הרב קשתיאל לערב יום הכיפורים התשפ״ד - מתיקות התורה, הערצת הקודש וערבות חברתית

״והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתיך״ - ערבות משמעותה נעימות לפה אבל משמעות נוספת היא גם ידידות.

התורה יותר מתוקה לפה כשיש ערבות חברתית.

הרב שטיינמן זצל סיפר שהיו אומרים לו אנשים שצריך לעשות דברים כדי שהתורה תהיה מתוקה והוא אמר הרי היא כבר מתוקה. מישהו והתלונן שהוא לא מרגיש את מתיקות התורה. ענה לו הרב: לא יכול להיות. אדם שטועם דבש ולא מרגיש את מתיקות סימן שיש לו פצעים בפה. גם אתה אם תתקן את דיבורך, את פיך תרגיש את מתיקות התורה.

כל הטהרה של יום הכיפורים, כל האהבה עם הקבה ביום הזה הכל תלוי בבן אדם לחברו. הכל תלוי בדיבורים של בן אדם לחברו.

להקפיד על ערבות מילולית וחברתית. ולכן אנחנו נותנים צדקה ומלמדים זכות ומתפללים אחד על השני. ובזכות זה גם האהבה עם ריבונו על עולם תגדל.

שלוש פעמים בעבודת יום הכיפורים נכנס הכהן הגדול לקודש הקודשים. כל שלושת הכניסות מטרתם בעיקר לחזק בעם ישראל את יראת כבוד כלפי הקודש.

הכניסה השלישית - הכהן הגדול הביא שעיר לה' ושעיר לעזאזל השעיר לה״ שעיר מלשון סערת נפשות לפעמים מרוב התרגשות אדם מישראל יטעה ולא יהיה זהיר ביחס אל הקודש. השעיר בא לכפר על הטעות הזו שמא לא היו זהירים בקודש. וכל השאר העברות הם על השעיר לעזאזל.

הכניסה השנייה - נכנס עם פר .הכהנים באים לבית המקדש לעבוד את עבודת הקודש הם משולים לפר שתפקידו לעבוד. הם פחות מתרגשים מעצם הביאה לבית המקדש הם באים לעבוד. אבל הם עלולים לטעות בעבודתם. הכניסה השנייה מכפרת על זה.

הכניסה הראשונה - לכפר על עצמו. ״ולא ימות״.

נכנס לראשונה ומביא קטורת, ענן ליצור ריחוק, להאט למנוע כניסה חפוזה.

גם משה בכניסה לאוהל מועד נתקל בענן להאט בכניסה אל הקודש.

משה היה שישה ימים בתוך הענן שם התמלא ביראה כהכנה לקבלת התורה. כך הכהן נכנס עם ענן הקטורת להכניס עצמו לענן. להאט להכין עצמו ולחזק את יראתו.

מטרת כל הכניסות היא לרענן את היראה לקבה. דווקא בגלל רגילותם לקודש בגלל הרצון להתקרב.

כמו אדם שמגיע לבית הכנסת שלוש פעמים ביום צריך לרענן את מורא בית הכנסת.

כך גם בחברות ובזוגיות ככל שהקרבה יותר תדירה שם צריך להקפיד על רענון יחס האהבה. להימנע משחיקה.

עיקר עבודת היום היא לחדש את יראת הכבוד. אדם קרוב מאוד לתורה כמו בן בית. צריך להיזהר בהוצאת שם ה'. דווקא הוא צריך לחדש ולחזק את הערצתו לתורה לקודש.

אדם שמתפלל שיחזק את היחס לבית ה' את הרושם שיש בתפילה.

הכהן הגדול משקיע בשלושת המעגלים ביחס אל הקודש.

ברגע שזה יתוקן כל השאר יתברר במהרה. הכל תלוי בהערצת הקודש.

זוהי עבודת היום שמחכה לנו.

אנחנו ביום הכיפורים כמו המלאכים. מה הם עושים כל היום? פותחים את פיהם ומברכים ומשבחים ומפארים. כל היום מדברים ועדיין מקפידים על היחס על היראה.

השו״ע אומר שאחרי תפילת ערבית בערב יום הכיפורים לא הולכים הביתה מייד אלא משקיעים בזמירות ותשבחות לקב״ה.

גם ביום מוסיפים פיוטים מיוחדים. למשל האדרת והאמונה לפי המסורת זה שיר שהתקבל מהמלאכים, משמיים.

בכל ענייני קדושה הכל תחת הכותרת של ״אחרי מות שני בני אהרון בקרבתם לפני ה״. בני אהרון מלמדים אותנו לדורות מהי הערצת הקודש שדווקא כשמתקרבים רוצים להתקרב נכון.

חסידים ואנשי מעשה קוראים את הפרשה הזו.

כשהבעל קורא בישיבה היה מגיע לפרשה הזו הרב צבי יהודה שעלה לתורה כהן היה בוכה בכי תמרורים על מות שני בני אהרון. דווקא במקומות הקרובים אנחננו מרעננים את היחס.

בכלל, בנושא תרבות הדיבור בגלל נגישות התקשורת ישנה שחיקה גדולה בעניין הדיבור אחד על השני. עכשיו גם האצבעות עובדות מהר... צריך לעצור ולהיזהר.

איך מקבלים את הצום הערב ע״י הורדת נעליים ״של נעליך מעל רגליך״. אדם יחף הוא מאט את הקצב שלו. כך עשו לשבויים במלחמות. לעצור להאט לרענן את היחס כמו שאומר קהלת ״שמור רגליך כאשר תלך לבית האלוהים״

דווקא היום כשיש ויכוחים חריפים בעם ישראל צריך לזכור איזו מעלה גדולה יש לכל אחד ואחד מכם ישראל. כמה נשמתו טהורה.

בשבת היינו בהרצליה להקמת ישיבה חדשה. ניגש יהודי ואומר יש תדמית מסויימת להרצליה. אף פעם לא היתה ישיבה פה.

תדע שהרצליה היא מספר אחד בארץ באימוץ חיילים בודדים. יש קבוצה רב מגזרית בעיר שמאמצים מאות חיילים בודדים. מגיעים מאות חיילים ביום שישי ומתארחים לארוחות ומכבסים את הבגדים שלהם.

זה גרם שחיילים כבר שוכרים דירה בהרצליה והחלו לקבוע מקומם שם ולפעמים גם הוריהם מגיעים. אמרתי לו עכשיו עשית לי שמח לקראת ערב יום כיפור.

צריך לקלף תמיד את השכבות ולראות כמה טוב יש בעם ישראל. כמה יוזמות יפות זה מה שצריך להעביר באמצעי התקשורת. לדבר רק על הדברים הטובים בעם ישראל לא על שום דבר רע. מטרת אמצעי התקשורת היא לחזק את הקשר.