1) איתא בגמ' "יעקב אבינו לא מת.. מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". מכיון שיעקב כלול מכל נשמות ישראל מובן שכ"ה בכאו"א מישראל, שע"י ש"זרעו בחיים", שעניני תומ"צ שלו ("מאי פירי.. מצוות") הם בחיים בעוה"ז הגשמי, מקום קיום המצוות, הנה "אף הוא בחיים" בעוה"ז. ועאכו"כ שכ"ה בנשמה כללית, כי "צבור לא מת", ואיתא בספרים ש"צבור ר"ת צדיקים בינונים ורשעים", והיינו, שצדיק ורועה ישראל שמתעסק עם כל ישראל, "צבור", לא שייך בו "מת" כלל, וכאמור, פשוט בעוה"ז הגשמי! (והא ד"חנטו חנטייא וכו'" ה"ז רק לעיני בשר). 2) לא ר"ל ש"הי'" נשיא בעבר... אלא הוא בחים ממש כאן למטה מעשרה טפחים"! 3) רחמנא ליצלן לומר [אודות כ"ק מו"ח אדמו"ר] שכבר 35 שנה שאינו! זה שקר גמור! האמת ואמת לאמיתו הוא להיפך – שזה 35 שנה שמידי שנה הוא חי וחזק ופעיל עוד יותר! 4) ג' תמוז (נתברר לאח"ז -) הוא התחלת ופתיחת הגאולה (לגמרי) של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ופתיחה לסדר חדש בהפצת המעיינות חוצה.

1) משיחת י' שבט ה’תשי”ז 2) משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ה 3) משיחת אור לט"ו תמוז ה'תשמ"ה 4) משיחת ג' תמוז ה'תשמ"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2024

(1) The Gemara says, “Yaakov Avinu did not die...just as his seed is alive, he too is alive.” Being that Yaakov encompassed all Jewish souls, it emerges that the same principle applies to every Jew: by their seed being alive (through their Torah and mitzvos), they are alive in this physical world (which is the plac where mitzvos are performed). This applies all the more so to an encompassing soul, because “the community does not die”: it says in sefarim that “tzibbur” is an acronym for Tzaddikim, Beinonim, u’Resha’im – meaning that a tzaddik, a shepherd of all Jews, is a tzibbur who cannot die – and in this physical world. (And the fact that the “embalmers embalmed” etc. was only to the physical eye). (2) The Rebbe was not the Nassi in the past; rather he is alive now literally in this world, below ten tefachim. (3) Rachmana litzlan to say that [my father-in-law, the Rebbe] hasn’t been here for 35 years; that’s a complete falsehood! The truth is the exact opposite – every year for 35 years, he has become more alive, stronger, and more vibrant. (4) 3 Tammuz (as it later became clear) was the beginning and opening of the (complete) redemption of my father-in-law, the Rebbe, and the opening of a new order in spreading the wellsprings outward.

Excerpts from sichos of (1) Motza’ei Shabbos Parashas Beshalach, 10 Shevat 5717; (2) 12 Tammuz 5745; (3) 15 Tammuz 5745; (4) 3 Tammuz 5749.

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2024