בפרק הזה אני פוגשת את זואידיטו, אישה נדירה בנוכחותה, אמנית, אמא לשלושה, ואחת שעובדת כבר יותר מעשור עם ילדים ונוער בסיכון בלב יפו.
 היא עלתה לארץ בגיל 7, וסיפורה האישי שזור בסיפורם של רבים מהקהילה האתיופית-סיפור של שינוי, של הסתגלות, של למידה איך לחיות בין עולמות.
 איך לבנות בית בלב של קהילות שלא תמיד רואות אותך באמת.זהו פרק על שחורות, על זהות, על שוני שהוא הרבה מעבר לצבע העור-על ההתמודדות עם המבטים, עם התיוגים, ועל הכוח שבבחירה להישאר עם לב פתוח גם כשלפעמים הוא נשבר.דיברנו על מה זה להיות "המבוגר המשמעותי" עבור ילדים שנולדו לנסיבות חיים לא פשוטות – לא כי עשו משהו רע, אלא כי המציאות לא תמיד בחרה עבורם טוב.
 פרק על חמלה, נראות, אומץ, והאפשרות לבחור שוב ושוב באהבה.