עושים רפואה ממשיכים עם הפרק השני על מחלת הקרינה החריפה.אחרי שבפרק הקודם דיברנו על קרינה ועל פיזיקה -  הפעם נשמע מה המשמעות של פגיעת הקרינה המייננת על גוף האדם. נחזור לגויאניה, ברזיל; וגם נשמע על אירועים נוספים -  האחד בלונדון, והשני -  מקרה קטלני שאירע כאן בארץ לפני שנים רבות.
את הפרק חותם ראיון מרתק על העתיד -  האם התרופה למחלת הקרינה החריפה מקורה בכלל בגוף האשה? 

מתראיינים בפרק: 
ד״ר ליאון פולס – יועץ משרד הבריאות למתארי חירום בלתי קונבנציונאליים; רס״ן ד״ר ערן אלון – רמ״ד רפואת אב״כ בענף היערכות בתי חולים בפיקוד העורף; 
וד״ר אריק איזנקרפט מחברת Pluristem.
וגם – בפינתה של רוני קורן – ד"ר אני רק שאלה – נשמע האם כדאי להיות נחיר?

עושים רפואה יוצאים הפעם בעקבות מחלה ייחודית ונדירה.בשני הפרקים הבאים ניחשף למחלת הקרינה החריפה באמצעות סיפור על עיר אחת במרכז ברזיל.
מרואיינים בפרק:רס״ן ד״ר ערן אלון -   רמ״ד רפואת אב״כ בענף היערכות בתי חולים בפיקוד העורף, וד״ר ליאון פולס -  יועץ משרד הבריאות למתארי חירום בלתי קונבנציונאליים.
וגם - בפינתה של רוני קורן - ד"ר אני רק שאלה - נשמע האם יש קשר בין מיגרנה וורטיגו?

בתחילת שנות ה80׳ - הופיעה מגיפה חדשה ומסתורית, ששנים אחר כך תקבל את השם איידס. פחות מ40 שנים אחר כך -  הודות למחקר מקיף וניסיון עמוק להבין את המנגנונים של הוירוס המאוד מיוחד הזה -  היום כבר לא מדובר על מחלת האיידס -  אלא על נשאות לנגיף. הודות לידע החדש שנצבר והפיתוחים התרופתיים שבעקבותיו, תוחלת החיים של מי שנדבר בנגיף היום מתקרבת לתוחלת החיים הממוצעת.

קַרְנֵי רֶנְטְגֶּן (או קרני X) הן קרינה אלקטרומגנטית  הקרויה כך על שם הפיזיקאי שגילה אותה, וילהלם רנטגן. פרק זה של "עושים רפואה" הוקלט במהלך מפגש המאזינים שלנו ובו הרצה דוק' יובל בלוך על - איך מפענחים צילומי רנטגן? מהן הטכנולוגיות הנוספות בהן משתמשים בתחום הרפואה, וכיצד מתמודדים עם סוגיית הקרינה?

ב- 21 בספטמבר 1971, ביוסטון טקסס, נולד ילד שישנה את מדע הרפואה ביותר מאופן אחד. דיויד פיליפ ווטר, ילד חייכן ומבריק, הוא ילד הבועה הראשון. בפרק השני על המחלה הגנטית הנדירה ממנה סבל, SCID, נשמע מפרופסור רז סומך על פריצת הדרך בטיפול במחלה, וגם על המורכבות של הטיפול במחלה על רקע חיינו באזור. מופיע בפרק: פרופסור רז סומך (אימונולוג ילדים)

לרגל החג, אנו מגישים לכם את הראיון המלא עם עו״ד גלי בן-אור, מנהלת מאגר החקיקה הלאומי בכנסת ישראל, שחלקים ממנו הופיעו בפרק השני על ההפריה החוץ גופית.
נושא טכנולוגיית ההפריה המלאכותית אמנם מוסדר בחקיקה הישראלית אבל לא בצורה שעונה על כל השאלות המתעוררות בתחום.
הפרק הבא על ילד הבועה ועל התופעה הגנטית SCID יעלה בעוד כשבועיים.

ב- 21 בספטמבר 1971, ביוסטון טקסס, נולד ילד שישנה את מדע הרפואה ביותר מאופן אחד. דיויד פיליפ ווטר, ילד חייכן ומבריק, הוא ילד הבועה הראשון. המחלה הגנטית הנדירה ממנה סבל, SCID, היא נושא שני הפרקים הבאים של עושים רפואה.
מופיעים בפרק: פרופסור רז סומך (אימונולוג ילדים), ודוקטור מיכל טנצר (פסיכוליגית קלינית).

רחם מלאכותית, תינוקות בעלי תכונות 'מעוצבים לפי מידה' ועוברים בעלי שלושה הורים...האם אנחנו בעושים רפואה, או ב'עושים מדע בדיוני'?... ד"ר יובל בלוך ועידן כהן במסע אל עתיד ההפרייה החוץ גופית. כמו כן - סיום סיפורה המרגש של 'הלוחשת לשחלות'.

האם הברירה הטבעית...מתה? עידן כהן וד"ר יובל בלוך יוצאים לבדוק מה יכולה לעשות הרפואה המודרנית עבור מי שאצלם הזרע והביצית מתקשים להיפגש.

איך זה מרגיש לראות את העולם בצבעים אחרים? מהו המקור הגנטי של עיוורון צבעים, מה קורה בתוך העין - וכיצד משפיעה התופעה הזו על עיצוב משחקי מחשב ואתרי אינטרנט? עידן כהן וד"ר יובל בלוך לוקחים אתכם למסע בעקבות נפלאות ראיית הצבע האנושית.