איתא בגמ' שלעת"ל "כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו" (שגם אז יהי' לכל צדיק "ש"י עולמות" בפ"ע, ועד ש"נכוה" משל חבירו). ויש לבאר ענין זה "למעליותא" עפ"י מ"ש בפ' השבוע (פ' וישב) "ויקנאו בו אחיו". דלכאו' כיצד יתכן בבני יעקב ענין של קנאה?! אלא שזהו ע"ד הענין ד"ותקנא רחל באחותה" ופרש"י "קנאה במעשי' הטובים, אמרה אילולי שצדקה ממני לא זכתה לבנים", וכפי שמבאר הצ"צ שקנאה זו ענינה "קנאת סופרים תרבה חכמה", וע"ד הענין שהתורה נקנית ע"י "פלפול התלמידים", שזהו"ע של "קנאה" – הלה אומר סברא והוא מפריכה ונותן תירוץ אחר וכו' עד שמגיעים לתירוץ האמיתי, ועי"ז דוקא "תרבה חכמה"; יחס המיוחד של הרב המגיד לתלמידו אדה"ז הי' באופן ד"ויקנאו בו אחיו" עד ש"אביו שמר את הדבר" וכו', שהרב המגיד אמר לו "י"ט כסלו איז אונזער יו"ט" [כמו שהתברר שי"ט כסלו הוא יום ההילולא של הרב המגיד ויום הגאולה של אדה"ז].

משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2024

The Gemara says that in the future era, “Each and every one will be burned by the canopy of his fellow” (even then, every tzaddik will have “310 worlds” of their own, to the point that they will be “burned” by their fellow’s). This can be explained in a positive sense based on the verse in Parashas Vayeishev, “His brothers were jealous of him….” Seemingly, how is it possible that sons of Yaakov could feel jealousy? Rather, it is similar to Rachel’s being “jealous of her sister”; as Rashi explains, she was “jealous of her good deeds. She said, ‘Were it not that she is more righteous than I, she would not have merited children.’” As the Tzemach Tzedek explains, this is like “the jealousy of scholars, which increases wisdom,” akin to the idea that Torah is acquired through the “debate of the students” – a form of “jealousy” where one presents an idea, another refutes it and offers an alternative explanation, and so forth until they arrive at the true resolution. It is specifically through this process that “wisdom is increased.” This dynamic was also reflected in the special relationship between the Maggid of Mezritch and his disciple, the Alter Rebbe, which was in the manner of “And his brothers were jealous of him,” to the point that “his father awaited the matter” etc.: the Maggid told the Alter Rebbe: “Yud-Tes Kislev is our Yom Tov” (and it later emerged that Yud-Tes Kislev was the yahrtzeit of the Maggid and the day of liberation of the Alter Rebbe).

Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2024

לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏