עכשיו לפרק שלנו היום. יש כל כך הרבה נושאים על סדר היום הציבורי: המצב החברתי, הביטחוני, היחס לפלסטינים, השחיתות. אבל רק אחד מהם הצליח להפיל כבר שתי ממשלות ברציפות, חוק הגיוס, ודווקא הוא נוגע בפועל לכמה אלפי אנשים בודדים בלבד, באופן ישיר. אז בעונה הראשונה עסקנו בבלוף שקיים בשיח על חוק הגיוס, פרק נהדר עם אבישי בן חיים, ממליצה לכולכם לחזור ולשמוע. היום נתעדכן איפה באמת הדברים עומדים, וגם נחשוף אתכם לפתרון חדש ויצירתי שגובש בחודשים האחרונים, בשקט, בחדרים סגורים, כמו שמתגבשים להם פתרונות שבסוף רוצים שהם יצאו לפועל. בעיקר עם הרבה מאוד רצון טוב. יהיה איתנו שי פירון, שר החינוך לשעבר, ומחנך, שלום שי.
שי: שלום שלום דפנה.
דפנה: אז קודם כל בוא נתחיל באמת מהתחלה, אתה גם איש חינוך אבל גם היית פוליטיקאי לתקופה, איך אתה מסביר את זה שדווקא הנושא הזה ממש גורם לפוליטיקאים לוותר על הכיסא שלהם, לפרק את הכנסת וללכת שוב לבחירות?
שי: שאלה מצוינת, יש שני טעמים ואני אציג אותם בתמציתיות. אחד, זה מכיוון שאני מנתח את המציאות בישראל בכך שיש לנו שש מחלוקות שמפצלות אותנו. אחת, זאת המחלוקת בין ימין ושמאל, לא בהקשר המדיני, בהקשר של רפובליקנים ודמוקרטים. המחלוקת השנייה זאת המחלוקת בין דתיים לחילוניים, דת ומדינה. המחלוקת השלישית היא בין יהודים וערבים, המחלוקת הלאומית. המחלוקת הרביעית היא בין עשירים ועניים, חלוקת העושר. המחלוקת החמישית היא המחלוקת התרבותית, ספרדים אשכנזים. המחלוקת האחרונה זה מה יותר חשוב ממה, האזרח או המדינה. סוגיית השירות היא אחת הסוגיות היחידות שפוגשת אותנו בכל ששת המחלוקות. כלומר, היא ממש, ממש יושבת על כל הסוגיות כולן. בכל אחד מהדברים, יש בה את כל האמוציות, בכל הנושאים שמפצלים אותנו, זה צד אחד. מהצד השני, מכיוון שאנחנו חיים כבר 30, 35 שנה בפוליטיקה הרבה יותר מגזרית, הדרך המרכזית היום לקושש קולות זה להשניא את האחר, מכיוון שגיוס לצבא, בעיקר משום שהוא כרוך לא פעם לצערנו במוות, מהווה את אחד מהגורמים שמעוררים הכי הרבה אמוציות בחברה הישראלית.
דפנה: אני אדם נורא ציני, זאת אומרת, ברור שזה שזה יושב על מחלוקת אידיאולוגית אמיתית אבל יש עוד המון כאלה. אפילו עכשיו שאנחנו מתעסקים בבקעת הירדן לדוגמא…
שי: זה לא יושב על הכל, זה לא יושב על הכל, וזה לא קיומי, וזה לא חיים ומוות במובן הפרנסונלי, וזה לא לוותר על שלוש שנים החיים מהחיים שלך, וזה לא שאתה עוצר את הזמן, וזה לא למה אותו לקחו ל-8200 ואותי ליחידת… כי בעצם הבטחתי לו את העתיד, ועוד שורה ארוכה של דברים. לכן בעצם זאת סוגייה שפוגשת אותו בהמון, המון רבדים נפשיים שלי והמון, המון רבדים אידיאולוגים שלי.
דפנה: אבל יש פה גם עניין פוליטי? לדוגמא שהחרדים באמת לא יכולים לא יכולים לוותר, הקהל שלהם לא יוכל להשלים עם זה? 
שי: אמרת הקדמה נורא טובה וחכמה, אני קודם כל רוצה להגיד משהו שהוא קשור ולא קשור, אני אגיד אותו כהקדמה כי הוא בסיס לכל. בני למד בתיכון בבית ספר, הייתה לו מערכת שעות, ואחד השיעורים בשבוע נקרא שיעור בליץ,