שנים לפני שכל בחור.ה עשו מחווה לסדרה / סרט / קומיקס / משחק מחשב / מגבת האהובה עליהם הופיעו האנשים שלימים יהיו אולפן האנימציה גאיינק עם זוג הסרטונים Daicon III ו- Daucon IV בתחרות עם עצמם לראות כמה ביצי פסחא אפשר לדחוס לזמן הקצר ביותר.

האם מדובר בסרט אמיתי או בגרסה יותר מיופה לקרב האולטימטיבי של הגורל האולטימטיבי? תקשיבו ותגלו

הקנדים לא אמורים נורא נחמדים? אנחנו חוזרים לקנדה למשלוח מיוחד - סרט ומרושע להפליא. וזו לחלוטין מחמאה.

פועלי כל העולם התאחדו - כדי לצפות ב-מוזיקאים מברמן ולדסקס קצת את הדבר הזה שנקרא אנימציה סובייטית

מכתב לחזיר

בבקשה לא להתבלבל עם כל מכתבי המעריצים ששלחתי לפורקו רוסו בנעורי.

יהודים!

יהודים עצובים!

יהודים עצובים... בקנדה!

הרחוב

כל אחד יכול לעשות נונסנס רנדומאלי היום, ואכן נראה שכולם עושים אותם.

אבל בימים לפני יוטיוב, לפני טויטצ', לפני טיקטוק, לפני ויין... זה היה הרבה יותר נדיר. אז דחוי של דון הרטצפלד אולי נראה כמו משהו מוכר להחריד, אבל כשהוא רק יצא הוא באמת הרגיש פורץ דקך

כילדים, רובנו שיחקו בפלסטלינה.

אבל יש כאלו ששיחקו ויש כאלו ששיחקו.

כמו האנשים שיצרו הצמד-חמד וואלאס וגרומיט וההרפתקאה שלהם המכנסיים הלא נכונים

ראיתם סרטים מכל הסוגים וכל המינים.

אבל סרט כמו מימדים של דיאלוג כנראה לא ראיתם.

 אלא אם ראיתם סרטים אחרים של יאן שוונקמאייר. 

מבקרים בעולם המופלא (?) של פיקסאר - פעם אולפן האנימציה האהוב בתבל (או לפחות בעין הדג) והיום, כנראה, עוד אולפן.

האם משהו באמת השתנה או שמא זה אנחנו שהשתנינו? נגלה דרך הסרט הקצר Bao שעוסק (איך לא) בדבר לא צפוי שקם לחיים ומעורר דרמה משפחתית והרבה בכי.

זה היה אי שם בעונה הראשונה של עין הדג מציגים שדיברנו על פופאי המלח (הגרסה המצולמת עם רובין ויליאמס), והנה אנחנו עכשיו - חוזרים בזמן לדבר על גרסה הרבה יותר מוקדמת של אותה הדמות: פופאי המלח פוגש את סינבאד המלח של אולפני פליישר