בחורף הקר של '85, התארגנתי לצאת לעוד אחד מסיורי הלילה הארוכים מול גדר המערכת.  
ארגנתי את הציוד הדרוש, עטיתי שכבות  להתגונן מהקור, ולא וויתרתי על הטרנזיסטור כדי להתגונן מפני השעמום. 
את התוכנית הערב אקדיש לרדיו הישן והטוב, שמספק אינספור רגעי נחת - כרקע מוסיקלי להפסקת קפה או נהיגה ארוכה, כשותף לשמירות ארוכות, או כחבר קרוב, כמו באותו לילה קר של '85 בו התכרבלנו, הטרנזיסטור ואני, מתחת לאינספור השכבות, והקשבנו יחד לצלילי הפסנתר של קיט ג'ארט....