כרך שחרב ולבסוף ישב

מנצפך צופים אמרום

אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה

ואלה המצוות

בנס היו עומדין

תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו

תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו

נזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה

קץ משיח

שכחום וחזרו ויסדום

הדדרימון בבקעת מגידון

עיזא דבי טבחי שמינא מינאי

משפחה ומשפחה

כהנים בעבודתן מבטלין לשמוע מקרא מגילה

ויהי בהיות יהושע ביריחו

תלמוד תורה או הקרבת תמידין

כבוד תורה ותלמוד תורה דיחיד

עבודה או מקרא מגילה

תלמוד תורה או מקרא מגילה

תלמוד תורה או מת מצווה

עבודה או מת מצווה

מקרא מגילה או מת מצוה

ריב"ל כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו

ריב"ל כרך שישב ולבסוף הוקף

ריב"ל כרך שאין בו עשרה בטלנין

ריב"ל כרך שחרב וישב נדון ככרך

העולם ומלואו לאור ישראל מחכים

מידת הרחמים והחסד המדומה

כי יבוא אליי העם לדרוש אלוהים

דרישת אלהים באה יחדיו עם המשפט הישראלי

אחדות בעם ישראל בין הרוח למשפט

ארס רוחני

הארס נועד לטשטש את התוכן הישראלי המיוחד והמאוחד, והמאחד בין הרוח לבין המשפט

מגילה נקראת בי"א, יב, יג, יד, טו

יג זמן קהילה לכל הוא

זו דברי ר' עקיבא סתימתאה

חכמים אומרים אין קורין אותה אלא בזמנה

ר' יהודה אומר אימתי בזמן שהשנים כתקנן, אבל בזמן הזה אין קורין אותה אלא בזמנה, הואיל ומסתכלין בה

בשלמא

אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חברו

רב שמן בר אבא לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם

זמניהם – זמן, זמנם, זמניהם

כימים אשר נחו בהם היהודים – ימים, כימים

רב אשי קשיא ליה דר' יהודה אדר' יהודה

אימתי מקום שנכנסין בשני וחמישי

זו דברי ר' יוסי בר יהודה

מנין שמוקפין קורין בחמישה עשר

ולאו ישראל נינהו

והימים האלה נזכרים ונעשים

ר' יהושע בן קרחה מוקפין קורין אלו שהיו מוקפין בימי אחשורוש

פרזי פרזי

כיצד קוראים מגילה בשושן הבירה

כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך

כמחמתן לטבריא מיל

אורו של משיח

רוח ישראל

הבנה סיבתית

הבנה מוסרית

רמב"ן ויקרא כו, יא כל התורה נסים נסתרים

ברית כרותה לעם ולארץ

משיב הרוח ומוריד הגשם

רוח זר בא ומפעם

ההבנה הסיבתית מציעה חוקים אחוזים זה בזה על כל מרחב היש

מונחה איזו העקה כללית

חירות נשגבה

ההבנה המסורית חופשית

עקיצה של הרב קוק על יכולתו של האדם להחליט דבר וודאי במה שנעשה מחוצה לו

כשזונים אחרי אלוהי נכר הארץ – הארץ תוספת של הרב צבי יהודה

מה הייתה ההלכה המפורסמת שהיהודים שגרו בעזה לפני כחמש מאות שנה הקפידו עליה, אפילו שחלקם היו סוחרים וזקוקים לכסף?
האם מותר לאדם להכניס את עצמו למצב שבו אחרי כן הוא יהיה חייב לחלל שבת? האם מותר לאדם מתוך רצונו החופשי להיכנס למצבים העלולים לאלץ אותו לעבור מאוחר יותר עבירות הלכתיות?
בחלק הראשון של השיעור - נלמד את דעתו של הרב זרחיה הלוי (בעל המאור) לפיו דווקא מותר לאדם לעשות זאת. רק במקום שבו בולט לעין שהוא מתכוון להיכנס למצב אסור - אז יש לאסור מפני "מראית העין", אבל במקום בו יש מרחק סביר שמטשטש את הקשר בין פעולתו בהווה לבין האיסור שהוא יעבור בעתיד - אין לאסור את הכניסה למצב זה.
נראה כיצד הפוסקים באלג'יר סמכו על היתר זה, והתירו לאנשים לצאת לסיירות במדבר סהרא - לצורך מסחר, גם כשהם חיללו שבת על הגמלים...
הרדב"ז שחי במצרים לפני כחמש מאות שנה, מספר על המנהג ההלכתי של היהודים בעזה מלפני חמש מאות שנה...
אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת

גדולת העולם

קדושת ישראל

חזון למדינת ישראל

ירידת העולם

תיקון חצות

הייחוד העליון

היחוד התחתון

מלחמת העולם הראשונה

נחלי דמים הנשפכים

אנו ליה ועינינו ליה

ישראל מספרים תהילת ה'

זהו גורל ישראל

אור ישראל זורח והולך ואור

מת מצווה קנה מקומו

מת מצווה בהרוגי מלחמה

קנה מקומו משום ביזיון וניוול המת

כי קבור תקברנו

קבורה בארון

קבורה באדמה

שריפת גופה

מתי מותר לשרוף גופה

נכתם עון שופכי הדמים

הכפרה מוכרחת לבוא

התרבות מוכרחת להיכחד מן העולם

עמי אירופה

הנצרות החדשה

העמים התרבותיים של אירופה

אור התשובה

נכון יהיה הר בית ה'

בנין העולם

בנין האומה הישראלית

רוח התרבות העולמית

כי מציון תצא תורה

הבו גודל לאלוהינו

הכרה כי יש א' בקרבה

הכרה של האחדות בכוחות של עם ישראל

הכרה איך לחשוף את מבוע חייה

המקור העצמי של כנסת ישראל

המלחמה

הכבישה המוסרית

המלחמה מחדדת את ההתפתחות של העמים ותרבותם

עם ישראל מושפע מהמצב של העמים ומהתרבות הכללית

המלחמות