1) גאולת מצרים היתה "בחפזון" אבל בנוגע לגאולה דלע"ל נאמר "לא בחפזון תצאו", כי בעת יצי"מ היו בנ"י שקועים במ"ט שערי טומאה ולכן הי' צ"ל "כי ברח העם", חפזון דישראל, וזה גרם ענין החפזון דשכינה ו(להבדיל) מצרים, אבל מצב דבנ"י לע"ל יהי' ש"לא בחפזון תצאו", ולכן יהי' כך גם מצב השכינה והעולם. ועוד: גלות מצרים היתה צ"ל ד' מאות שנה, ולכן לולי החפזון היו נשארים בגלות, משא"כ בנוגע לע"ל הרי "כלו כל הקצין", ולכן אפשר ללכת "בשובה ונחת". אבל לפי"ז, בגלות מצרים שהי' להם ד' מאות שנה לא הי' הזמן יקר כ"כ, משא"כ עתה ש"כלו כל הקצין" ומיד יכול להגיע ה"ימים אשר אין בהם חפץ", יש לייקר כל רגע ולמלאותו עם תומ"צ. 2) שיטת פולין היא שהצדיק הוא זה ש"מחי'" את המקושרים אליו, אבל שיטת חב"ד היא שעל כ"א להתייגע בעצמו. אלא שהעזר לזה בא מנשיא הדור, והוא הקובע את צורת העבודה הנדרשת בתקופת דורו.

ב' חלקים מהתוועדות י"ב תמוז ה'תשי"ח

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2025

(1) Whereas the redemption from Egypt took place “in haste,” regarding the future redemption it says, “For not with haste will you go out….” The reason is because when the Jewish people left Egypt they were stuck in the 49 gates of impurity, so they had to “flee,” haste for the Jewish people, which also resulted in the haste of the Shechinah and lehavdil haste for Egypt. But upon the future redemption, when the Jewish people will be in a state where it is not necessary to flee, that will also be the state of the Shechinah and the state of the world. Moreover: the exile in Egypt was supposed to last four hundred years; therefore, had they not fled in haste, they would have gotten stuck there, whereas now, since “all the end-times have passed,” we can go “with tranquility and restfulness.” Accordingly, in Egypt, where they had four hundred years, every moment wasn’t as precious as it is now, when all the end-times have passed, and the “days without desire” can come immediately – so every moment must be cherished and filled with Torah and mitzvos. (2) The approach of Polish Chassidism was that the tzaddik is the one who “gives life” to those connected to him, whereas in the Chabad approach, everyone must toil on his own. But everyone is assisted by the Nasi, who establishes the form of service necessary for his generation.

2 excerpts from farbrengen of 12 Tammuz 5718

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2025

לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל