א) ע"י אמירת "דברי כבושין" מיתוסף בעילוי שישנו ביום התענית מצ"ע, ובפרט כשאמירת הדברים קשורה גם עם מחשבה (כדי שהדיבור תהי' כדבעי) וזה מביא לידי מעשה בפועל, ו"חוט המשולש לא במהרה ינתק". ב) כל תענית יש בו ענין מיוחד. מבין ה' הדברים שאירעו בי"ז בתמוז הוא הענין ד"הובקעה העיר". ובענין זה מודגש בגלוי הקשר וההמשך שלו לשאר הצומות – עשרה בטבת, ת"ב וצום גדלי'. ומובן שמאורע בלתי-רצוי שבא בהמשך למאורע בלתי-רצוי שלפניו והוא סיבה למאורע בלתי-רצוי שלאחריו יש בו חומר מיוחד. ומכיון שמרובה מדה טובה וכו', מובן שכ"ה גם בנוגע לענין ה"עת רצון" שבתעניות והפיכתם ל"ימים טובים", שענינים אלו הם ביתר שאת בענין י"ז בתמוז שבא בהמשך וקשור עם שאר הצומות וכו'.

משיחת י"ז בתמוז ה'תשד"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2024

(1) The custom of saying “words of reproof” adds to the inherent quality of the fast day itself, especially when the words are connected to thought (which ensure the words will be as they should) and actual deed, forming a “three-fold cord that is not quickly severed.” (2) Every fast day has its unique theme. One of the events giving rise to the fast of 17 Tammuz was that “the city was breached”; this aspect of the fast day emphasizes how it comes as a result, and is connected to, the other fast days, 10 Teves, 9 Av, and Tzom Gedaliah. Obviously, when a negative event results from a prior negative event, and gives rise to a subsequent negative event, it is more severe. But being that the “measure of good is greater” etc., it is understood that the same applies in the positive aspects of the fast day, namely, its quality as an auspicious time that will be transformed to festivals: these aspects are emphasized with greater force on 17 Tammuz, which follows and is connected to the other fast days etc.

Excerpt from sichah of 17 Tammus 5744.

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2024