יונה / ללי מיכאלי 
בָּכִיתִי כָּל הַסֶּרֶט
אֲנִי הוֹלֶכֶת לְדַבֵּר עִם גַּבְרִיאֵל
לָמָּה הוּא לֹא שִׁחְרֵר לָךְ אֶת הַסֵּפֶר קוֹדֶם
וּמִי זֶה הָעָמוֹס לַעֲזָאזֵל
וְלָמָּה לִהֲקוּ דְּמוּת לֹא שַׁרְמַנְטִית שֶׁל אֲבִידָן
וְאֵיךְ מוֹקֵד נִשְׁאַר בְּלִי שֵׁם פְּרָטִי
וְלָמָּה יוֹנָה הִתְכַּחֲשָׁה לַהִתְאַבְּדוּת כְּאוֹפְּצְיָה
וְהַדֻּבָּה הַגְּרִיזִילִית שֶׁגִּדְּלָה אוֹתָהּ
הַדֻּבָּה הַסִּיבִּירִית
שֶׁמְּרִיחָה זֵעָה שֶׁל צְבִיטָה
וְצוֹבַעַת אֶת הַשָּׁמַיִם בְּרַעַל סְגַלְגַּל

 

שׁוּם אֱלֹהִים לֹא יִשְׁמַע
אַף פַּעַם
אֵיךְ נִגְרַרְתְּ לַתְּמִימוּת הַזֹּאת
יַלְדָּה שֶׁל הֲזָיָה
שׁוּם אֱלֹהִים
וְאַל תִּסְמְכִי עַל אֲחֵרִים
אַחֶרֶת תִּשָּׁאֲרִי עִם שִׁירִים עֲרוּפִים
וְאַף אֶחָד לֹא יָבִין לָמָּה אֵין לָךְ מִבְנֶה רָאוּי

 

הַכֹּל הוּכָן בְּתָכְנַת מַחְשֵׁב וְהִדְפִּיס אֶת שִׁירֵי הַתְּלָת מֵמַד שֶׁלָּךְ בְּלָבָן בּוֹהֵק
בִּנְיָן עִם עֵינַיִם וּפֶה וְאַף פַּעַם לֹא תֵּדְעִי מַהִי הַצּוּרָה הַבָּאָה שֶׁתִּכָּנֵס אֵלַיִךְ
עַד שֶׁהַקּוֹל יֵהָפֵךְ לְמָתוֹק דְּבַשׁ
וְהַדְּמָעוֹת יַתְחִילוּ לְסַמֵּן מַסְלוּלִים שְׁחֹרִים עַל הַפָּנִים

 

מתוך: "מסֶכֶת פנים", הוצאת עכשיו, 2015