אדה"ז מבאר הטעם שבענין קרבנות הנשיאים [שבפ' נשא] חוזרת התורה ומפרטת את הקרבנות של כאו"א מהנשיאים אע"פ שקרבנות של כל הנשיאים היו אותם קרבנות, כי הקרבנות שהביא כל נשיא ומה שנפעל עי"ז הי' בהתאם לעבודתו המיוחדת של שבטו ובפנימיות לא היו קרבנותיהם שוות. ואין להקשות עפי"ז למה הביאו כולם אותם קרבנות, כי זהו ע"ד קרי"ס שע"י נטיית יד א' של משה רבינו ו"רוח קדים עזה" א' נבקע הים לי"ב קרעים עבור הי"ב שבטים, ועד"ז בשעת מ"ת הי' "ויחן שם ישראל" – לשון יחיד, אף שבנ"י היו "שש מאות אלף" חוץ מנשים וטף וכו'! וההוראה: דוקא ע"י שכ"א עושה את עבודתו המיוחדת המוטלת עליו כפרט נפעל עי"ז הענין ד"גוי אחד" שמקבל את התורה אחת מה' אחד.

משיחת כ"ה אייר ה'תשכ"ז

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-06-2025

The Alter Rebbe explains that the reason the Torah repeats the details of the korbanos of each of the nesi’im – even though they were identical in number and kind – is because each nasi’s offering matched the unique spiritual service of his tribe. Therefore, on a deeper level, the offerings weren’t identical. Although one might ask, if this is the case, why they brought the same kinds of offerings, this poses no question: it is similar to the splitting of the sea, where the outstretching of one hand, and the blowing of one “mighty east wind,” caused the sea to split into twelve paths for the twelve tribes. Similarly, regarding the arrival of the Jewish people at Mount Sinai it says, “And Israel encamped there” in the singular form, despite the fact that there were six hundred thousand (not including women and children, etc.). The lesson is that it is specifically when every individual fulfills the unique task assigned to him as an individual that they form the one nation that receives the one Torah from the One G-d.

Excerpt from sichah of 25 Iyar 5727

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-06-2025