יכול להיות עם סתיו שפיר

"אפשר לשאול על ישראל: החמאס עשו לנו משהו נוראי ב-7 באוקטובר. האם אנחנו מורתעים? וכל מי שאני שואל אותו אומר, 'ההיפך: אנחנו רק יותר נגד, פחות מאמינים, יותר שונאים'. ומה יקרה לצד השני אם אנחנו נעשה משהו נוראי להם? ואנשים פה אומרים 'לא, הם יהיו מורתעים!'". ההסבר: "כשאנחנו מצפים התנהגויות של אנשים אחרים, אנחנו חושבים על החלקים הקוגניטיביים ולא הרגשיים", מספר דן אריאלי, פרופסור לפסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית. "בתור מישהו ממדעי החברה, תמיד רציתי שכל חוק שהממשלה מעבירה, שתהיה לפחות תאוריה של שינוי - איך הדבר הזה אמור לגרום לשינוי?", הוא אומר, אבל מבין שזו משימה קשה מאוד: "פוליטיקאים בעיקרון יש להם אינטואיציות והרבה אמונה באינטואיציות שלהם. אני הייתי רוצה שאנשים שמעבירים חוק, לפני החוק ייאלצו להוכיח שהאינטואיציות שלהם נכונות". בשיחה עם סתיו שפיר הוא מסביר מה הסכנות לחברה - פוליטיקאים פופוליסטיים, בוטים ברשתות חברתיות והחלטות לא רציונליות - ומספר על הפרוייקט הבא שלו: ללמוד להיות דולת מוות. 

הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל  🔊  להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir

"כשרק יצאתי לדרך היה לי ברור שאני צריכה לבנות משהו שיהיה כאן גם עוד 50 ו-100 שנה, שלא יהיה תלוי בי וגם לא באף שר. התחלפו שבעה שרים ושישה מנכ"לים מאז שיצאנו לדרך", מספרת עדי אלטשולר, מייסדת ומנכ"לית עמותת אינקלו לחינוך מכיל, שמפעילה גנים ובתי ספר שבהם לומדים יחד ילדים ובני נוער עם ובלי מוגבלויות, כולל כאלו שברגיל היו נשלחים לחינוך מיוחד. בימים אלו היא מקימה בית ספר מכיל בחוף אשקלון. אינקלו הוא המשכה בדרכים אחרות של תנועת הנוער המכילה "כנפיים של קרמבו", שאלטשולר הקימה בגיל 16.

ב-2010 הקימה עם בן זוגה נדב אמבון את מיזם זכר השואה "זיכרון בסלון", שהיא מגדירה "אדם פרטי שלוקח אחריות על זיכרון השואה בסלון הפרטי שלו". כדי שזה יעבוד, היא אומרת, "מראש זה היה צריך להיות של כולם ולא של אף אחד" - ולכן סירבה לצרף למיזם את צה"ל, משרד החינוך ויד ושם, ואפילו השם שלה לא מופיע באתר המיזם.

בשיחה עם סתיו שפיר, אלטשולר מספרת שהיא שונאת להתראיין, כי נכוותה בעבר עם התבטאות על הייטקיסטים שלא תורמים מספק. היא גם לא אוהבת לקחת קרדיט בולט על הפעילות שלה: "התנועה היא לרוקן את עצמי - אני עכשיו נוצה בכנפיים של משהו שלך, ועכשיו אני פה. ומה שתרצי, לאן שתקחי אותי - אני אלך. יש לי אמונה נורא גדולה, שארגון או יוזמה או ילד או משהו שנולד - זה כמו ישות רוחנית. היא חכמה ממני, ואני כלי שרת בתוכה. זה לא שלי, זה של האלוקות".

באופן לא אופייני לאישה כל כך מעורבת, אלטשולר לא צורכת חדשות ואינה פעילה ברשתות חברתיות. "היה לי רק פייסבוק ואותו אני סגרתי אחרי ה-7 באוקטובר. סגרתי את כל המסכים מהחיים שלי כדי לשמור על התודעה שלי נקייה, כי יש כל כך הרבה לעשות". היא ממליצה גם לאחרים לעשות כמוה: "הצורך במיסוך הוא ברור, אבל המיסוך הזה הוא כל כך מסוכן תודעתית, נפשית. שומר נפשו ירחק. להתנתק מהרשתות החברתיות זה אולי הריפוי הכי גדול ב-war-life balance".

הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל  🔊  להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir

"יש באמת איזה כובד שמגיע עם המילה הזאת", אומרת מיה דגן, שרבע מיליון אנשים עוקבים אחריה בטיקטוק. "להגיד 'משפיענית' זה הארדקור, זה כבד. מה זה אומר? שאני עכשיו מתווה את הדרך של אנשים? מצד שני, זה הרבה מאוד כוח שצריך להבין איך משתמשים בו ואיך מנצלים אותו כדי באמת לפחות לנסות לייצר שינוי". לדבריה, "אנשים מתבלבלים בין ויראלי לטוב".

"קודם צפיתי איזה חצי שנה. רק צופה", היא מספרת על תחילת דרכה ברשת החברתית הפופולרית. "הייתי בת 24, חברים שלי לא היו בטיקטוק, זה היה כאילו של ילדים, אז הרגשתי שזה מרחב שאני יכולה לעשות בו מה שאני רוצה. לא חשבתי שמישהו יראה את זה". עם הכוח הגיעה האחריות - וגם העלבונות. "התגובות על הגוף שלי מילדים בני 13 - שמנה לווייתן מכוערת וואטאבר - סבבה. מצד שני יש תגובות שממש מעליבות אותי, אבל זה לרוב יהיה דברים שקשורים בחוכמה שלי, או בהאם אני מצחיקה. ברפורמה היו תגובות ששברו לי את הלב - 'גם ככה לא רוצים אותך פה, אז תעזבי'".

התהפכות דעת הקהל העולמית על ישראל בעקבות המלחמה בעזה תפסה את דגן לא מוכנה. "אני ממש ממש נעלבתי אחרי ה-7 באוקטובר מבנות שאני עוקבת אחריהן. אנשים מסתלבטים על הנשים באוניברסיטאות עם השיער הכחול - that's my people. זה האנשים שאני עוקבת אחריהם וצורכת את התוכן שלהם ומאוד נהנית ממנו. ופתאום קיבלתי סטירה כזאת". היא ניסתה להושיט יד - ונכזבה. "ניסיתי לכתוב להם. אף אחד לא ענה לי".

הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל  🔊  להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir

"האם יש תפקיד למוזיקאי? האם הוא צריך לדבר על המצב, לדבר פוליטיקה, לכתוב על זה? התפקיד היחיד שלי כמוזיקאי זה לא לזייף, ולנגן בקצב, לעשות את העבודה שלי טוב. אחרי זה אני יכול לבחור על מה אני שר, על מה אני כותב, מה אני רוצה להגיד. זו זכות - זו לא חובה", אומר המוזיקאי יזהר אשדות, שנפתלי בנט גרם גלצ לסרב לשדר את שירו "עניין של הרגל", שכתב על מפגש עם חיילי שוברים שתיקה. "יש אמצעים יותר משמעותיים ויותר יעילים להגיד את הדעה שלך מאשר לשיר שיר היום. אתה אומר את זה ברשת ואם זה ויראלי אז זה עושה את זה".

"אני רואה את הבן שלי והחברים שלו חוששים. ואני מרגיש נורא אשם שזה מה שהשארנו להם, איזה מין מדינה הבאנו להם? הוא לא חושש יותר ממני, הוא מבואס יותר ממני. הוא שואל 'מה זה? למה המדינה ככה? למה זה קורה? מה עשיתם?'", הוא מספר, ומשתף בתשובה שנתן: "סליחה".

בשיחה עם סתיו שפיר, אשדות מדבר על מה מעורר בו השראה, איך הוא ממשיך ליצור בשילוב טכנולוגיות ומנסה להכניס חדשנות להופעות שלו. 

הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל  🔊  להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir

מעוז ינון, פעיל שלום שהקים את פאוזי עזר בנצרת ואת רשת אברהם הוסטל ברחבי הארץ, איבד את שני הוריו בנתיב העשרה ב-7.10. "כשההורים שלי נרצחו, השלום נולד בי", הוא אומר, ומבטיח: "אנחנו הרבה יותר מפוכחים, חכמים, מציבים תוכנית יעדים, ואנחנו לא מתפשרים על פחות משלום".

מיה סביר, פעילת שלום, בתו של אדריכל אוסלו אורי סביר וסופרת, כתבה ספר על מלחמת האזרחים ברואנדה, ומנסה להביא לפה את השיטות שהביאו לפיוס בין שבטי ההוטו והטוטסי. "מה שהתפוצץ לנו בפנים ב-7 באוקטובר זה לא הקונספציה של השמאל - זה הקונספציה של הימין", היא מאשימה. "ה-7 באוקטובר זה מה שקורה כשאין שלום. הדרך היחידה למנוע עוד 7 באוקטובר זה הסכם מדיני".

השניים הם בין מארגני אירוע השלום "הגיע הזמן" ב-1.7 בהיכל יד אליהו בתל אביב: timeisnow.co.il

הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל  🔊  להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir

"אם תקחי היום נערים, נערות - יש להם הרבה יותר יכולות והרבה יותר ידע", אומר הסופר אתגר קרת על המצב. "הבעיה שלהם זה שהם מאבדים כישורים אנושיים. כי בעצם כאילו המחשב מאמן אותם במה שהוא יודע, לא במה שהוא לא יודע".

הוא מסתובב בקבוצות של שרי ליכוד, רב עם אנטישמים בסושיאל, כותב סיפור על קרוקודיל לבקשת אשת מילואימניק, משתין על שיחים, מתראיין ברחבי העולם, מפגין לשחרור החטופים ומבקר את עצמו בו-זמנית. הוא מודאג ממה שהוא מכנה "תרבות של הכנעה" - משחק סכום אפס חברתי: "העתידים האלה הם עתידים שיש בהם משהו כמעט טנטרומי. התרבות היא באופן גורף טנטרומית. אני חלק מזה. כשאני הולך להפגנות ואני צועק 'את כולם עכשיו!' - 'עכשיו' נהיה ה'אמן' של החילונים. אני אצעק מספיק חזק בשביל שסינואר יתהפך? שביבי יעשה משהו אחר? שביידן ייתן עוד גז? שגם פוטין יתערב? אנחנו חיים יותר ויותר בעולם שבו בעצם, במקום לבוא ולהגיד איך אני משנה את המציאות, אנחנו באים ואומרים, בוא נחצין את מה שאנחנו מרגישים - וזה אקטיביזם". 

"מדינת ישראל?", הוא חוזה בהשלמה עגומה, "אני לא רואה אותה מחזיקה עוד 14 שנה"

הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל  🔊  להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir

בפרוייקט "לנגן עם המתים", יקי גני השתמש בבינה מלאכותית להעלות על במת הפצ'ה קוצ'ה את "הכעס" של רוקפור בביצוע דיויד בואי, עם פרדי מרקיורי בקולות ועל התופים יותם חיים, החטוף לעזה שנהרג מאש כוחותינו.
בשיחה מרתקת יקי גני, מוזיקאי (רוקפור), סטארטאפיסט וחובב חדשנות טכנולוגית, מדבר עם סתיו שפיר על טכנולוגיה ומוזיקה, יצירתיות, זכויות יוצרים, מקוריות, פרודוקטיביות ואיך AI יכולה לייצר רגש.

הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל  🔊  להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir

"בחרתי בחירה מאוד לא-טבעית עבורי לצום ביום העצמאות, כי הרגשתי שזה הדבר היחיד שאני יכול לעשות כדי לבטא בעיני עצמי את השבר. זה היה לי מאוד קשה", אומר עמרי שפרוני, יליד בארי שביקר שם כשחמאס תקף, ואיבד את קרוביו בני משפחת חצרוני.
כראש המכינה הקדם-צבאית על שם יצחק רבין, הוא רואה מקרוב איך האירועים השפיעו על צעירים לפני גיוס: "אני חושב שהשאלה הכי גדולה שלהם היום היא שאלת האמון במערכת, בין אם הם אומרים אותה בגלוי או בסמוי". אבל הוא אומר להם באופטימיות: "אנחנו הכי קרובים היום לימי החלוצים. זה תפקיד שיש לנו. זה עלינו. אנחנו צריכים עכשיו לייצר פה חברה. לתקן חברה. ויש את הכוחות לתקן, אני מאמין. גם במכינות וגם בחברה האזרחית וגם בהתעוררות המדהימה שהיתה לפני ה-7.10".

הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל  🔊  להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir

מחקרי המוח של פרופ' דפנה יואל לימדו אותה שאין דבר כזה מוח גברי ומוח נשי, וההבדלים בין המגדרים זניחים. מהרגרסיה בזכויות נשים בעולם (ביטול הזכות החוקתית להפלה בארה"ב) ובישראל (ממשלה רווייה במפלגות מדירות נשים, היעדר מנכ"ליות במשרדי ממשלה, הפרדה מגדרית לחרדים באקדמיה ובצה"ל), היא הבינה שהשמרנים נתנו עבודה בזמן שהליברלים נחו על זרי הדפנה.
למרות זאת, יואל מאמינה שאפשר להגיע לעולם שיוויוני שבו מגדר לא יקבע את ערכנו. הדרך: להילחם בהטיות אצל כל אחד ואחת מאיתנו, למרוד בתפקידי מגדר אוטומטיים שאנחנו בדרך כלל לא רואים, לוותר על המיגדור בשפה, להסיר הפרדות מלאכותיות במערכת החינוך ולתת לחיילים תפקידים לפי יכולות ולא לפי מין או מגדר.
על המלחמה היא אומרת: "נתניהו יכול לעשות את המעשה הגדול, להביא את עיסקת חייו, ולפרוש - לא יודעת אם בכבוד אחרי ה-7.10, אבל לפחות לעשות את ההיפוך הזה"

(קטע ממערכון "יום האיש" בבימוי אורי לביא, מתוך "כאן דיגיטל" - https://youtu.be/Y2JkuJQf6wQ)

הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל  🔊  להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir

"אני בת זוג לא טובה, אני אמא לא טובה, אני חברה לא שותפה, אני בת איומה - אין לי סבלנות לשום דבר כי אני במשימה, היא פשוט נורא נורא מתארכת".
כבר שבעה חודשים שנעם דן לא מתפקדת בשום היבט מלבד פעילות לשחרור החטופים, מהפגנות דרך שיחות עם מתנגדים ברשת ועד לטקס כיבוי המשואות. בשיחה עם סתיו שפיר היא מספרת על הוויכוחים עם בן-זוגה ג'קי לוי, הקשיים הכלכליים, הקללות והאיומים מהמתנגדים והמניפולציות של הממשלה שהיא חווה במאבק להחזרת החטופים - שלראייתה משקף את המאבק על דמותה של ישראל כמדינה ליברלית, חילונית ושיוויונית.
הקטעים מטקס כיבוי המשואות והדלקת התקווה באדיבות אור-לי ברלב.

הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל  🔊  להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir